ביאורים בלקוטי מוהר"ן תורה י'

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תורה י'

סוף אות ח: מבואר שפורים הוא בחינת ספירת העומר, הכנה לשבועות, ובמקום אחר רבינו גילה שפורים הוא הכנה לפסח.

אות ט: ואנחה ברישא דרומחא, בחינת רוח מ', ולפי זה אתי שפיר לשון אנחה, כמבואר בתורה ח', שעל ידי אנחה ממשיכים הרוח.

וכן מש"כ באות י' שפורים זה בחי' אסתר ברוח הקודש כמו שכתוב כשעירים עלי דשא שהוא לשון רוח, עיין שם בתורה ח' ועיין בזוהר הקודש פרשת תרומה רלא.

אות ט: כשמתקרב את עצמו לצדיקים וכו' ועל ידי זה נשבר הגאוה והעבודה זרה ואז מכירים אפלו הם שהם מסטרא דמותא את גדולת הבורא יתברך שמו עכ"ל.

צריך עיון שלכאורה לא זה מה שפירש בתחלה שהצדיק יש לו תפלה בשלמות בחינת בית שעל ידי זה יש גם לעכו"ם - סטרא דמותא- השגה ואתיקר שמא עלאה. כי עכשיו מפרש שהצדיק מבטל בחי' העבודה זרה והסטרא דמותא בזה שמתקרב אליו, וזה על ידי כח רוח התורה ולא על ידי העלאת התפלה מהר ושדה לבחינת בית.

והנראה בזה בעזה"י שיש כח של בחינת בית להאיר אפילו לעכו"ם רק שהגאוה מעכבת, כי הגאוה פוגמת בבחינת בית באמרה שאין צורך, ועיקר המעלה של בחינת הבית הוא הצורך, כמו שכתוב למעלה, "ושדה הוא יותר משג ונצרך להעולם". ולכן על ידי הגאוה בטל המעלה והכח של בחינת בית. והתיקון לזה הוא על ידי הרוח של הצדיק, ששוברת הגאוה, ומסרת את הפגם, וממילא בחינת בית והצורך שלה חוזרת לתקפה, ושוב מאירה אפילו לעכו"ם. (ולשון התורה הנ"ל קיצר "ועל ידי זה נשבר הגאוה והע"ז [וממילא חוזרת תוקף בחינת בית] ואז מכירים אפלו הם שהם מסטרא דמותא את גדולת הבורא י"ש [על ידי בחינת בית]).

וזה נבוא בעזרת הש"י ליישב עוד כמה פליאות בתורה לפנינו.

רבינו גילה שעל ידי הידים והרגלים יש התגלות של רוח התורה דבנגלה ובנסתר לשבור את הגאוה, וזה נפעל על ידי רקודים והמחאת כף, אכן אחר כך באות י' בפירוש דברי חז"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם - השוו אשה לאיש וכו' כתב שצריך להשוות, הינו ליחד קדשא בריך הוא ושכינתה, שהוא בחינת אשה ואיש, בחינת מרדכי ואסתר עכ"ל, דהינו לא רק שצריכים להפעיל הידים והרגלים כל אחד בפעולותו הראויה לו, אלא שצריכים ליחד הידים עם הרגלים.

ועוד פליאה שמבואר בהתורה שבחינת רגלין היא למעלה ויותר חשובה ועיקרי מבחינת הידין, וכותב שיש על זה תשובה וכמו שמצינו שהתנאים בחי' רגלין והאמוראים בחי' ידין. אכן לפי זה איך יכול לפרש שצריכים ליחדם ולזווגם בבחינת אשה ואיש ובבחינת מרדכי ואסתר, הלוא בזווג אשה ואיש ומרדכי ואסתר העיקר הוא האיש!

ולפי מה שפירשנו למעלה ניחא, דלענין ביטול הבעלי גאוה העיקר הוא הרוח הקודש בחי' שעירים של אסתר כי הם יסודם של הסערה של הגאוה. וכל זה להשלים הפגם של הגאוה בבחינת הצורך של הבית. אבל לענין להראות להעכו"ם אלוהותו יתברך, העיקר הוא נגלה כמו שכתוב במקום אחר שהכל צריכים למרי חטיא, והכל צריכים תורה שבכתב אפילו העכו"ם.

ולכן לענין ביטול הגאוה, הידין והרגלין שניהם טובים בבחינת רוח התורה דנשיב בהם (והרגלים יותר עיקרי, אבל שניהם טובים), אכן לפעולת הבית להראות להעכו"ם בכח הצורך שיש לו, צריכים עוד לזיווג הידין עם הרגלין, בבחינת אשה ואיש. ובזה הידין שהם בחי' איש יהיו יותר עיקרים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אמר לשם נ נח - I say to God Nanach

The bliss of giving yourself to only seek Hashem's glory

HH last night at the wedding of Michael Kohler I got to hear from Moshe Newman his personal recipe of how to come to terms with life's experiences and achieve bliss based primarily on Rabbi Nachman's holy teachings in Likutay Moharan, Torah-lesson 6 and II:23, the main point being that one must shelve his own honor and only seek the honour of Hashem, and in this light one should view all his experiences as if he is a third party - being shown and given to feel different phenomena that Hashem is conducting for his benefit.
Moshe figured this out almost 15 years ago in a vague way without a real handle on it while he began to experience these effects, and over the years he gained a grip of what it's all about and a system of how to go about achieving it, and in his clinic he is helping people realize this.
Na Nach Nachma Nachman Me'Uman

New sign by R' Yisroel Karduner

השיבה שופטינו - ברכה להנצל מהרבנים ולמשוך חיים מהצדיק האמת נ נח

ב"ה 

ברכת השיבה שופטינו בשמונה עשרה כבר ביארנו במקום אחר http://naanaach.blogspot.com/2017/03/blog-post_72.html בס"ד איך שזה ממש הענין שרק דרך הצדיק האמת יכולים להשיג 'ומלוך עלינו אתה ה' לבדך' ואילו סתם רבנים מעכבים את זה ואני מתפללים להסיר אותם יגון ואנחה. והנה זה אתי אפילו שפיר יותר על פי תורה ח' בלקוטי מוהר"ן שעל ידי אנחה ממשיכים רוח חיים מהצדיק האמת, אבל הרשעים ממשיכים מהרבנים בחי' רברבי עשו, ואילו הצדיק האמת יכול להפיל אותם והצינורות שלהם, משפיל רשעים עדי ארץ, הראשי תיבות של הד' יסודות, ואילו הצדיק מפריד כל הרע של הד' יסודות וזוכה להשרש הטוב שלהם שהם ארבע אותיות הוי"ה עיין שם כל זה באריכות.

