הצדיק כואב לו תשמיש כמו ברית מילה

 ב"ה

ספר שבחי הר"ן יז

גרא"ק

דברי רבי נחמן מברסלב, המובאים כאן, דורשים ביאור עמוק, שכן הם נוגעים ברובד רוחני-פסיכולוגי ובהשקפתו המיוחדת על טבע האדם, התאוות והקדושה. ננסה לפרש את דבריו בצורה בהירה, תוך התייחסות לשאלתך: מדוע הצער של הצדיקים מתואר ככאב פיזי, דומה לברית מילה, ולא רק כצער שכלי או מוסרי הנובע מפחיתות המעשה?

פירוש הדברים

1. רקע לדברי רבי נחמן: רבי נחמן מדבר על צדיקים גדולים ש"שברו כל התאוות", כלומר, הגיעו לדרגה רוחנית גבוהה שבה הם התעלו מעל היצרים הגשמיים והתאוות הטבעיות. עבורם, תשמיש המיטה – שהוא מעשה טבעי ומותר במסגרת הקדושה (בנישואין, לשם מצווה או פריה ורביה) – הופך למעשה שיש בו ממד של צער. הצער הזה משווה רבי נחמן לכאב של ברית מילה, שהוא כאב גופני חד ומוחשי.
2. הצער כחוויה הוליסטית: הצער של הצדיק אינו מוגבל רק לשכל או למוסר, אלא הוא חוויה כוללת המשלבת גוף ונפש. לפי תורת רבי נחמן, הצדיקים הגדולים חיים במציאות רוחנית כה טהורה, שכל מגע עם החומר והגשמיות – גם כשהוא מותר וקדוש – נתפס אצלם כירידה מהרוחניות האידיאלית. תשמיש המיטה, אף שהוא מותר, כרוך בהכרח באברי הגוף ובתהליכים גשמיים (כמו שציינת: "שתן ודם"). עבור הצדיק, המעשה הזה, שדורש מעורבות גופנית, מעורר תחושה של ניגוד פנימי בין השאיפה הרוחנית המוחלטת לבין המציאות הגופנית.
   הברית מילה מוזכרת כאן כדוגמה לכאב גופני שיש בו ממד של קדושה. המילה היא מצווה שמטרתה לקדש את הגוף, אך היא כרוכה בכאב פיזי. כך גם תשמיש המיטה עבור הצדיק: הוא מעשה קדוש (כשנעשה כהלכה), אך עצם הצורך להתעסק עם הגוף יוצר כאב, שמתבטא לא רק בשכל אלא גם בחוויה הגופנית.
3. הקשר בין גוף לנפש: לפי תפיסת החסידות, ובפרט אצל רבי נחמן, הגוף והנפש קשורים באופן עמוק. כאשר הצדיק חש צער נפשי או רוחני מפחיתות המעשה, הצער הזה יכול להתבטא גם כתחושה גופנית. הכאב של ברית מילה מסמל כאב גופני שמקורו במצווה, ולכן הוא משמש כמשל מתאים לכאב שהצדיק חש בגופו כאשר הוא נדרש לעסוק במעשה גשמי, גם אם הוא קדוש. הצער אינו רק שכלי (הבנה של "פחיתות המעשה"), אלא הופך לחוויה ממשית בגוף, כי הצדיק רגיש כל כך לכל ניואנס של חוסר שלמות רוחנית.
4. השוואה לברית מילה: הברית מילה היא מעשה שמטרתו להכניס קדושה לאבר הגוף ה"נמוך" ביותר, ובכך להעלות אותו. תשמיש המיטה, כשנעשה בקדושה, גם הוא מעשה של העלאת הגשמיות לקדושה. אך עבור הצדיק, ששואף להתנתק מהגשמיות לחלוטין, המעשה הזה כרוך במאמץ ובכאב, בדומה לכאב הפיזי של המילה. המילה מסמלת כאב שמקורו בקיום מצווה, ולכן היא משמשת כמטאפורה מדויקת לכאב שהצדיק חש כאשר הוא נדרש לעסוק בגשמיות, גם אם זו גשמיות מקודשת.

מענה ישיר לשאלתך

לשאלתך, מדוע הצער מתואר ככאב גופני ולא רק כצער שכלי:
הצער של הצדיק אינו מוגבל לשכל, כי הצדיק חי ברגישות רוחנית כה גבוהה שכל חוסר שלמות – גם במעשה מותר וקדוש – משפיע עליו בצורה כוללת, גופנית ונפשית. הכאב של ברית מילה נבחר כדוגמה כי הוא מייצג כאב גופני שקשור לקיום מצווה, ובכך הוא משקף את החוויה של הצדיק: מעשה קדוש שדורש מגע עם הגוף, ולכן כרוך בכאב פיזי ממשי, ולא רק בהבנה שכלית של פחיתות המעשה.

סיכום

רבי נחמן משתמש בדימוי של כאב ברית מילה כדי להמחיש את העומק של הצער שחש הצדיק הגדול כאשר הוא נדרש לעסוק בתשמיש המיטה, גם כשזה נעשה בקדושה. הצער הזה אינו רק שכלי, אלא חוויה כוללת המשלבת גוף ונפש, משום שהצדיק רגיש כל כך לכל מגע עם הגשמיות. הברית מילה, כמצווה שכרוכה בכאב גופני למען קדושה, משמשת כמשל מדויק לחוויה זו.

לא מתיישב לי עדיין.

נ נח נחמ נחמן מאומן