היצר הרע החדש שמתגבר נגד הנסיעה להצדיק

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תורה עב

כי יש כמה בחינות ביצה"ר, כי יש בני אדם נמוכים מגושמים, שהיצה"ר שלהם הוא ג"כ יצה"ר נמוך ומגושם וכו' עיין שם.

צריך ביאור מה רבינו בא להסביר עכשיו. למעלה כתב שכל פעם שהורגים היצר הרע ועולים למדרגה יותר גדולה מקבלים יצר הרע יותר גדול, ולכאורה היצר הרע החדש הגדולה על פי רוב יהיה מאותה בחינה של היצר הרע הקודם, רק במקרים רחוקים יש צדיקים שעולים במעלה כל כך שיקבלו יצר הרע מבחינה גבוה. אז יתכן שרבינו בא לרבות שענין שזה של הריגת היצר הרע בהחלטה לנסוע להצדיק קיים בכל מעלות ובחינות של היצר הרע, אפילו באלו שהיצר הרע שלהם בחי' מלאך.

ויתכן לפרש בדרך אחר, כי לעיל ביאר שהיצר הרע הזה שמתגבר הוא ביטול הרצון והתשוקה, ורוב העולם, אף על פי שבודאי סובלים מחסרון רצון ותשוקה, אבל התגברות היצר הרע אצלם הוא ממש רתיחת הדמים לחטוא ממש. וכל זה רבינו מפרש, שאכן כן הוא אצל רוב העולם, אבל קיים בחינות של יצר הרע שכל תוקפה הוא בענין דק, כתר עליון אוכמא איהי לגבי עילת העילת, ואיש אפילו מגושם שרוצה לנסוע להצדיק, ובזה הורג יצרו ומקבל יצר הרע חדש, אותו יצר הרע חדש תהיה בבחי' היצר הרע של הצדיק, שאינו אלא דק, שאובד את הרצון וצריך לבחור להיות טוב, אמרו צדיק כי טוב.

וזה חידוש גדול, שלפי זה כאשר האדם לא מתגבר נגד היצר הרע החדש בנסיעתו להצדיק, ואובד תשוקתו, לאו דוקא שמיד יפול ממש לרע – לתאוות וכו'. אכן לפי הפשט הפשוט, שעלה סתם במדרגה ומקבל יצר הרע קצת יותר גבוה מהרגיל שלו, יש לפרש שכיון שעכשיו הנסיון שלו הוא בענין גבוה של הליכה להצדיק, זה כל הנסיון, אם תהיה בתשוקה או שיאבד תשוקתו עד שאפילו אולי לא ילך או יחזור מיד, ואם כל זה אינו עומד בנסיון מידית של תוקף התאוות.

נ נח נחמ נחמן מאומן