Letter 57
BH, 3rd of Iyar [5]721 (Wednesday
– April 19, 1961), Tiberias.
“My entire thing is prayer” (Yiddish: Gor
mein zach iz tefilah).
The delight of my eyes, Mr. Z. Shazar – who penetrates with blazing
fire into the depths of the Sea of Wisdom of the Master of Prayer, who elevates
from the sea of apostasy and heresy to the highest faith. May God lead you to
the point of truth, and [may your] legs strengthen, and they should go and not tire, and they should
run to the True Tzaddik who can rectify everything.
Rejoice, oh rejoice in your good portion – that you have merited to
what you have merited to: That the truth sparks a little bit in your mind, and
your thoughts are yearning to become attached to the Master of Prayer, and you
are included in the holy Kibbbutz (gathering), and you have been saved from being amongst its opposers; and,
praises to God, you possess exceedingly strong and good desires and longings,
and you act therewith very much so for the benefit of the True Tzaddik’s matters
– who He is the root of the encompassment of all the True Tzaddikim, the
singular ones of [all] the
generations, and He transcends them all; who revealed new wonders which have
never ever been heard [before] – which thereby the fulfilment of the Torah is drawn, and His
blessed Divineness is revealed to all those that traverse the world in every
generation.
The awesome stories, although we don’t have any inkling, or any sparking
of the mind in them – nonetheless, it is understood and revealed for all to
see, with the actual senses, that they are all extremely marvelous and awesome
things. Open your eyes thoroughly, and gaze at them with a true eye, and with simplicity,
so as to comprehend the delights of His treasures that are hidden therein –
which they are all our hope and existence for eternity!
So, the Master of Prayer – who would aways engage in prayers,
songs, and praises to God, blessed He – would live outside of civilization;
only, he was accustomed to enter civilization in order to seduce people into
the service of God, blessed He, to go in His way. And whoever consented with Him
– He would immediately lead him outside of civilization. For most of world’s
civilization are exceedingly estranged from the true ultimate purpose, and they
are drawn after the nonsense of the world, and its pleasures and lusts; and all
the behaviors of the Master of Prayer and His people were the opposite of civilization’s
customs – therefore, the Master of Prayer and His people were forced to reside
outside of civilization.
And the Master of Prayer would constantly be engaged in this
matter, and He would draw people close each time, and He would extract them
from civilization – until an impression was made in the world, and the thing
began to become famous. For suddenly, some people ran away from the country, and
their whereabouts were unknown. And so it happened that, suddenly, by one
person a son was lost, and so on and so forth. And it wasn’t known where they
are; and the people of civilization laid ambushes on the Master of Prayer in
order to catch Him. And this was because the world had become mixed up, and
they strayed so much with their distorted opinions to the point that, one who was
drawn close to the true ultimate purpose, and would speak against their mistaken
reasonings, and who would engage in drawing people close to the service of God,
blessed He – they would erupt against him with hatred and great war, and they would
set ambushes in order to capture and catch him. Therefore, one must act with
great wisdom in this. Most of the people of civilization are so inflamed [to pursue] after money, and they are exceedingly
sunken in this to the extent that, by them, all the stature and importance is in
accordance with the money. And someone who only has a little bit of money, and
in particular one who is a complete pauper – he is not at all within the parameter
of man – according to the insanity of their minds – and amongst them he is only
considered to be like an animal or a bird. And whoever possesses a lot of
money, amongst them he is like beyond the parameters of man – rather, [he is] in the form of a star, or a constellation,
or an angel. To the extent that, there are those who possess so much money,
exceedingly much – that they are considered by them to be almost like a total
deity and idol, God forbid. And the people of the world entered this error and
insanity of the lust of money so much so, that the poor and penniless fell in
their own eyes and minds opposite the wealthy and affluent, to the point that
they would almost sacrifice themselves as a sacrifice to them – because of the
abnegation they have before their vast wealth. And in truth, it is not so; for
a pauper is also considered part of humanity just like the rich man. And the
wealthy are merely humans, and they will be cut down like grass (See Psalms 37:2); and neither gold
or silver accompanies a person (when he dies) etc.
The True Tzaddik who is the Master of Prayer has such foods, that
when one merits to eat and taste from these dishes – one [then] immediately throws away the lust of
money, and one feels the intense stench of the money, which smells like actual
feces. To the point that they are very much ashamed with money, and the money
is the greatest embarrassment of all embarrassments. And whoever has more
money, he is more ashamed. And those of small stature and the penniless are
also ashamed of themselves as well – about this that they were so small in
their own eyes because of the lack of money. For now, it has been revealed to
them that, on the contrary, the money is the primary embarrassment. And therefore,
the wealthy are all the more so ashamed, and due to immense embarrassment – that
they are ashamed one from another
[his friend], to the point that they can’t lift
up their faces whatsoever out of embarrassment – they bury themselves in the holes
of the earth. For these foods of the Master of Prayer have this propitiousness –
that through them they revolt in money in the utmost revulsion, and they will throw
away their silver gods and their gold gods.
The transcriber who is always bound to your soul in true love, and
who prays on behalf of your wellbeing and the health of your body and soul
forever:
Yisroel Ber, the talebearer [Spy?]
and seducer to the true ultimate purpose.
(In the original letter “the talebearer” is underlined.)
מכתב נז
ב"ה ג' אייר תשכ"א, טבריה
גאהר מיין זאך
איז תפילה {כל הענין שלי הוא תפילה}
מחמד עיני, מר
ז.שזר, החודר בלהב אש אל עומק ים החכמה של הבעל תפילה, המעלה מים המינות והכפירה
אל האמונה העליונה, ה' יוליכך אל נקודת האמת, ורגליך יתחזקו, וילכו ולא ייעפו,
ירוצו אל הצדיק האמת, שיוכל לתקן הכל.