וזה מדויק בברכה זו, 'והסר ממנו יגון ואנחה', דהינו אנחה שהוא בחי' יגון, שממשכת החיות מהרוח סערה של רברבי עשו, 'ומלוך עלינו אתה הוי"ה לבדך' היינו ארבע אותיות הוי"ה השרש הטוב הנקי של הד' יסודות. וי"ל עוד שזה 'לבדך' אותיות לב, ששם הרוח חיים, ד' מארבע רוחות באי הרוח כמבואר שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Rabbi Chaim Vital's self sacrifice for even the worst sinners of Israel

HH
It's been a very long time since I've read Sefer Chezyoanoas - Book of Dreams (and other metaphysical encounters), but it left me with a lasting impression of how he recorded objectively many times messages he received from on high that he must chastise the masses and bring them to repentance, and even how he was punished severely for not doing so, and yet he doesn't seem to take heed and do what was demanded of him!

So it occurred to me, that since RCV knew that the people would not listen to him, as he was told explicitly from one spirit, he therefore held to the dictum of not chastising someone for better that they continue to transgress unwittingly than for them to continue sinning willfully GF. So even though he knew that by rebuking them he himself would be saved from punishment and perhaps even attain higher levels, he chose to be the scapegoat for the masses, and not give an opening for the Divine wrath to be fully accounting on them. And thus he watched his daughter perish and die and other severe retributions all I'm self sacrifice for the errant Jewish masses.

Na Nach Nachma Nachman Me'Uman!

ביאורים בתורה ט של לקוטי מוהר"ן

ב"ה

תורה ט

ב. ולפי הזווג שגורם בתפלתו כן זוכה לזווגו, והתפלה הם שתים עשרה נסחאות, לפיכך הזווג כקריעת ים סוף.

והנה לכאורה הזווג שגורם לא משנה מאיזה נוסח התפלל, כי הנוסח זה רק השער, והזווג נגרם מעבר לשער, ולא משנה מאיזה שער ניכנס לגרום אותו. ולפי זה עיקר הקישוי למצוא הזווג הוא בענין למצוא הנוסח והשער השייך לו, ולא בעצם התפלה שהוא צריך להתפלל - וכמו לשים כל כחו כנזכר כבר באיש התורה, זה שייך לעצם התפלה ולא למציאת הנוסח השייך לו.

ואילו לענין - וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפלתו כן נותנים לו פרנסתו - לכאורה זה קאי על כח תוצאת התפלה ולא במציאת הנוסח הנכונה. ולפי צריך ביאור למה אם כן - מזונות נתחלק לשנים עשר שבילים לפי שתים עשרה תפלות שבטי י"ה. וי"ל שהשפע נשפע רק דרך השביל והנוסח שגרמה.

שלא תתרחק תפלתו ממטה שלו. לכאורה הלשון מוזר, כי הול"ל שיכניס התפלה דרך המטה שלו, ואו התפלה תיכנס או שלא תיכנס, ומה ענין שלא תתרחק?

מטה לשון זווג. לפי זה למדים שאין השערים - הנוסחאות - סתם דרך ושביל שמובילים לפנים ששם נעשה הזיווג. אלא שכל שער הוא זווג פרטי. וממילא מיושב שני הדיוקים הנ"ל. שהפרנסה כפי השער והנוסח דיקא. ואין הענין דוקא להכניס התפילה בשער, אלא השער הוא גופא הזווג, והענין לזכות להיות כמה שיותר סמוך ולא להתרחק.

ג. ודע שיש פתחים הרבה בחשך לצאת משם ... הבא לטמא פותחין לו - יש לו פתחים הרבה. נמצא שיש פתחים הרבה בחשך גם לצאת וכו'.

דבר זה מובן ומדויק רק כפי מה שרבינו הסביר למוהרנ"ת בתורה קיב. כי לכאורה קשה דברי רבינו כי חז"ל דקדקו בדבריהם שרק הבא לטמא פותחים לו, ואילו הבא לטהר מסייעין לו, ואין מוכח כלל שיהיו כל הפתחים לצאת מהחשך. אלא שכבר מדויק פה שרבינו הסביר, שהפתחים הם בנפילת חברו. ואתי שפיר שכבר התורה מוכח מתוכו התירוץ שרבינו הסביר רק מחמת קושיא אחרת.

ג. על ידי אמת הקב"ה חומד מלמעלה לשכן עם האדם וכו' התבה היוצאת באמת היא תשים לך פתח בחשך.

צריך ביאור, אם האמת כבר מראה להאדם הדרך לצאת מן החשך, והקב"ה חומד לשכן אצלו, למה אינו כבר מראה להאדם המטה שער ונוסח תפילתו.

