לא רגל על לשונו

ב"ה 

גמרא מסכת מכות דף כד. לא רגל על לשונו זה יעקב אבינו דכתיב (בראשית כז:יב) אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע, ופ' הריב"ן (במקום רש"י) לא רצה לשקר מתחלה שאמר אולי ימושני אבי אלא שאמו הכריחתו וכו' ע"כ. וקשה למה לפרש רגל - שקר? ועוד כבר מנה לפני זה את המדה ודובר אמת בלבבו, ולכאורה בכלל מאתים מנה, ומי שהוא דובר אמת בלבבו בטח לא ידבר שקר.

אכן רש"י במס' עבודה זרה (כב: ד"ה מכתבא) פירש שאינו הולך רכיל. ויש קצת סיבוך במפרשים איך זה רמוז בהפסוק הנ"ל, ופרשו שיעקב חשש שמא יצטרך לגלות רשעתו של עשו. וקשה ביותר כמובן.

ויש לפרש שלא דיבר בודאות שיצחק אביו ידונו לכף חובה, הרי שהקפיד לא לספר בגנות, אלא אולי ימושני.

ואגב ידוע מה שחידש משה נ נח על הפסוק ותורת חסד 'על לשונה' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!