Posts
ב"ה
יג:כ וראה
הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה.
וראה הכהן
והנה אין מראה שפל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שפל מן העור, עם הג'
תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ושערה, בגמטריא פתקא. הפך, עם
הג' אותיות, בגמטריא נ נח. פרחה ע"ה בגמטריא ברסלב.
צרעת
בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי צרעת אותיות עצרת, היום שנולד ונפטר דוד המלך ע"ה, בחי' זה יעצר בעמי (שמואל
א:ט:יז – וריש הפסוק: ושמואל ראה את שאול וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך,
עכ"פ מבואר שהוא ענין מלכות כמש"פ רש"י שם, ימשל ע"ש. אמרי
שאול, שבועות. ובאמת דוד המלך נלקה בצערת, כדאיתא במסכת סנהדרין קז. ובמדרש).
מראה שפל,
פרש"י ואין ממשה שפל, אלא מתוך לבנינותו הוא נראה שפל ועמק, כמראה חמה עמקה
מן הצל, ע"כ. הרי זה מרמז על עונה פסולה – שנראה כאילו הוא שפל, אבל אין ממשה
שפל, אין לו מבחינת שפלות אמיתי של משה רבינו.
וזה מה
שכתוב בסוף ענינה (פסוק כג) ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו
הכהן. ופרש"י ז"ל תחתיה, במקומה, צרבת השחין, כתרגומו, רושם שיחנא, אינו
אלא רשם החמום הנכר בבשר, כל צרבת לשון רגיעת עור, הנרגע מחמת חמום ע"ש. זה
בחי' הענוה של שבת, בחי' שבו איש תחתיו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עט, שמחזיק
עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו, ע"ש, ולכן שייך בו לשון מרגוע
(עיין רש"י שמות לא:טו, שבת שבתון, מנוחת מרגוע). ולכן טהור.
No comments:
Post a Comment