ואולי זה גם כן כמו שפרשתי כבר שיתכן שהאמת של חלון זה לעלות דרך הנפילה של חבירו ואילו האמת של אבן טוב זה לעלות למעלה מרגל הה' שלו, עיין שם, ואם כן י"ל כמו כן כאן, שהאמת של חלון שהוא דרך חבירו אינו מספיק רק להוציא אותו מהקליפה אבל אינו מכוון אותו כפי שורש נשמתו, בשבט שלו, מה שאין כן האמת של האבן טוב הוא דיקא מה שרבינו גילה באות ד שצריכים להתקשר תפלתו לצדיק הדור.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Nanach stand in the Jewish Quarter of Jerusalem last road before the Western Wall

לקוטי מוהר"ן - תורה ח' - באור

ב"ה

תורה ח: רוח סערה שרשה מבחינת הגוף. על כן כל צדיק יכול להמשיך הרוח חיים אבל לא נוצר מהרוח סערה של הגוף רק כאשר תיקן לגמרי הד' יסודות. והשפלת הרוח סערה דיקא על ידי תיקון הד' יסודות שבזה סותם הצנורות של הרוח סערה. ועל כן הצלחת הרוח סערה הוא רק לשעה, בחינת כל דברים הגשמיים.

במעשה מבן מלך שנחלף יש גן שבתוכו רודפים את האדם, והנה האדם בעצם נמצא בגן דא אורייתא (ח:ז) ועיקר התורה אצל הצדיקים (ח:ב) על כן כאשר הרוח סערה רודפת את האדם העצה הוא לעמוד אצל המלך בחינת שבת כמבואר שם, בחי' אנחה של וי אבד נפש, שממשיך הרוח חיים של התורה מהצדיק ולא יאנה לצדיקיא כל און. ואם מכניסים את הצדיק הזה לתוך הגן יתבטל הרוח סערה לגמרי.

ח:ו להפריש ולהבדיל ולבטל הרע מהטוב הוא על ידי תורה ותפלה: וממשיך לגלות שתפלה הוא מחדש ממש את הבריאה. ומשמע שתורה בלבד לא מחדש וצ"ע. ולכאורה כי התורה בחי' יסוד אבא בחי' כח מה, בחי' הענוה והסובלת את הכל - בחי' הגן שכולם נמצאים בה, והם קובעים כביכול מהותה, כפי השגתם והאופי והשקפה שלהם כן יהיה להם. ורק על ידי התפלה שוברים את חותם הצמצום הזו של קטנות דעות הנמצאים, ומחדשים את ההשקפה שלהם וזה בריאה בכח, ואז כאשר יסתכלו וילמדו שוב בתורה יהיה בריאה בפועל. והתורה לא שינתה, רק השגתם והשקפתם נבראה מחדש, וכן יהיה ממש בטבע הנהגת העולם, שהוא כפי ההשגה של הנמצאים, כידוע בענין נסים להצדיקים. וממילא כאשר בא להשגה ובריאה החדשה נפלה מאליו ממילא הרע, כי כבר לא נמצא אותו סתימה וצמצום שהיה בתחילה בהשקפתו הראשונה. והוא לא חיפש אחר הרעה להסירו וכדומה, רק עלה וברא הכל מחדש, ובהחידוש כבר לא עמד הרע לסתום השגתו.

צריך עיון מה החילוק בין רוח חיים של התורה לבחי' מעין גנים של התורה שהיא תפילה. ולפי הנ"ל נראה לפרש שהמעין היא התפילה שקדמה לברוא את המציאות החדשה, ואילו האווירה של המציאות החדשה בכח ובפועל על ידי התורה הוא הרוח חיים.

וזה בחינת ציצית שנותן להאדם מעמד ברוח חיים של הד' יסודות המתוקנות על פי התורה הקדושה ולא כפי מציאותם בעולם הגשמי ששולטים בהם הרוח סערה כנ"ל.

ח:ח מבואר עוצם חטאת השותים יין ושכר וכל שכן סמים ח"ו שהם ממשיכים בזה את החיים שלהם מרברבי עשו הרשע רחמנא ליצלן.

ח:ט גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה, בכל שעה יש צרוף אחר, וכל שעה נחלקת לתתר"ף חלקים וכו':

מבואר בספר אדיר במרום (עמוד קצב) שהי"ב שעות היום מכוונים כנגד הי"ב תיקוני דיקנא, ואילו הי"ב של הלילה אינם אלא התפשטות של הי"ב של היום לחלק התחתון - כמו שרואים כאשר עבר היום בארץ ישראל ונעשה לילה הוא יום בעבר השני של כדור הארץ.

ומבואר עוד שם (קצ-) שאלו הי"ב הם של הזכר בההנהגה של הששה ימים - ששת אלפים שנה. ותיקון הי"ג ונקה, היא נוקבא שכוללת כל הי"ב והיא ההנהגה של שבת - אלף השביעי. עיין שם פלאות. (ובספר באור הלקוטים האריך בענין הי"ב והי"ג עיין שם, וקבע שהצדיק זוכה לבחינת ונקה, שנקי לגמרי. אותי שפיר לדברינו לעיל, שהצדיק בלי' שבת והוא המלך שמתקן את הגן ונוצרו מהרוח סערה).

ונקה - עם הד' אותיות בגמטריא אדנ"י ק', כמובא בהאריז"ל ורמח"ל שצריך לעשות את השם אדנ"י למאה, וכתבנו כמה פעמים בס"ד שלכאורה יש לעשות את זה ממש במדה היג של התיקוני דיקנא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Advice to attain diligence in Torah study - do not speak of the faults of any Jew

HH

Someone asked Rabbainu, on the last erev (-the day preceding) Rosh Hashana of Rabbainu’s life (5571- September 28, 1810), in Uman, close to his demise (-October 16), advice for diligence (in Torah study). Rabbainu answered that he should not speak (bad) of anyone of Israel. Because each one of Israel has a letter in the Torah etc. and when one speaks (bad) of one, he draws himself away from the Torah due to his finding a defect Heaven forbid in a letter of the Torah which is the root of the soul of the one he spoke (bad) of, as is explained elsewhere (Sichos Huran – Words of Rabbi Nachman 91). The person asked Rabbainu, “And if one sees that the person is completely wicked?”Rabbainu o.b.m. scolded him, “How can you say of someone of Israel that he is completely wicked, behold there is certainly to be found in him a remnant bit of good or some good point in which he is not wicked. And he recalled then the matter of “and a bit more (/still remaining) and there is no wicked person,” which is explained in the Torah-lesson I will sing to my G-d with my utmost (/remnant), see there [Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 34].

