ובעיני משה רע

ב"ה

בפרשת בהעלותך (במדבר יא:י) וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע. ורש"י מביא מרז"ל פירוש למשפחתיו, על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם, ע"כ. ונראה לפרש ענין ובעיני משה רע, שהרי עיקר פגם עריות הוא בעינים, שאינם רק סרסורי העבירה, אלא גם טוב מראה עינים יפה מגופה של מעשה. וידוע שעיקר החטא של עריות אינו אלא על ידי חסרון דעת. וידוע מהאריז"ל ענין נשים דעתן קלות, ק"ל בגמטריא חמש פעמים הוי"ה, והם הגבורות שבדעת, דאילו בגברים יש עוד חמש פעמים הוי"ה והם החסדים שבדעת. ולכן משה רבינו כדי לתקן הפגם בשרשו היה בעיניו רע, קל"ה (חמש פעמים הוי"ה עם החמש) בכל עין ועין, ודו"ק.

וי"ל עוד ש'רע' מלשון שני רעים דלא מתפרשים, דהיינו אבא ואימא שזיווגם תמידית, ואילו ז"א ונוקביה אינם נקראים אלא דודים וזיווגם רק לזמנים. ולכן עיקר הנסיון של עריות אינו אלא בבחינת ז"א ונוקביא, ולכן משה החזיק בשרש בזיווג אבא ואימא.

ואגב, ראיתי אחד שהעיר ש"ובעיני" בגמטריא נחמן, שמתקן את הכל, ולפי דרכו י"ל "ובעיני משה" בגמטריא בנ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן