Posts
Letter 132[1]
To my beloved one who throws and rolls himself in slime and mud
for the sake of the Point of Truth, Mr. Z. Shazar. God is with you, He will not
forsake you or abandon you, do
not fear and do not cower.
It is [incumbent] upon us to praise and say complete Hallel and the great Hallel in that
specifically now in these days of ours, we have an extremely, extremely true,
holy, and awesome Rebbe and Leader, which He is the medicine for all our
wounds, be it as it may. And through Him, there already is hope for our destiny
– even for the worst of the worst etc. Because, however much sicker the patient
is, correspondingly he needs a greater doctor. And if only the world would
merit in any event even now, to bask in His light, the world would have already
come to its rectification in completeness.
God,
blessed He, sends after us and calls us at all times and hints to us intimations
to draw close to Him, blessed He; and one needs to delve and enlarge his mind
in this in order to comprehend His hints, blessed He. And at times, a person
becomes extremely aroused with a great arousal to attach and bind himself to
the Tzaddik which in Him is contingent all the holiness of his Jewishness. It’s
just that the Baal Dovor [Litigator
/ evil inclination / Satan] exceedingly
challenges this until it causes that the person becomes estranged and banished
from the holiness of his Judaism to a place of desolate desert – an extremely
dangerous place; and it lays in ambush in order to catch him in its trap. And then,
he can do something stupefying, and what in truth appears to be insanity, and
there isn’t any human intellect that would concur with it – how would it be
possible to attain such a thing. But nonetheless, because of his true arousal,
God makes [everything] succeed through his hand, and he merits to
cross over all the barriers and obstacles and to break them all until he merits
to finish the matter in completeness.
The greatest
wisdom from all the wisdoms is to not be a wise one whatsoever – [rather] just to be wholehearted and straight with simplicity. Even someone
who truthfully possesses a great mind, he must cast away all the wisdoms and engage
in His devotion, blessed He, with simplicity and wholeheartedness. And he has
to even behave and do things which appear like madness in order to do His will,
blessed He; for it is necessary to roll in all sorts of slime and mud for the
sake of Gods’ service and commandments [Mitzvos] – and not
specifically for the sake of an actual commandment, but rather, anything which contains
in it the will of God, blessed He, is called a commandment. And one must roll
himself in all sorts of mire and mud in order to do some will [and give] gratification to God, blessed He. And when his love is so strong to God, blessed
He, he is then the aspect of an extremely dear and beloved son to God, blessed He.
For there is an aspect of a son who searches through the treasuries of the King
as would a son; and there is an aspect of a slave who has nothing except to do
his service which was given to him, and he is prohibited from inquiring after any
reason or analyzation regarding his service. But there is a son who loves his
father so much so to the point that, as a result of the love he does the work of
a slave – what a simple slave needs to do, and he goes and jumps inside the great
siege-mounds, into the thick of the battle, and he rolls himself in all sorts
of mud and mortar in order to please his father – which even a lowly slave
wouldn’t have done such devotions. And then, when the father sees his love
which is so fierce, to the extent that he throws himself into complete slavery
for the sake of his love – he then reveals to him also that which isn’t conveyed
even to a son, for there are places that even a son is forbidden from entering
there. That is, there are conceptions which even the son doesn’t conceive; but
through this that the son discards all his wisdom and throws himself into
slavery, as mentioned above, through this his father has mercy upon him and
reveals to him that which isn’t given over even to a son, and he lets him
search in the treasuries of the King which are sequestered and hidden all the
more so; until the aspect of, “A righteous one with bad fortune, a wicked one
with good fortune” becomes revealed to him, and he merits to elevate the justice
which fell to the abyss and to rectify it. For, he merits to perceive [why there is] “A righteous one with bad fortune, a wicked one with good fortune” –
which this seems like a travesty of justice; and now when he merits to conceive
and comprehend this – this is an aspect of rectification of the justice. By way
of a Rebbe with students, all the aforementioned aspects are made and rectified.