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

The events surrounding the revelation of the famous Torah-lesson "Azamra" - seeing the good and judging favorably

HH

In Rabbi Nussun’s autobiography, Yimay Moharnat – The Days of Our Teacher Rabbi Nussun, he describes at length the events surrounding the revelation of Torah-lesson “Azamra” (see also The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 33). This is all included in chapter 26 which begins with a declaration that he will relate how the holy book Likutay Moharan came to be published. Rabbi Nussun then proceeds to relate how in the summer of 567 (1807) Rabbi Nachman’s wife passed away, and Rabbi Nachman contracted a lung disease and immediately began to talk of his own demise, he said his health was in grave danger and exhorted everyone to pray for him. Amongst other things, he spoke of the need of having 60 warriors surrounding him and of his desire to be buried in Israel if it would have been feasible (as is also documented in The Life of Our Master Leader Rabbi Nachman, article 162). Two days after Yom Kippur 568 (which was a Wednesday) Rabbi Nachman initiated the first step towards the publication of Likutay Moharan, he also finished dictating to Rabbi Nussun his holy awesome book “Sefer Hanisruf” - the book which was burned.

On Shmeenee Atzehress (Saturday, October 24, 1807) Rabbi Nachman gave over the Torah-lesson “Azamra” (“I will sing” - #282), however he did not complete it at that point. On Isroo Chag (the day after the festival of Simchas Torah, Monday the 26^th), Rabbi Nachman departed Breslov in great haste heading towards Lemberg (a trip which R’ Nachman of Tchehrin asserts was to combat the rise of heresy in the world), and Rabbi Nussun chased frantically after him, eventually catching up with Rabbainu at night in the town of Kresney. There Rabbainu asked him, “Why are you sad temper? Perhaps you regret what you started?”

And Rabbi Nussun stood there embarrassed and replied meekly, ‘No (i.e. I do not regret Heaven forbid what I started).”

Rabbainu replied, “In that case, why are you in sad temper?”

Rabbi Nussun answered, “For I desire to be a kosher (-proper) man.”

Rabbainu replied, “If so, that you desire to be a kosher man – what do you have to worry about – behold the entire world labors and works for you. This one travels to Breslou and this one to here – all for you.” And with these holy worlds he greatly enlivened Rabbi Nussun.

Then Rabbi Nussun spoke up before him, and said, “I thought I wouldn’t yet see you (-in the respectful plural) today, and behold I merited to see you (-plural) and speak with you (plural).

Rabbainu replied, “We certainly need to see each other, and we will yet see each other In the future again, and again, and again etc..” And he repeated this many times making it a vague promise that they would be seeing each other countless times for all eternity.

In the morning Rabbi Nachman continued on his journey in great haste. Rabbi Nussun ran after the wagon. The wagon had to slow down to descend a mountain, and then it reached a bridge where one of Rabbainu’s men had been waiting in hope of getting a word with Rabbainu, and due to these hold ups Rabbi Nussun was able to catch up to Rabbainu, and he was immediately followed by his friend Rabbi Naftullee. Rabbi Nachman was slightly pleased by their initiative, and showed them a benign countenance, and asked them what they would prefer, “What would you like, either I bless you or I tell you Torah (-holy teachings)?”

Rabbi Nussun replied, “The blessing, you (-plural) will surely bless us G-d willing upon your (-plural) return home, however the Torah, tell it to us right away.” Because he knew that if they would not hear it now it would be an irreplaceable loss.

Rabbi Nachman spoke up and said, “I will tell you an introduction to the purpose of my journey.” Rabbainu then revealed to them the secret of how each of the tzadikim builds a Tabernacle etc. as is explained in the end of the Torah-lesson Azamra (-from the paragraph beginning “And know, that whoever can make these melodies”), and he concluded the Torah as it is printed in Likutay Moharan.

After Rabbainu concluded the Torah, they each kissed his hand and took leave, and they proceeded to run after his carriage until it was out of sight.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

ובעיני משה רע

ב"ה

בפרשת בהעלותך (במדבר יא:י) וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע. ורש"י מביא מרז"ל פירוש למשפחתיו, על עסקי משפחות, על עריות הנאסרות להם, ע"כ. ונראה לפרש ענין ובעיני משה רע, שהרי עיקר פגם עריות הוא בעינים, שאינם רק סרסורי העבירה, אלא גם טוב מראה עינים יפה מגופה של מעשה. וידוע שעיקר החטא של עריות אינו אלא על ידי חסרון דעת. וידוע מהאריז"ל ענין נשים דעתן קלות, ק"ל בגמטריא חמש פעמים הוי"ה, והם הגבורות שבדעת, דאילו בגברים יש עוד חמש פעמים הוי"ה והם החסדים שבדעת. ולכן משה רבינו כדי לתקן הפגם בשרשו היה בעיניו רע, קל"ה (חמש פעמים הוי"ה עם החמש) בכל עין ועין, ודו"ק.

וי"ל עוד ש'רע' מלשון שני רעים דלא מתפרשים, דהיינו אבא ואימא שזיווגם תמידית, ואילו ז"א ונוקביה אינם נקראים אלא דודים וזיווגם רק לזמנים. ולכן עיקר הנסיון של עריות אינו אלא בבחינת ז"א ונוקביא, ולכן משה החזיק בשרש בזיווג אבא ואימא.

