דרשות הר"ן (מהראשונים) דרוש ח' בענין התקשרות לצדיקים וקברי צדיקים

ב"ה

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (כה, ח). "אין ספק שראוי שנאמין, שכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, היה המעון ההוא המקודש מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחכמים מוכנים לקבל שפע החכמה והנבואה, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך, גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד המצאם בדורם, שהם בעצמם כמו המקדש המקודש. והרמב"ן ז"ל כתב בסוף סדר והיה עקב: "ויתכן באנשי חכמה זאת המעלה, שתהיה נפשם גם בחייהם צרורה בצרור החיים, כי הם בעצמם מעון לשכינה, כאשר רמזו בעל הכוזרי (מאמר ג, א), ע"כ. ואפשר שנתכוין גם לזה. ולפיכם בהמצאם לנביאים ולחכמים בדורות יהיה השפע שופע עליהם, ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להמצא השפע שם בצד מן הצדדים, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה, ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלקי.

אולי מי שהוא ינדב להקליד את כל הדרשה - פה יש תמונות על עיקר הענין של קברי צדיקים שהם כמו בית המקדש....

והנה זכור, שהגמרא אומרת על שבת קודש ועל המקדש, שהתורה הקדושה כתבה "ואת  מקדשי תיראו" שיש חובה של יראת המקדש, והגמרא מבררת שחס ושלום אנחנו לא יראים מהמקדש או משבת, אלא מזה השם יתברך שצוה עליהם, ושוכן בתוכם. וכן הענין עם הצדיק, שהמתנגדים מאשמים כטינא בליבם, אבל סופו של דבר הצדיק הוא בית המקדש לשכינת השם יתברך, וכל התפילות עוברים דרכו ובשולחן ערוך נפסק להלכה שהמתפלל צריך לכוון בכיוון בית המקדש... 

נ נח נחמ נחמן מאומן!