When a
person goes after his intellect and wisdom, he can fall into many mistakes and
failures and come to the hands of great evil, God forbid, as many have already exceedingly
faltered and fallen through their terrible intelligence, and they have sinned
and caused the masses to sin, may the Merciful One save us. For the essential
Judaism is to go with wholeheartedness and simplicity without any wisdoms, and
to not pay any attention to his personal honor; just, if there is the honor of God,
blessed He, in this, he should do it, and if not, [he should] not. Then, he will certainly never ever falter.
The whole
essential rectification of the world depends in this that all the evil and
distorted ways of wisdom shall be nullified from the world, which from them are
also drawn all sorts of heresies and apostasies; and to become bound in truth
to the True Tzaddik who is capable of rectifying everything – even in all the
places, and all the matters that are transpiring with us.
It is
forbidden to despair himself – [rather] just to quest after the holiness at all times.
And even if it seems to him that in accordance with what he knows in his soul
of the afflictions of his heart and his pains, it is extremely far-off that he
will attain the holiness – nonetheless, he should do his [part] and search after it with all his strength. And even if it seems to
him that also after the search for what is already many, many years, and he hasn’t
yet found or attained any level of holiness whatsoever – even so, he should
search more and more, until, if the person is steadfast in this in truth, all
the days of his life, God, blessed He, has mercy on him, assists him, and helps
him [in a way] completely transcending the way of nature and human intellect, until
he merits to traverse over everything in peace and to finish the matter, to
extract the holiness from the Klippos [lit.
husks – evil forces].
[1] Letter
16 contains much of this letter.
מכתב קלב
לאהובי
המשליך ומגלגל עצמו ברפש וטיט בשביל נקודת האמת מר ז.שזר ה" עמך לא יעזבך ולא יטשך אל תירא
ואל תחת עלינו לשבח
ולומר הלל שלם והלל הגדול שדייקא עכשיו בימינו אלה יש לנו רבי ומנהיג אמת קדוש
ונורא מאד מאד שהוא הרפואה לכל מכותנו יהי' איך שיהיה ועל ידו יש כבר תקוה
לאחריתנו אפילו להגרוע שבגרועים וכו'. כי כל מה שהחולה גדול ביותר צריך רופא גדול
ביותר. ואלמלא זכו העולם עכ"פ גם עכשיו ליהנות מאורו כבר היה העולם בא לידי
תיקונו בשלימות.
השי"ת
שולח אחרינו וקורא אותנו בכל עת ומרמז לנו רמזים להתקרב אליו י"ת וצריך
להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה להבין רמיזותיו י"ת. ולפעמים נתעורר האדם מאד
בהתעוררת גדול להתדבק ולהתקשר להצדיק שבו תלוי כל קדושת יהדותו, רק שהבעל דבר
מתגרה מאד בזה עד שגורם שנתרחק ונתגרש האדם מקדושת יהדותו למקום מדבר שממה מקום
מסוכן מאד ואורב עליו לתופסו במצודתו ואז יכול לעשות דבר מבוהל ומה שנראה באמת
לשגעון, ואין שום שכל אדם שיסכים לזה איך שיוכל להשיג דבר זה, אך אעפ"כ מחמת
ההתעוררת אמתי שלו ה" מצליח בידו וזוכה לעבור על כל הגדרים והמניעות ולשבר את
כולם עד שזוכה לגמור הדבר בשלימות.
