Posts
ב"ה
ספר חיי מוהר"ן אות רכה עיין שם
למה צריכים
הבטחת רבינו ולא מספיק לסמוך על אברהם אבינו.
בעולם מספרים מעשה מבחור שרצה ליכנס
לישיבת בריסק, ושאל אותו הראש ישיבה א.י. למה הוא הולך לאומן, והזכיר את ההבטחת
רבינו, אז הראשי ישיבה שאלו אותו מה חסר בהבטחת אברהם אבינו, והבחור ענה לו בחכמתו,
שעדיף לו להימשך על ידי הפאות. ויש להבין דבריו בכמה דרכים.
אכן יותר נראה שהבטחת רבינו קאי אפילו
על אלו שאינם בכלל הבטחת אברהם אבינו, כי מבואר במרדש רבה (וירא פרשת מח) א"ר
לוי לעתיד לבוא ארהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה,
ואותן שחטאו יותר מדאי מהו עושה להם, מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא
מלו ומניחן עליהן, ומירדן לגיהנם, הדא הוא דכתי (תהלים נה:כא) שלח ידיו בשלומיו
חלל בריתו, ע"כ. הרי מבואר שאברהם אבינו לא נותן ליהודי נימול אפילו ליכנס
לגיהנם[1],
ורק אם חטאה יותר מדאי אז מורידו לגיהנם. ועל אלו שהם כבר בגיהנם ר"ל קיימא הבטחת
רבינו – שבהפאות יוציא אותו, יוציא דייקא, כי כבר עבר את שמירת אברהם אבינו מבחוץ,
וכבר ירד לגיהנם.
ועיין בספר מגלה עמוקות מהדורה תנינא
פרשת וירא שהביא מדרש (וכן כתוב בהקמת פירוש הרוקח עה"ת) אברהם יושב על פתח
גן עדן וכל הנימול מוליכהו לגן עדן, ואליעזר עבד אברהם יושב על פתח גיהנם, וכל
הבועל ארמית והמושך ערלתו מגרר הוא אותו לגיהנם, 'קדקד שער מתהלך באשמיו' (תהלים
סח:כב), וכדאיתא ברבה (פרשת צו ט:ה אלו בני אדם שנוהגים היתר בשפחות הקב"ה
תולה אותם בקדקדיהם לעתיד לבא), ע"כ.
והנה מבואר בזה שאילו שלא זוכים להינצל
מגיהנם על ידי אברהם, הם דייקא נתלים בקדקדיהם – שזה בחי' תליה בפאות, כמו שמצינו (ירמיה
מח:ה-מה) ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון (והוא כענין חזון בלעם – במדבר כד:יז ומחץ
פאתי מואב וקרקר כל בני שת, ק"ר-ק"ר בחי' מצפ"ץ, שם אלקים מלא
ביו"ד, שעל הפאות), ואיתא בכוונות, דרושי ויעבר, דרוש ז', כל א"ל הוא
ה"ן וכו' ונמשכין משני פאתי הראש, הרי הם ד' א"ל העולים בגי' קדקד וכו',
ע"ש. ולכן אתי שפיר שדייקא אלו שנתלו בפאות שלהם, רבינו יפלטם וימלטם בפאות.
[1] וצ"ב כי מבואר בספר עמק המלך ובעוד מקומות
שהדרך לגן עדן עובר בתוך גיהנם. ועיין במדרש לקמן שמובא מספר מגלה עמוקות והרוקח,
שאברהם אבינו מוליכהו לגן עדן, ונראה שכן הדבר, שלא מספיק להצילו מליכנס לגיהנם, אלא
צריך להעביר אותו את הגיהנם איך שהוא לגן עדן.
No comments:
Post a Comment