רבי שמעון בר יוחאי - מירון - לג בעומר התשפב

 בעזרת השם יתברך

כאשר יש דין למטה מסלקים הדין מלמעלה. ואילו היינו זוכים לעשות הגדרים הצריכים אולי היינו מסלקים גזירות ושליטת הרשעים.

בעוונותינו הרבה עשרות שנים אנחנו נוהגים כמו הגוים במקהלות שכולם דוחפים זה את זה וכו'. באמת בכמה חסידיות זה ההנהגה היום יומי, שכולם דוחפים זה את זה - כי זה מתוך אהבה. אבל לפי התורה הקדושה, לפי רבינו זה דרך של הגוים. ואף על פי כן עד השנים הקרובים היו נסים וכמעט לא שמענו על שום אסונות בשום אירועה, אבל לאחרונה שמענו כמה וכמה פעמים, בלויות גדולות וכדומה, עד האסון הגדול שעל ידי המשטרה במירון לג בעומר תשפא שחסמו את היציאה וגרמו למות של הארבעים וחמשה. וברוך השם זה עוד הרבה פחות, הרבה הרבה פחות ממה שקורה אצל הגוים רחמנא ליצלן.

[ועיין במסכת פסחים סד עמוד ב - 

תנו רבנן: מעולם לא נתמעך אדם בעזרה מהצפיפות חוץ מפסח אחד, שהיה בימי הלל, שנתמעך בו זקן אחד. והיו קוראין אותו "פסח מעוכין", על שם שנתמעך בו הזקן.]

ודומה לזה מצינו במשנה בפרק שני של מסכת יומא, ומפורש בליקוטי מוהרן תנינא תורה פ - שבראשונה היו צדיקים אמיתים, אבל אז התחילו לבוא למקדש ולמזבח אנשים עם גאווה ועזות ובצביעות, והם דחפו זה את זה, ואז חזל ביטלו את כל התחרות, והתקינו שלא יעלה אף אחד רק בפיוס.

וכן עיין בספר חיי מוהרן אות ו זה לשונו - וְאָז נִשְׁבַּר הַשֻּׁלְחָן מֵרֹב הָעוֹלָם שֶׁדָּחֲקוּ עַצְמָן עָלָיו. וְהִקְפִּיד וְאָמַר וְכִי גּוֹיִים יוֹשְׁבִים אֶצְלִי עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכִי עַכְשָׁו יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּתְקָרְבוּ גּוֹיִים לַצַּדִּיקִים עיין שם.

ועיין בספר אבניה ברזל סיפורים על רבי נתן אות כ - 

וּכְשֶׁנִּכְנַס מוֹהֲרַנַ"ת לֶאֱכֹל וְתָחַב אֶת הַכַּף הָרִאשׁוֹן תֵּכֶף חָטְפוּ הַכֹּל. כִּי חֲשָׁבוּהוּ לְגוּטֶער יוּד [לְאַדְמוֹ"ר] וְחָטְפוּ שִׁירַיִם, וְחָרָה לוֹ עַל זֶה וְעָצַר כַּעֲסוֹ. וְנָתַן תּוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּסַע בְּעֵת זִקְנָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לַעֲצֹר כַּעֲסוֹ

ועיין סיפורים מר' שמואל הורוביץ אות ה - 

הדרך ארץ שהי' אצל רבינו ז"ל אין לשער. ורבינו ז"ל אמר שמלכים צריכין לשלוח אליו בניהם ללמוד א"ע דרך ארץ. ופ"א הי' רבינו ז"ל עם אנשיו על השלחן בליל א' דר"ה וחטפו את המוציא עם דבש. וכעס רבינו ז"ל ואמר כמו ילדים קטנים המוציא עם דבש. אז וויא קליינע יונגליק המוציא מיט המניק והלך מהשלחן ולא הי' אז על השלחן עמהם מפני זה. 

וכך היינו צריכים לטכס עצה לסדר בשביל הציבור אופנים שכולם יכולים להיות עם דרך ארץ כראוי וכיאות לננחים. וכיון שלא עשינו בעצמינו קבלנו את כל כח גזירת המינים רחמנא ליצלן.

נ נח נחמ נחמן מאומן