ב"ה
ויש לציין, שכמו תמימה מורה שעוד לא
השיגו ממנו כלום, כמו כן לאידך גיסא כ' הרשב"א (תשובות החדשות סי' שסז), אם
ישתכח אפילו אחד מפרטי דקדוקי מצוותיה, הרי היא כאילו נשתכחה כולה, וזה סותר דברי הבעל
שם טוב, כי לפי הבעש"ט אפילו כאשר נדע כל דקדוקי המצות עוד לא השגנו כלום. והרשב"א
מפרש שאפילו מה שניתנה לנו יש לה בחינת תמימה שצריכים לשמור. וי"ל שזה סיום
הפסוק, תורת השם תמימה משיבת נפש, משיבת מרמז על רבי ישראל בעל שם – שי"ב,
שפירושו בחי' נפש – יתירה על הרשב"א, והיא משיבת נפש בחי' שבת וינפש כמו
שפירש רבינו כאן. ולפי הרשב"א י"ל משיבת נפש על פי המבואר במסכת סוכה (כ.
שהרשב"א מסביר) שבתחלה כשנשכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל, ועל זה פירש
הרשב"א כנ"ל שהשכחה היה רק חסרון קטנה מאד שכבר נחשב פגם בתמימות התורה,
וזה גרם למשיבת נפש, שישובו לארץ הנפשות לארץ ישראל. וכן הנפש בנוי מרמ"ח ושס"ה
כמו הגוף (כמו שאומרים בהלשם יחוד של הטלית) ושלימותה תלוי בתמימות התרי"ג
מצות הנתונות ומושגות לנו.
No comments:
Post a Comment