ואגב, ראיתי אחד שהעיר ש"ובעיני" בגמטריא נחמן, שמתקן את הכל, ולפי דרכו י"ל "ובעיני משה" בגמטריא בנ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הכל לפי היגיעה - ואכן גם לפי שרש נשמה

ב"ה

בלקוטי נ נח כבר הארכתי בזה קצת. וכעת יש להוסיף:

שיחות הר"ן אות קסה:

האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי?! והקפיד רבנו זכרונו לברכה מאד על זה. ואמר: זהו החסרון שלכם, שנדמה לכם שעקר גדולת והשגת הצדיקים הגבוהים הוא רק מצד הנשמה הגבוהה שיש להם כי באמת לא כן הדבר, רק כל אחד ואחד יכול לזכות לבוא למדרגתי להיות כמוני ממש. כי העקר תלוי רק ביגיעות ועבודות באמת. וכן שמעתי גם כן כדברים האלה מפיו הקדוש כמה פעמים שהעקר תלוי רק ביגיעות ועבודות וכו' (שמ):

מבואר הדבר שהעיקר תלוי ביגיע, וטעות לומר שהוא רק מצד הנשמה, אבל בודאי זה וזה גרם, כי הצדיק בגלל נשמתו היה משתדל יותר, ומסוגל יותר, והיה ראוי יותר, אלא שעם כל זה, העיקר הולך אחר היגיעה והעבודה, וק"ל. וכן תמצא בספר עזרא בפירושו של ר’ משה דוד וואלי ז"ל, שבתחילת פרק ז (פסוק ו) הוא מפרש מעלתו של עזרא הסופר שהיה מפני שרש נשמתו ופי שנשמתו היתה מתוקנת בתיקון השלם, ואילו אחר כך (פסוק י) הוא כז"ל טעם בסמוך למה עזרא הסופר זכה שתשרה עליו השראה כל כך יקרה וחשובה. והוא, לפי שטרח הרבה ללמוד וללמד לשמור ולעשות, ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, ולפום צערא אגרא, דהא באיתערותא דלתתא איתער לעילא, וזהוא שאמר: כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורה ה’ ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט. והסוד הוא, שטרח הרבה מאד להמשיך את האורות של היסוד והת"ת דאינו רזא "דחוק ומשפט", ולכן נמשכו לו לשרות עליו בקביעות ולהיות הוא דוגמתן למטה, כי פועל אדם ישלם לו וכארח איש ימציאנו, עכ"ל. והרי מבואר שזה וזה גרם לו, מצד נשמתו היה כבר מוכשר לזה, והוא קיים תפקידו בפעולה שלים ביגיעה וטירחא, וזכה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Right at the door

ענוה

ב"ה

בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך (במדבר יג:ב) כתוב והאיש משה ענו מאד ופרש"י ענו. שפל וסבלן, עד כאן לשונו.

והנה הראשי תיבות: עשו. והסופי תיבות בגמטריא אלקים, שהוא מדת הדין. והאותיות האמצעיות בגמטריא רכב - שזה ענין הענו שרוכב עליו מדת הדין והרשעים, והוא סובלן, כמו השם יתברך שסובל את הכל.

ויהי רצון שכבר לא נצטרך לסבול, וברסלב, שהוא רב סבל, יהפוך כבר ללב בשר.

והנה למחרת כתיבתי את הנ"ל למדתי בלקוטי מוהר"ן (סוף תורה ח) שכז"ל רכב אלקים רבתים אלפי שנאן (תהלים סח). אלפי - בחינת אלופי עשו, ועל ידי רכב אלקים רבתים, בחינת קבלת התורה וכו' וכו' ששם הרוח דהרב דקדשה, על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו וכו' ע"ש.

ולפי זה אתי שפיר כמין חומר הרמז הנ"ל, שהראשי תיבות, בחינת ראשית גוים עמלק הוא עשו, נופל ונמחק על ידי האותיות הבאות שהם בחי' רכ"ב אלקי"ם, בחינת קבלת התורה ששם רוחו של הצדיק הענו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Fargo - a popular TV show - talks about Rabbi Nachman being the Master of the Field and choosing to be buried in Uman

HH

ב"ה לאלו שלא מבינים אנגלית - אתמול בטלויזיא של אמריקא בסדרה "פרגו" דברו על הרציחה של היהודים באומן ואיך שנקברו בבור אחד, ואיך שרבינו הקדוש קרא לקבורתם גן, ובחר להיות קבר עמהם, ואיך שרבינו הקדוש הוא בעל הגן!
לא יאומן כי יסופר!
 נ נח נחמ נחמן מאומן!

Fargo - Season 3 episode 8

Here are clips of the excerpt which talk about Rabbainu

 נ נח נחמ נחמן מאומן!

https://www.facebook.com/hadassah.coolac/videos/308952932861045/

https://www.facebook.com/menachem.engel/videos/10155402634538415/

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Power of the Tzadik

Great Is Charity

Blossoms of the Spring - Ebay Hanachal - Letter 5

Letter 5

B.H. 9 Shevat 718 (January 30, 1958). Tiberius.

In honor of the good and pleasant Mr. Z. Shazar, blessings of life and abundant peace.

The day before yesterday, I sent him good delicacies which his soul loves, and I hope that he will feel great pleasantness in them. Now as well (I) send him a good gift from the treasure house of Rabbainu, the pupil of our eye N’N’M’Ch’ [acronym of: Nachal <stream> Noavaya <gushing> Mikor <source> Chuchmu <wisdom> (Proverbs 18:4) – this acronym is the same letters as NaChMaN] za.tza.l..

The essence of the coming of the Messiah is to reveal the truth in the world, because now the truth is in great exile, and everyone says that the truth is with him, and the essential truth will be revealed by Messiah, and this is the essential redemption (Likutay Halachos, Choshen Mishpat vol. 1, 3:10, also see there Orach Chaim vol. 1, Morning Blessings 3:41, Yoreh Dayah volume 1; Signs of a kosher animal and beast 4:32, Interest 5:18, 31).

Truth and falsehood are the aspects of a king and slave, and due to the overwhelming falsehood, the son of the king was switched with the son of the slave, to the effect that they thought that the son of the slave was the son of the king, and the converse regarding the son of the king, as is explained in the Legendary Tales (Likutay Halachos, Morning Blessings 3:11). And the main nullification of the falsehood, and the revelation of the truth, is through abnegating himself absolutely and completely until he is in the aspect of actual dirt, in the aspect of, “and my soul should be like dirt to all (conclusion of the 18 benedictions)” (Likutay Halachos, Signs of a kosher animal and beast 4:28).

