כפרת עונות בלי עונש - רק על ידי ענוה ודביקות

ב"ה

בלקוטי מוהר"ן תורה ד:ז עובר על פשע לשארית, למי שמשים את עצמו כשארית (ראש השנה יז:), יש להבין את זה על פי מש"כ הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תנ) ז"ל וכל חטא הולך לזה – להיות מפריד. כי החטא בא מן הס"א, ויש לו הטבע של מקורו. אך סוף סוף אם לא יתגבר הרע על הנשמה הרבה, אפשר לנשמה ליטהר ממנו אפילו בלא עונש. שהרי אם נפרדה באותה הפעם נדבקת בפעם אחרת, ובדביקות יכולה ליתקן, בסוד (שיר השירים א:ב) ישקני מנשיקות פיהו, שדרשו (מדרש שהש"ר שם) ידביקני יטהרני, וגם יזיינני נגד הס"א שלא תחטיא פעם אחרת, לפי כח ההתדבקות וכו' ע"ש כל דה"ק. והרי מי שהוא ששם את עצמו כשארית בודאי משיג הדביקות הדרושה וממילא יטהר מכל החטאים.

נ נח נחמ נחמן מאומן