ב"ה
בספר
שיח שרפי קודש (א:תיד) מביא מספר חכמה ובינה ז"ל רבנו ז"ל הזהיר לכל אשר
יבקש בזכותו שיזכירנו על שם אמו, "רבנו נחמן בן פייגא," ולא כשאר נפטרים
אשר יזכרו על שם אביהם, ע"כ. ואולי י"ל על פי המבואר בספר הגלגולים
(הקדמה י) ז"ל דע, כי האב הוא נותן חלק מנשמתו אל בניו, ואותה החלק נעשה
לבוש אל נשמת הבן, ומסייעו ומדריכו בדרך הטובה, ולסבה זו חייב הבן בכבוד אביו.
ואמנם אם אין חלוק בין נשמת האב לנשמת הבן, רק פחות מת"ק מדרגות, הנה אז נשאר
חלק נשמת האב עם נשמת הבן אפילו לימות המשיח. אבל בתחית המתים או לעולם הבא, כל
דבר חוזר לשרשו, ונפרדים לגמרי. האמנם אם יש הפרש ביניהם שעור ת"ק מדרגות, או
יותר מת"ק, אז מתבטלת הגרועה בגדולה, ומתחברים חבור גמור לעולם, ועד לא
יפרדו, ושניהם הם בשרש אחד, ע"כ: ומשמע שלא משנה מי אלים, האב
או הבן, אם יש הפרש יותר מת"ק מדרגות הרי מתחברים חבור גמור, והגרוע מתבטלת
בגדולה. ולפי זה י"ל כיון שרבינו עלה על כל הצדיקים הרבה, ובודאי עלה יותר מת"ק
מדרגות על אביו, הרי אביו נתבטל בו, ולכן הזהיר להזכירו על שם אמו.
ואולי
יש לומר עוד, שעל ידי הזכרת שם אמו מזכירים זכות הבעל שם טוב, שהיא היתה בת בתו.
ועוד,
פייגא עם האותיות בגמטריא נ נח ע"ה.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment