Posts
ב"ה
ספר שמואל
א:ט:ב ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב
ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם.
משכמו בגמטריא רבנו נחמן. היה בן ושמו
שאול בחור, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. שאול
בחור, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן
ע"ה.
הראשי תיבות של:
ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות
של: מבני ישראל טוב ממנו
משכמו ומעלה גבה, ושל: ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני
ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה, עם הט"ו אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן
מאומן.
הסופי תיבות של:
בחור וטוב ואין איש, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי
תיבות של: ואין
איש מבני, בגמטריא רבי נחמן.
משכמו ומעלה גבה. נראה לפרש
בעזה"י, 'שכמו' חסר 'ומעלה' בגמטריא רט"ו, ועם 'גבוה' – מלא ו' דייקא,
והכולל, בגמטריא רל"ב. והענין מבואר בספר אדיר במרום (עמ' שצא, מכון
רמח"ל) ז"ל הנה 'ברוך' עולה רכ"ח, ועם ד' אותיותיו הוא רל"ב,
שהם: ע"ב ס"ג
מ"ה ב"ן. והפסוק אומר: ה' יבר"ך – שעולה רל"ב. וסוד הענין, הנה הברכה אינה אלא תוספת
הכנה בשורש המשפיע, ובמקבל עצמו – לקבל יותר ממה שניתן לו בחוק ראשון של הבריאה.
וכו' וכו'. כי אין אדם מתחדש בברכה, רק ההשפעה מתחדשת. וזה כי הכל נברא בשיעור
מדוקדק, בכח קו המדה המעמיד הדברים בגבולם. ובריאת הכל הוא בכח ד' השמות ע"ב
ס"ג מ"ה ב"ן, ובאמת בחכמה סתימאה נבנים בתחלה כל הדברים, בסוד: כולם בחכמה עשית (תהלים קד:כד), ונבראים בסוד
הד' השמות האלה. וכפי אותו הגבול שניתן בתחילה, כך תהיה אותה הבריאה כל הימים, בין
בעצמה ובין במקריה. אך הברכה תהיה שהחכמה סתימאה עצמה תשפיע יותר. וכל הד' הויות
שנקבצו בשום גבול הבריאה ההיא ישפיעו ביותר רוחב וריווח וכו' וכו' שאין הבריאה
מתחדשת חידוש גמור, אלא יתוסף אור וכו' וכו' ולכן מלת ברו"ך חסירה ד'
מ[חשבון] ע"ב ס"ג מ"ה
ב"ן, כי [ד' אותיות הוי"ה] זה קים, והרכ"ח משתוה לפי המאור וכו' ע"ש.
ובזה י"ל כנ"ל שהתוספת בגובה שאול היתה בבחי' ברכה זו שעל ידי
הרל"ב. ועכ"ז גבה כתוב חסר, כמו שברוך חסירה ד' מהחשבון כמבואר שם.
מפתחות: משכמו ומעלה גבוה מכל העם –
שיחות הר"ן קז.
No comments:
Post a Comment