For everything grows from the earth, and all the things and creatures go and rest upon the earth, and it is impossible for them to cease and be distanced from the earth except by a power of force, that is, by means of someone forcing the item, and taking it from its place on the earth, and distancing it (– the item, from it – the earth). And according to the amount of power of the force, so the item will be distanced from the earth; and afterwards, when the power of the force ceases, the item returns to the earth, because the earth has the power of gravity, and draws all things to itself, because otherwise it would not be possible to stand/exist upon it, because it would be congruous to fall from it, since it is spherical and all of humanity stand around it, as is known, but for the power of gravity it has etc. (Likutay Moharan, Torah-Lesson 70).

And there is a true tzadik who is the foundation of the world, and he is in the aspect of dirt, and all the things stand upon him, and this tzadik is only solitaire in the world, and even all the tzadikim are only branches from him, each one according to his aspect, there is he who is a branch from him, and there is he who is a branch of branch. And this tzadik who is solitaire in the world is humble, and lowly, and makes himself to be as dirt, and through this he has the power of gravity to draw the whole world to him to bring them close to Hashem Yisburach and to His holy Torah. And this tzadik draws all the provisions of the world, for all the bounty is drawn from the aspect of the dirt, from the aforementioned tzadik (Likutay Moharan, Torah-Lesson 70).

And behold, it would be congruous for all the people to be drawn to this tzadik who is the aspect of dirt, who has the power of gravity, as mentioned above, however due to the power of force they are severed and distanced from him; that is, there are people that through their words and actions they force people, severing them and distancing them from the aforementioned tzadik, and according to the amount of the power of force so they will distance from the tzadik. And afterwards, when the power of force abates, he will return and he will draw himself to the dirt, to the aforementioned tzadik who has the power of gravity (Likutay Moharan, Torah-Lesson 70)! And the main build up of the power of force is through arrogance, and haughtiness, and honor – the fear that one’s honor will be diminished and he will be disgraced when he comes (close) to the truth. Therefore, whoever desires to know the real truth, should lower his self regard in truth, and remember his shortcomings and his lowliness in truth, and all that transpired to him from his onset; and when he truly feels his lowliness, then certainly the truth will be revealed to him, and the power of gravity will overpower the power of force, and he will be drawn with great speed to the true tzadik (Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Division of Possessions 4:9).

Heartfelt wishes of well-being for him and all those in his company, and blessings of health of body and soul.

Yisroel Dov Odesser – House of Zalman Odesser - Tiberius

Na Nach Nachma Nachman MeUman

ספר אב"י הנחל - הוצאת נקודות טובות - מכתב ה:

ב"ה, ט' שבט תשי"ח. טבריא

לכבוד מר ז.שזר הטוב והנעים, ברכת חיים ושלום רב.

שלשום שלחתי לו מטעמים טובים אשר אהבה נפשו, ואקוה שירגיש בהם נעימות רבה. גם עכשיו שולח לו מתנה טובה מבית גנזיו של רבנו, בת עיננו, נ'נ'מ'ח' (נחל נובע מקור חכמה), זצ"ל.

עיקר ביאת המשיח הוא לגלות האמת בעולם כי עכשיו האמת בגלות גדולה, וכל אחד אומר שאצלו האמת, ועיקר האמת יתגלה על ידי משיח וזה עיקר הגאולה.

אמת ושקר הם בחינת מלך ועבד, ומחמת התגברות השקר, נחלף בן המלך בבן העבד, עד שסברו על בן העבד שהוא בן המלך, ועל בן המלך להפך, כמבואר ב"סיפורי מעשיות". ועיקר ביטול השקר והתגלות האמת הוא על ידי שמבטל עצמו מכל וכל עד שהוא בבחינת עפר ממש, בבחינת "ונפשי לכל תהיה".

שהכל גדל מן הארץ, וכל הדברים והבריות הולכים ומונחים על הארץ, ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו מהארץ אם לא על ידי כוח המכריח, היינו על ידי שיש מי שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ ומרחיקו ממנה. וכפי כוח המכריח, כן נתרחק הדבר מהארץ; ואחר כך כשנפסק כוח המכריח, חוזר הדבר לארץ, כי הארץ יש לה כוח המושך ומושכת כל הדברים לעצמה, כי אם לאו, לא היו יכולים להתקיים עליה, כי היה ראוי ליפול ממנה, מחמת שהיא כדורית וכל בני העולם עומדים סביבה, כידוע, אך שיש לה כוח המושך וכו'.

ויש צדיק אמיתי שהוא יסוד העולם והוא בבחינת עפר וכל הדברים עומדים עליו, וזה הצדיק הוא רק יחיד בעולם, ואפילו כל הצדיקים הם רק ענפים ממנו, כל אחד לפי בחינתו, יש שהוא ענף ממנו ויש שהוא בבחינת ענף מן הענף. וזה הצדיק היחיד בעולם הוא ענו ושפל ומשים עצמו כעפר, ועל ידי זה יש לו כוח המושך להמשיך כל העולם אליו לקרבם לה' יתברך ולתורתו הקדושה. וזה הצדיק ממשיך כל ההשפעות להעולם, שכל ההשפעות נמשכים מבחינת עפר מהצדיק הנ"ל.

והנה היה ראוי, שימשכו כל בני אדם לזה הצדיק שהוא בחינת עפר, שיש לו כוח המושך, כנזכר לעיל, אך על ידי כוח המכריח מפסיקין ומרחיקים ממנו; היינו שיש בני אדם, שעל ידי דיבורם ומעשיהם הם מכריחים את בני האדם להפסיקם ולהרחיקם מהצדיק הנ"ל, וכפי כוח המכריח כן מרחיק מהצדיק. ואחר כך כשיפסיק כוח המכריח יחזור וימשיך עצמו להעפר, להצדיק הנ"ל שיש לו כוח המושך! ועיקר התגברות כוח המכריח הוא על ידי גאוה וגסות הרוח וכבוד, שמתירא שיהיה נפחת כבודו ויתבזה כשיתקרב אל האמת. על כן כל מי שרוצה לידע האמת לאמיתו, ישפיל דעתו באמת, ויזכור פחיתותו ושיפלותו באמת וכל מה שעבר עליו מעודו; וכשירגיש שיפלותו באמת, אז בוודאי תתגלה לו האמת, ויתגבר כוח המושך על כוח המכריח, ויהיה נמשך בזריזות גדולה להצדיק האמיתי.