שוש תשוש בחלקך
הטוב שזכית למה שזכית, שהאמת מתנוצץ קצת בדעתך ומחשבותיך משתוקקים להתדבק אל הבעל
תפילה, ואתה בכלל הקיבוץ הקדוש ונצלת מלהיות בכלל המתנגדים עליו, ותהלה לאל יש לך
רצונות וכיסופים טובים וחזקים מאד, ואתה פועל בהם הרבה לטובת עסקי הצדיק האמת שהוא
שורש כלליות כל הצדיקים האמיתיים יחידי הדורות ועולה על כולם שגילה נפלאות חדשות
שלא נשמעו מעולם. שעל ידם נמשך קיום התורה ונתגלה אלקותו יתברך לכל באי עולם
בכל דור.
המעשיות הנוראות
הגם שאין לנו שום השגה ושום התנוצצות הדעת בהם, אף על פי כן מובן וגלוי לעין הכל
בחוש ממש, כי כולם דברים נפלאים ונוראים מאד. פקח עיניך היטב והבט בהם בעין האמת
ובתמימות להבין מחמדי אוצרותיו הגנוזים בהם שהם כל תקותנו וקיומנו לנצח!
והנה הבעל תפילה
שהיה עוסק תמיד בתפילות ושירות ותשבחות להשם יתברך, היה יושב חוץ לישוב, רק שהיה
רגיל לכנוס לישוב בשביל לפתות בני אדם לעבודת השם יתברך, לילך בדרכו, ומי שנתרצה
עימו, הוליכו תכף חוץ לישוב, כי רוב ישוב העולם הם רחוקים מאד מן התכלית האמת
ונמשכים אחר הבלי עולם ותענוגיו ותאוותיו וכל הנהגותיו של הבעל תפילה ואנשיו היה
להיפוך ממנהג ישוב העולם, ועל כן היה מוכרח הבעל תפילה עם אנשיו לישב חוץ לישוב.
והבעל תפילה היה
עוסק בענין זה תמיד. והיה מקרב בכל פעם אנשים ומוציאם מן הישוב. עד שנעשה רושם
בעולם והתחיל הדבר להתפרסם. כי פתאום נמלטו איזה אנשים מן המדינה ולא נודע אים.
וכן נזדמן שפתאום נאבד אצל אחד בנו וכיוצא בו. ולא נודע איפה הם, והיו בני הישוב
אורבים על הבעל תפילה לתפסו, וזה מחמת שנתבלבל העולם, ונתעו בדעות משובשות שלהם כל
כך, עד שמי שהוא מקורב אל התכלית האמת ומדבר כנגד סברותיהם המוטעות, ועוסק לקרב
בני אדם לעבודת השם יתברך מתעוררים כנגדו בשנאה ומלחמה גדולה ואורבים עליו ללכדו
ולתפסו, על כן צריך להתנהג בזה בחכמה גדולה. רוב בני הישוב להוטים כל כך אחר
הממון. ומשוקעים בזה ביותר עד שכל המעלה והחשיבות אצלם רק כפי הממון. ומי שאין לו
רק ממון מעט, ובפרט מי שהוא עני לגמרי, אינו כלל בגדר האדם, כפי שטות דעתם, ונחשב
ביניהם רק כמו חיה ועוף. וכן מי שיש לו ממון הרבה הוא ביניהם כמו למעלה מגדר אדם
רק בבחינת כוכב או מזל או מלאך. עד שיש, שיש להם כל כך ממון הרבה ביותר עד שנחשבים
אצלם כמעט כמו אלוקות גמור וע"ז חס ושלום. וכל-כך נכנסו בני העולם בשטות
וטעות הזה של תאות ממון, עד שהעניים וחסרי הממון נפלו בעיני עצמם ובדעתם כל כך נגד
העשירים ובעלי הממון עד שכמעט שמקריבים עצמן לקרבן אליהם, מחמת ההתבטלות שיש להם
בפני ריבוי הממון שלהם. ובאמת לא כן הוא, כי גם העני, בכלל בני אדם יחשב כמו
העשיר. וגם העשירים הם רק בני אדם וכמו חציר ימלו. ואין מלוין לו לאדם לא כסף ולא
זהב וכו'.
הצדיק האמת שהוא
הבעל תפילה, יש לו מאכלים כאלו שכשזוכים לאכול ולטעום מאלו המאכלים, משליכים תכף
תאות ממון, ומרגישים גודל הסרחון של ממון, שהוא מסריח כצואה ממש, עד שמתביישים מאד
עם הממון, והממון הוא הבושה הגדולה מכל הבושות, וכל מי שיש לו יותר ממון הוא
מתבייש ביותר. וגם הקטנים במעלה וחסרי הממון מתביישים בעצמם גם כן על שהיו קטנים
כל כך בעיני עצמם מחמת חסרון הממון, כי עתה נתגלה להם, שאדרבא הממון הוא עיקר
הבושה. ועל כן העשירים מתביישים עוד ביותר, וטומנים עצמם במחילות עפר מגודל הבושה
שמתביישים אחד מחברו, עד שאינם יכולים להרים פניהם כלל מפני הבושה. כי מאכלים אלו
של הבעל תפילה יש להם סגולה זו, שעל ידם ממאסין בממון בתכלית המיאוס ומשליכים
אלילי כספם ואלילי זהבם.
המעתיק הקשור
בנפשך תמיד באהבה אמיתית ומתפלל בעד שלומך ובריאת גופך ונפשך לאורך ימים.
ישראל
בר המרגל ומפתה אל התכלית האמת (המרגל
עם הקו ככה כתב רבי ישראל את המשפט הזה במכתב המקורי)
No comments:
Post a Comment