הפתק הקדוש וספר הנשרף

 ב"ה

הפתק הקדוש וספר הנשרף

 

כבר קבעתי בס"ד יסודות חזקות לייסד שענין הפתק הקדוש הוא דרך שהיה לרבינו הקדוש איך שהיה מתנהג עם המשכילים באומן, שדרך זה לא מסר לרבי נתן, ורבי נתן תמה עליו מאד ולא זכה לעמוד עליה. והארכנו על זה במקומו. והנה אולי זה הדרך של ספר הנשרף, שאילו רבי נתן היה צריך להסתלק ולעלות לרבינו כדי ללמוד ממנו (כך מסופר בשיח שרפי קודש (ב:תרלב, ד:תרכו) על חלום של רבי נתן קצת לפני פטירתו) ואילו לסבא ישראל רבינו טרח לרדת ללמדו. כי יש כמה השוויות בין הפתק הקדוש לספר הנשרף.

א. שר"ף זה בגמטירא פת"ק. פת"ק בא"ת ב"ש – וא"ד בחינת הלוא זה אוד מוצל מאש, וכן בראשי תיבות של הפסוק ותקם את דבריך כי צדיק אתה, וא"ד, גם הסופי תיבות עם האותיות בגמטריא פתקא.

ב. וכן יש רגליים לדבר שהפתק הקדוש נשרף, שהוא באמת פליאה גדולה, כי הרי רבינו בעצמו (חיי מוהר"ן תעח) הכחיש בספר רזיאל המלאך שהעולם היו מיחסים לאדם הראשון, והביא ראיה שהרי הספר בעצמו נשרף, ואם כן תמוה מאד איך הפתק הקדוש שהוא מגן וצינה לכל חוסי ה' ישרף?! אלא אם הפתק הקדוש הוא בחי' נובלות של הספר הנשרף מובן היטב, כי כן הוא הדרך גם בגלגולי אדם, שאם בגלגול הקודם נהרג על קידוש השם אז עלול גם בגלגולו להירג על קידוש השם ר"ל, וכמו שרבינו סיפר באחד מהסיפורים על המהרש"א ומבואר בכתבי מהרח"ו, ואם כן שפיר נשרף הפתק!

ג. ספר הנשרף רבינו שלח אנשים לכל העיירות לקרוא ממנו דף אחד (כוכבי אור, אותות ומופתים מרבינו כה), וזה ענין הפתק, שהוא עיקר ההפצה. אכן גם את דפי לקוטי מוהר"ן היו משאירים.

ד. מבואר הדבר ששריפת הספר הנשרף היה להסיר עוצם טומאת קליפת האפיקורסות בעולם (פרפראות לחכמה תורה רפב), וכן היום עיקר המלחמה נגד האפיקורסות הוא על ידי הפתק, וכן ייסדנו שענין הפתק הוא הדרך שהיה לרבינו לקרב האפיקורסים ולהחזירם בתשובה.

ה. מכל הכתוב בספר הנשרף נשאר לנו לדעת רק שבתוכו דיבר גם על עוצם מצות הכנסת אורחים והצעת המטה בשבילם, וכן מענין גודל ענין סעודת ראש חודש. והנה ענין הכנסת אורחים תלמידי חכמים מבואר בלקוטי מוהר"ן שהוא סוד קרבן התמיד ותיקון הד' אלפין של התורות הנפולות, הרי שזה ממש הענין להקים תלמיד כשר, תלמיד היקר סבא ישראל. וכן ענין ראש חודש מבואר בכמה וכמה מקומות שהוא ענין התלמיד, הלבנה שמקבל מהצדיק בחי' השמש. הרי אלו הנקודות נשמרו לנו בהשגחה לדעת חשיבותם, וחזרו ונתחזקו בפתק הקדוש.

ו. בספר חיי מוהר"ן (אות קעד) כתוב ז"ל הספר השני הנשרף היו בו ארבעה חלקים ע"כ. וי"ל שלכן גם הפתק הקדוש יש בו ד' מסרים. א' מאד היה וכו' להגיד לך וכו'. ב' נ נח נחמ נחמן מאומן. ג' ובזה אגלה לך סוד וכו'. וסימן וכו'.

 

ולפי זה י"ל שהפתק השלישי של זמן הגאולה קרוב מאד, זה בחי' ספר הגנוז.

ז. סידור שערי ציון. תיקוני תפלות ליום השבת:

ברוך שמו מפי שרפיא"ל שר מרכבתא דרהטון קדמוהי מאה ותמניא רבבן שרי רתיכא נורא ירוקא ואשתא ירקרקתא ואשתא ארגונתא, ומרומם זכרו וכו'.

מאה ותמניא – ק"ח - בגמטריא נ נח. וכל אלו שייך לשרפיא"ל - עיין בחלק ה' מאומן, פרק על הפתק הקדוש וספר הנשרף.

בהמשך התפלה שם מזכיר את השיר של לעתיד והשיר חדש ז"ל

ברוך שמו בשירות המשוררים הקדמונים, שיר של אדם הראשון, ושיר של שבת, ושיר של משה וישראל על הים, ושיר של ישראל בבאר, ושיר של דבורה וברק, ושיר של דוד, ושיר ששררו הלוים בבית המקדש, ושיר ששררו על חמשה עשר מעלות העזרה.             ומרומם זכרו בשיר שעתידין לשורר בארץ יהודה שיר עז לנו וגו'. ושיר אשר ישוררו בליל התקדש חג, וכל השירים אשר שר שלמה המלך ע"ה, בשיר השירים ראש כל השירים סלת נקיה לכל כתבי הקדש, ובשיר חדש אשר עתידין הגליות לשורר, שנאמר 'שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה' וגו', עכ"ל. 

עוד שם:

באד"ה ברוך שמו בכל השמות: ומרומם זכרו בירושלים ובית קדשי הקדשים שבמרום שחקים והיא בנויה וכו' ואלף וארבע מאות ושמונים מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים וכו', ע"כ.

אלף וארבע מאות ושמונים, זה י' פעמים נחמ"ן.

ברוך שמו בקול הנשמע בסיני ההולך וחזק מאד אשר החריד כל המחנה. ומרומם זכרו בקול שופר גדול העתיד להשמיע מהר סיני ובו יקרא דרור ובו יתקבצו כל ישראל ובו יעוררו ויקיצו משנתם ויכירו וידעו כי הוא ממית ומחיה מוריד שאול ויעל ולכן יברכוהו מחיה מתים, עכ"ל. האם יתקבצו אצל הר סיני, או רק משם ישמיע קול השופר?

נ נח נחמ נחמן מאומן