דרישת שלום לבבית לו והנלוים אליו וברכת בריאות בגוף ונפש.

ישראל דב אודסר - בית זלמן אודסר - טבריא

To Sweeten Dinim Recite Tehilim Chapter 39 to your Father In Heaven

Crazy Desire

HH

It defies logic and is absolutely baffling how the leftists promote and staunchly advocate people who would consider it a good deed to literally kill them in the blink of an eye. The answer is explained in the first Torah-lesson of Likutay Moharan, that the evil inclination is set out to make a person "meshuga mamash" - actually crazy. The evil inclination does not just rise against a person to get him to sin, but is intent to completely drive him insane, and this is a case in point.

There is another factor (which is part of the above mentioned craziness on a deeper level). The real enjoyment of sin and abandon comes not so much from the actual deed, but from the forbidden nature - as King Solomon the wisest of men wrote in Proverbs (9:17) stolen water proves to be sweet, and our Sages site this principle quite often. Especially the horrible sin of homos*xuality, we have already explained elsewhere how this abhorrence is almost completely based on the riding the thrill of the shame involved. Therefore as society has increasingly accepted these behaviors, these behaviors increasingly lose all their appeal, and are laid bare for what they are - nauseating emptiness, and the slaves to these impulses become desperate to reestablish their masters (an idea probably very familiar in the world of bdsm).

Na Nach Nachma Nachman MeUman 

Faith is good for livelihood - The words of the tzadik bring income! - Z...

This is the tikun haklali - general rectification - Zelig Steiner

בית המקדש נחרב על ידי בבל וחזר ונבנה על ידי בבל

ב"ה

כתב רבי משה דוד וואלי (בספר עזרת ה' על ספר עזרא, ו:ח) ז"ל והשם יתברך הוא שרצה שהקליפה עצמה שהחריבה את הבית, תחזור לבנותו כבתחלה, ותוציא ההוצאות משלה, להודיע ולהודע שהכל מרצונו ית', כי הוא גזר על החרבן בעתו, ואחר כך גזר על הבנין בעתו, כי לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים וכל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ, עכ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

The way to receive the Torah as delineated by Rabbainu NNNNM in Likutay Moharan

HH

In Likutay Moharan, Torah-lesson 7, Rabbainu brings an excerpt from the Talmud and explains it in the following way.

Rabba bar bar Chana said, a Yishmaelite merchant <this is the aspect of prayer and emuna-faith, which is the ultimate redemption from exile) said to me, "Come, I will show you Mount Sinai <this is the aspect of the 613 commandments, which are true advice and true seed. Emuna-faith can only be established with these truths>." {So now RbbC is on his way to get the Torah!} I went, and I saw that it was teeming with scorpions <these are the advice of the wicked, those who are not true tzadikim and yet give their advice and counsel which is likened to the advice of the primeval snake who advised Eve to eat from the forbidden fruit, which is adulterous seed. So RbbC saw that Mount Sinai - the Torah had all about it these characters promulgating their falsehood!> and they were standing like white donkeys/clay <this is a reference to the white strings of tzitzis which are likened to a clay seal, which are protection from promiscuity - the adulterous seed of the charlatans - the advisers of the snake. By virtue of the tzitzis one can remain faithful to receive only the true Torah and seed from the true tzadik>. And I heard a bas-kol (a Heavenly declaration) which said, "Woe onto Me for I made an oath, and now that I swore, whom will revoke it?!" <this is the instigation of removing the bonds of exile. When one guards himself from receiving the evil advice and guidance, and only learns the Torah from the true tzadik, he can achieve true Emuna-faith and prayer, which is real redemption, and real knowledge of the Hashem and the Torah>.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!  

ציצית מכסה את הערוה ומציל מנאוף

ב"ה

בלקוטי מוהר"ן תורה ז:ד כתב ז"ל ודע, שעל ידי מצות ציצית האדם נצול מעצת הנח, מנשואין של רשע, מבחינת נאוף, כי ציצית שמירה לנאוף, כמובא בתקונים (תיקון יח): ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם (בראשית ט) - זה בחינת ציצית. וערות אביהם לא ראו - כי ציצית מכסה על עריין עכ"ל ע"ש.

וצריכים להתבונן על זה שהציצית מכסה על הערוה ומציל מנאוף, כי הלוא עיני האדם מרגלים ומחפשים את הערוה חוץ ממנו, ומה שייך לזה הכיסוי של הציצית על גופו. אלא כבר ידוע מהגר"א שהגדיר את נאוף כעבירה בין אדם לעצמו (כי הוא הגדיר שלוש סוגים, בין אדם למקום, שהאדם פוגע רק בהשם יתברך ח"ו, ובין אדם לחבירו, שהאדם בעיקר פוגע רק בחברו, ובין אדם לעצמו, שהפגם והפגיע הוא בעיקר רק בעצמו). ועל כן מה שהאדם מצליח לכסות את ערותו, בודאי מתקן לו את הראיה והבטה והדעות שלו, ולא יכשל בנאוף. וכמו שמצינו אצל יהושע הכהן הגדול שהיה לבוש בגדים צואים מבחינת בניו שהיו נשואים לנכריות (ועי' בענינו בזוהר פרשת פנחס דף ריד, וכ' שם ז"ל אלבישיניה לבושין אחרנין מתתקנן, דבהו אסתכל בר נש בזיו יקרא דמאריה ע"כ, והרי גם כן מבואר שההסתכלות תלוי בלבוש) כי הפגם של עריות הוא פגם בלבוש האדם. וכאשר האדם זוכה לבגדים צחים וזכים, בבחינת כנפי מצוה של ציצית, אז בודאי יהיה שמור מכל פגם נאוף.