החכמה
הגדולה שבכל החכמות לבלי להיות חכם כלל, רק להיות תם וישר בפשיטות אפילו מי שיש לו
מח גדול באמת צריך להשליך כל החכמות ולעסוק בעבודתו י"ת בפשיטות ובתמימות,
וצריך אפילו להתנהג ולעשות דברים הנראין כשגעון כדי לעשות רצונו י"ת, כי
צריכין להתגלגל בכל מיני רפש וטיט בשביל עבודת ה" ומצותיו, ולאו דוקא בשביל
מצוה ממש אלא כל דבר שיש בו רצון השי"ת נקרא מצוה. וצריך לגלגל עצמו בכל מיני
רפש וטיט כדי לעשות איזה רצון ונחת להש"י. וכשאהבתו חזקה כל כך להש"י אז
הוא בחינת בן יקיר וחביב מאד להשי"ת, כי יש בחינת בן שהוא מחפש בגנזיא דמלכא
כמו בן, ויש בחינת עבד שאין לו רק לעשות עבודתו שנתנו לו ואסור לו לשאול שום טעם
וחקירה על עבודתו. אבל יש בן שהוא אוהב כל כך את אביו עד שמחמת האהבה הוא עושה
מעשה עבד מה שעבד פשוט צריך לעשות, והולך וקופץ בתוך הסוללות הגדולה בתוך קשרי
המלחמה ומגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות נחת רוח לאביו מה שאפילו עבד פשוט
לא היה עושה עבודות כאלו ואז כשאביו רואה אהבתו החזקה כל כך עד שמשליך עצמו לעבדות
גמור בשביל אהבתו אזי הוא מגלה לו גם מה שאין נמסר אפילו לבן כי יש מקומות שגם הבן
אסור ליכנס לשם, היינו שיש השגות שגם הבן אינו משיג אותם אבל ע"י שהבן מסלק
כל חכמתו ומשליך עצמו לעבדות כנ"ל עי"ז אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאין
נמסר אפילו לבן, ומניחו לחפש בגנזיא דמלכא הגנוזים וצפונים ביותר, עד שזוכה שנתגלה
לו בחינת צדיק ורע לו רשע וטוב לו, וזוכה להעלות המשפט שנפל עד התהום ולתקנו, כי
זוכה להשיג צדיק ורע לו רשע וטוב לו, שזה נראה כעוות המשפט ועכשיו כשזוכה להשיג
ולהבין זאת זה בחינת תיקון המשפט, ע"י רבי אמת עם תלמידים נעשין ונתתקנין כל
הבחי' הנ"ל .
כשאדם
הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל ליפול בטעותים ומכשולות רבים ולבא לידי רעות גדולות
ח"ו, כאשר כבר רבים נכשלו ונפלו מאד ע"י חכמתם הרעה וחטאו והחטיאו את
הרבים רח"ל כי עיקר היהדות הוא לילך בתמימות ובפשיטות בלי שום חכמות, ולבלי
להשגיח כלל על כבוד עצמו רק אם יש בזה כבוד השי"ת יעשה ואם לאו לא, אז בודאי
לא יכשל לעולם: כל עיקר תיקון העולם תלוי בזה שיתבטלו מן העולם כל דרכי החכמות
הרעות והמשובשות שמהם נמשכים גם כן כל מיני כפירות ואפיקורסת, ולהתקשר באמת אל
הצדיק האמת שיכול לתקן הכל אפילו בכל המקומות ובכל הענינים העוברים עלינו.
אסור
לייאש עצמו רק לחפש אחר הקדושה בכל עת, ואפילו אם נדמה לו שכפי מה שיודע בנפשו
נגעי לבבו ומכאוביו רחוק מאד שישיג את הקדושה אעפ"כ הוא יעשה את שלו ויחפש
אחריה בכל כחו. ואפילו אם נדמה לו שגם אחר החיפוש זה כמה וכמה שנים ולא מצא עדיין
ולא השיג עדיין שום מדריגת הקדושה כלל, אעפ"כ יחפש עוד ועוד עד שאם האדם חזק
בזה באמת כל ימי חייו השי"ת מרחם עליו ומסייע ועוזר לו למעלה מדרך הטבע ושכל
אנושי לגמרי עד שזוכה לעבור על הכל בשלום ולגמור הדבר להוציא הקדושה מהקליפות
No comments:
Post a Comment