סיפורי מעשיות – מעשה יג – יום חמישי – הקבצן החמישי עם החטוטרת -- מקומו של עולם

סיפורי מעשיות – מעשה יג – יום חמישי – הקבצן החמישי עם החטוטרת

יש לשים לב שהקבצן העור, היה עור לגמרי, וכן החרש, והאלם, וכן הקבצן היה בלי ידים, והקבצן בלי רגלים, ואילו קבצן עם הצואר עקום על כל פנים היה לו צואר רק שהיה עקום, וכן הקבצן עם החטוטרת היה לו על כל פנים גב, ואכן אין נראה לדייק כן, אבל מה שכן יש לדייק הוא שאפילו הקבצן עם הצואר העקום לא היה מוציא שום הבל בעולם הזה, הרי כל הקבצנים בענין שלהם גברו ועלו לגמרי מעל עולם הזה, חוץ מבעל החטוטרת שזכה לתכלית מיעוט המחזיק את המרובה, אבל לא ממש למעלה מן המקום. וצ"ת ביותר, כי באמת מצינו בדברי רבינו בכמה מקומות (לק"מ סא, לקמ"ת א), הענין שצדיקים עולים לדרגה של מקומו של עולם. ויעו' בלקוטי הלכות שמסביר איך שבחי' למעלה מן המקום הוא גבוה מבחי' למעלה מן הזמן (וע' בזה בלקמ"ת סא).

במסכת מנחות (כט:) דחטרי להו לגגיה דחי"ת כלומר חי הוא ברומו של עולם (ופרש"י לגגו של חית, עושין למעלה חוטר כזה, כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו של עולם חית היינו חי), ע"כ. הרי מהגמרא שהחטוטרת מראה על מקומו של השי"ת.