ויש לפרש בזה מה שכתוב בתהלים (כה - תחנון) עיני תמיד אל ה' כי הוא יוציא מרשת רגלי. רגלי זה בחי' לבושים, כי הוא בחינת הרגל, דהינו המדות של האדם והרגלו, יידוע שהמדות של האדם הם לבושו, ולכן דיקא על ידי הדבקת העינים אל השם יזכה לתקן המדות וההרגל.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

משיח סובל כמה פירושים ותפקידים

ב"ה

כורש מלך בבל נתן רשות לבנות בית המקדש השני וצוה להחזיר כלי המקדש שם, בסוף זה נפסק לעד אחר פטירתו עד מלכות דריוש בן אסתר.

ואכן מצינו בהנביא ישעיה (ריש פרק מה) כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים וכו', וכל המפרשים פירשו שזה סתם לשון גדולה. וכן מצינו בהרבה כתבי קודש שמשבחים איזה צדיק וקוראים לו משיח ה', ואין הכוונה להמשיח שיבנה בית המקדש ויגאל את עם ישראל, אלא לשון גדולה בעלמא. ואף על פי שזה דבר פשוט, היום מלאו החסרי דעת ורוצים לעשות להם משיחות, אז כדאי היה להזכיר את זה.

ואכן בענין כורש הנ"ל כתב רבי משה דוד וואלי - תלמיד חבר של הרמח"ל, בפירושו עזרת ה' על ספר עזרא (ו:ה) ז"ל ולא לחנם השם יתברך קראו לכרש, משיחו, כענין שנאמר: כה אמר ה' למשיחו לכרש. והסוד הוא, כי מאחר שבמלך הכשר הזה נמצא בו דבר טוב ואיזה ניצוץ של קדושה, לפיכך המשיך עליו השי"ת חוט עליון משמן הטוב, שיקרא משיח על ידו. וכבר ידוע שהשמן הטוב איהו מסטרא דאבא עליאה שכלו חסד פשוט, ולכן נמשך על המלך הכשר, כדי שיהיה מטה כלפי חסד לתת רשות על הבנין הקדוש וכו' עד כאן לשונו.

הרי שאפילו גוי יכול לקבל איזה אור של משיח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

צד לצאת ידי חובה על ידי מיקרפון

ב"ה

הבאר היטב בהלכות ראש השנה (אורח חיים תקפט אות א) הביא מהלק"ט (לקח טוב סמ"ה) ז"ל וחרש ששומע על ידי כלי כמין חצוצרות חייב בשופר ע"כ. ולכאורה לפי זה גם מיקרפון תהיה כשרה (-דהיינו לשאר ענינים, כי בראש השנה תהיה אסורה לשמש עם מיקרפון). וצריך עיין להלכה למעשה, רק באתי להעיר.

נ נח נחמ נחמן מאומן.

מי שעולה על רוחו להתחנן לפני השם יתברך על ידי זה נושא חן בעיני הש"י

Look the other way! NNNNM

ובחיזוק עבודה תבינהו

ב"ה 

בשבת חשבתי לפרש מה שכתוב בפתק הקדוש, ובחיזוק עבודה תבינהו, שעל ידי העבודה לחזק אחרים, הוא יתן לעוד אחרים להבין את זה. וזה התקיים על ידי הספר אבי הנחל.

וכמעט שכחתי מלכתוב את זה, והנה בחור אחד ניגש אלי ושאל אותי דייקא על המילים האלו של הפתק מה פירושם. אז הבנתי שאני כבר צריך לכתוב את הפירוש החדש הנ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

On the way to receiving the Torah

HH

Erev Shavuos I took the bus from Tiberius to Jerusalem, and a boy got on and he was talking on the phone in English, and when he finished, he turned to me and asked me in Hebrew if I had a siddur, and knowing that he was American, I answered in English, and one thing led to another, until it was revealed that this boy Shaul S. had been a major player in the white Nanach mini-school bus, he had helped pay for its trips and had participated in a bunch of music festivals with it. So I invited him to stay with me in my hotel room, and we spent s a lot of the holiday together, and in this way he merited to be by the holy tomb of King David and see the skinny dipping which takes place at daybreak by the Shiloach - down the mountain outside the Dung Gate, do the morning services at the Kosel, and all types of other things B"H. He told me that it was extreme Hashgacha Prutis that he had joined me on the bus, because not only is he not used to speaking to people on buses, but he shouldn't have been on the bus at all, because he had been at the bus station almost an hour earlier for an earlier bus, and somehow he missed it, and then he had tried to get the next bus, but he was caught in middle of buying a drink, and the bus driver wouldn't let him on, and so he was forced to wait for the third bus - the one I was on!

There you have a little bit of my adventures of Shavuos, B"H.

BTW of course we hid Peteks all over the room as did the other people in our little Nanach convention - so the next time you stay in a hotel in Israel - beware you might just be surrounded by Saba and the holy petek of Na Nach Nachma Nachman MeUman!

BTW2 you may have seen in the news that there was a model of the Ark on display in Kikar Safra which costed tens of thousands of dollars which was demolished Shavuos night. The truth is (it wasn't in Kikar Safra, but in Kikar Tzahal - I think, but I'm not so sure of the names) it was a very cheap looking presentation - which was absolutely not in the proper dimensions of the Ark - not by any stretch of imagination - and Shaul says that he was shocked to see placards on the model proclaiming the name of j.c. - so this was a very cheap, underhand ploy at incitement of the thousands or tens of thousands of orthodox jews who traverse this spot, at specifically this holy time. (When I passed by the model, I didn't see the placard, but neither did I see the menora, both of which Saul saw when he passed by some time after me, so obviously they had erected this right there and then to missionize or incite or both).

Na Nach Nachma Nachman MeUman!