סיפורי
מעשיות
סיפור י"ג
מהשבעה בעטלירס, יום
ה' הקבצן
בעל חטוטרת, מבואר
שם שהוא כמו בינת ממצע בין המקום ובין
למעלה מן המקום לגמרי, כי
יש לו בחינה עליונה של בחינת מועט מחזיק
את המרבה, שהיא
בחינת סוף המקום ממש. שמשם
והלאה אין נמצא תבת מקום כלל, כי
משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום
לגמרי, ועל
כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום לבחינת
למעלה מן המקום, ע"ש.
והנה צ"ע,
דהלוא יש
מעלה עצומה להיות למעלה מן המקום לגמרי
מלהיות רק בתכלית המעוט מחזיק את המרובה,
ואיך הוא
יכול להעלות את האנשים למעלה מבחינתו.
ואולי י"ל
על פי תורה פג בלקוטי מוהר"ן
תנינא שמבואר שם שמקום הוא בחי'
תכלית הידיעה
שלא נדע, ומבואר
בכמה מקומות בדברי רבינו שאמונה למעלה
מהדעת, על
כן מי שזוכה לדעת זו, של
תכלית הידיעה, עוד
יהיה לו אמונה שהוא למעלה מן המקום,
והאנשים
הדבוקים בו יכולים לקבל פי שנים ברוחו,
דהיינו
לעלות באמונה שלו.
וע'
בכוונות
לקבלת שבת, וזה
לשון הרמח"ל
בקיצור הכוונות: בהבו
הראשון תכוין להוריד ג' ב"ן
מי"ג
תיקוני דיקנא דעשיה אל דעת דעשיה,
להעלותו אל
יסוד דיצירה, עכ"ל.
והנה לכאורה
על אף שהתיקוני דיקנא דעשיה הם למטה מעולם
יצירה, עם
כל זה בכחם יכולים להעלות את דעת דעשיה
אל יסוד דיצירה, ודוק.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment