Letter 50
BH, 14th of Shevat [5]721 (Tuesday
– Jan. 31, 1961), Tiberias.
The cherished of my heart, Mr. Z. Shazar – who merited to see eye
to eye the truthfulness of the [absolute] point of truth, fortunate is he. All the best.
Oy givalt! We are sleeping, until when will we continue sleeping [Yiddish: Hoi givald, mehn shluft, biz ven noch vet mehn shlohfen]. One must strengthen himself with good desires and yearnings, with
great strengthening and immense stubbornness – to grab some good, whatever we
can – a bit or much, like a chicken that pecks in the garbage for some part of
a seed (See Likutei Halachos, Choshen Mishpat – Prika V’te-inah, 3:13). And even though we have blemished like we have blemished, and our
actions are like they are, and it is happening [lit.
done] with us that which is happening, and they are tunneling (-striving, even in the most underhand way) at us exceedingly each and every day to knock us down completely,
God forbid – even so, gushing waters will not scour away the good points which
we have merited to snatch in this fleeting shadow. For everything is concealed,
hidden, sealed, and protected by the Tzaddik, the true Head of the House [Rosh Bayis], and by way of
His great power we have hope that everything will turn into good – through the
revelation of the Sea of Wisdom of the Tzaddik, who instills in our hearts the knowledge
of the holy faith, and He reveals the light of His blessed Godliness.
Rabbeinu Z”l warned with an extra warning, with a number of expressions,
that a person should force himself with all [his] strength to always be only happy, and to exceedingly strengthen
oneself with happiness so much – until he grabs the sorrow and sighing, which they
are all the melancholies and depressions, and he brings them into the happiness
against their will, until he will turn the sorrow and sighing into happiness. For
specifically through this that the Baal Dovor [litigator
– Satan] inoculates sadness, sighing, and melancholy into his heart,
through this specifically he should be extremely happy – because he should say in
his heart, “Even though I am so estranged from God, blessed He, nonetheless I am
from the offspring of Israel and He did not make me a gentile, and sometimes I merit
to do some good points, and some Mitzvos and good things. And on the contrary,
this is my primary rejoicing: That someone estranged as I am should also merit
to do some Mitzvos that all the Jewish people fulfill”. And one who strengthens
himself to the extent that he comes to such a jubilation – until he turns all
the sorrow and sighing into happiness – this is something very great, and from
this there is made extremely, extremely great delights [playful, gratifying] up on high, and higher, in all the worlds!
It is good for one to accustom himself to sing some cheerful songs in
order to enliven and gladden himself, for the main drawing close to God,
blessed He, and particularly the drawing close of the estranged ones who need
to return, is only through the aspect of the ten types of song, which is the
aspect of the encompassment of [all] happiness, as mentioned earlier, and as understood in the words of
Rabbeinu Z”l, in the awesome and wondrous story, the likes of which have never
been heard before throughout the history of the world, it is the awe-inspiring
and last story [of the Sipurei Maasiyos] of the Seven Beggars; and [it is
understood] there in the story of the sixth day,
in what the Beggar who was without hands boasted of, against each one who boasted
about the power he has in his hands. And in the end, it is explained that the Beggar
boasted against all of them, because, although all of them were of extremely,
extremely great and far-off [lit. separate
and wildly distinct] personage, and each and every one of
them had a wondrous and awesome power in his hands, the likes of which isn’t found
even by a [Tzaddik who is a] one-in-a-generation – except by the singular and greatest wondrous Tzaddikim
who were especial novelties in many, many generations. For example, one of them
boasted that with his hands he can retract arrows even after they shot the arrow,
and after the arrow has come inside the person whom the arrow was shot at. Who has
heard of such a thing[?] Who has heard such combinations of letters[?]
The matter of the arrows alludes to all the blemishes of the sins –
which they are like arrows that were shot, and they exceedingly blemish the
Jewish soul. And each and every person – from every sin and blemish that he
commits, and in particular sexual impurity [lit.
blemishing of the covenant] he shoots an
actual arrow at his soul, in the form of what our Sages Z”l said (Chagiga 15a): “Any semen that is not shot like
an arrow [does not fertilize] etc.” [From here it is inferred that sexual
impurity – which results in the wasting of seed – is like the shooting of an
arrow]. So, certainly, the one who boasted that he can retract and draw
back the arrows after they reached and came inside he who was shot at, he
certainly was a wondrous and awesome Tzaddik, and a marvelous novelty, the
likes of which isn’t to be found in many generations. Even so, he was
considered like nothing in comparison to this Beggar who was without hands. For
this one without hands immediately asked him, “What type of arrows can you remove”;
that is, which sexual impurity are you able to rectify. Because there are many,
many forms of sexual impurities, thousands of thousands and myriads of myriads;
for certainly not all the blemishes and sins are equal. He answered him, “Such-and-such
a type”; in other words, he can retract, draw out, and rectify the part of
sexual impurity which is the aspect of a certain type of arrow.
The one without hands spoke up and said, “You are still not able to
heal the Daughter of the Queen” – which she is the aspect of the encompassment
of the Jewish souls – “since you are only able to remove one type of arrow”;
that is, he is only able to rectify one known sexual impurity. But there are
still such terrible arrows, which they are such great defects, that even he is unable
to take them out and rectify them. But this one who was without hands boasted
in the end that he can take out all the ten types of arrows, which they
encompass all the types of sins, and all the types of sexual impurities that
are in the world. Any of the exceedingly, exceedingly great sins,
transgressions, and evils, anything and everything – He can retract, draw, remove,
and rectify everything. Because He can enter inside all the ten walls of water,
which there lays the Daughter of the Queen who fell unconscious, for what is
now many, many hundreds of years. And He can go in there, and He knows how to
take out all the ten types of arrows, and He knows all the ten types of pulsebeats,
and He knows how to heal her by way of all the ten types of song which they are
the encompassment of the happiness. Because the primary component of all
healings depends on them – in the ten types of pulsebeats. And the main
lifeforce of the ten types of pulsebeats is through happiness, which is the
aspect of the ten types of song. Therefore, happiness is something extremely great,
and one needs to always strengthen himself with happiness with all [his] strength, for it is the main
healings of the soul and body – the aspect of the healing of the Daughter of
the Queen.
My brother, my dear, my soul and heart, in truth I don’t know how [lit. with what] we have
merited to hear such awesome wonders. He who wishes for his wellbeing, with
happiness, love, and yearnings; the transcriber who stands on guard and prays
constantly for his wellbeing, who wishes wellbeing for all who accompany him –
whom pay attention to his voice:
Yisroel Odesser
מכתב נ
ב"ה, י"ד שבט תשכ"א, טבריא
יקרת ליבי, מר
ז.שזר, שזכה לראות עין בעין אמיתת נקודת האמת, אשרי לו. שלום רב.
הוי גיוואלד, מען
שלאפט, ביז ווען נאך וועט מען שלאפין {אהה, העולם ישנים, עד מתי נישן עוד}. צריכין
להתחזק ברצונות וכיסופין טובים בהתחזקות גדול ועקשנות עצום, לחטוף איזה טוב כל מה
שנוכל מעט או הרבה, כתרנגול המנקר באשפה איזה חלק מגרעין. ואף על פי שפגמנו כמ
שפגמנו, ומעשינו הם כמו שהם, ונעשה עימנו מה שנעשה, וחותרים עלינו מאד בכל יום
להפילנו לגמרי חס ושלום, אף על פי כן מים רבים לא ישטפו את הנקודות טובות שזכינו
לחטוף בזה הצל עובר, כי הכל גנוז וצפון וחתום ומשומר אצל הצדיק הראש בית האמיתי,
ובכוחו הגדול יש לנו תקוה שיתהפך הכל לטובה, על ידי התגלות ים החכמה של הצדיק
המכניס בליבנו ידיעת האמונה הקדושה, ומגלה אור אלקותו יתברך.
רבינו ז"ל
הזהיר באזהרה יתרה בכמה לשונות שיכריח האדם את עצמו בכל הכוחות להיות אך שמח תמיד,
ולהתגבר עצמו ביותר בשמחה כל כך עד שיחטוף את היגון והאנחה שהם כל המרה שחורה
והעצבות יחטוף אותם ויכניסם לתוך השמחה בעל כרחם, עד שיהפוך היגון ואנחה לשמחה. כי
דייקא על ידי מה שהבעל דבר מכניס בליבו יגון ואנחה ומרה שחורה, על ידי זה דייקא
יהיה שמח מאד, כי יאמר בליבו אף על פי שאני רחוק כל כך מה' יתברך אף על פי כן אני
מזרע ישראל ולא עשני גוי, ואני זוכה לפעמים לעשות איזה נקודות טובות ואיזה מצוות
ודברים טובים, ואדרבא זהו עיקר שמחתי שמרוחק כמוני יזכה גם כן לעשות איזה מצוות
שכל ישראל מקיימין. ומי שמתגבר את עצמו עד שבא לשמחה כזאת, עד שמהפך כל היגון
ואנחה לשמחה הוא דבר גדול מאד, ומזה נעשה שעשועים גדולים מאד מאד למעלה למעלה בכל
העולמות!
טוב להרגיל עצמו
לפעמים לנגן איזה ניגונים של שמחה להחיות ולשמח את עצמו, כי עיקר ההתקרבות לה'
יתברך בפרט התקרבות הרחוקים הצריכים לשוב, הוא רק על ידי בחינת עשרה מיני נגינה
שהוא בחינת כלליות השמחה כנזכר לעיל, כמובן בדברי רבינו ז"ל בהמעשה הנוראה
והנפלאה אשר לא נשמע כזאת מימות עולם, היא המעשה הנוראה האחרונה של השבעה בעטלירס,
ושם בהמעשה של יום השישי במה שהתפאר הבעטלר שהיה בלא ידיים נגד כל אחד שהתפאר
בהכוח שיש לו בידיו, ובסוף מבואר שהבעטלר התפאר כנגד כולם, כי כולם אף על פי שהיו
גדולים במעלה מופלגת מאד מאד, והיה לכל אחד ואחד כוח נפלא ונורא בידיו מה שלא נמצא
כזאת אפילו לחד בדרא כי אם ליחידי גדולי צדיקים נפלאים שהיו חידושים מיוחדים בכמה
וכמה דורות. כגון, שאחד התפאר שיכול להוציא החיצים בידיו אפילו לאחר שזרקו את החץ,
ולאחר שהגיע החץ לתוך מי שנזרק לו החץ. מי שמע כזאת. מי שמע צרופי אותיות כאלה.
ענין החיצים מרמז
על כל הפגמים של העוונות שהם כחיצים הנזרקים ופוגמים מאד בנפש הישראלי. וכל אדם
ואדם על כל עוון ופגם שהוא עושה, ובפרט פגם הברית, הוא זורק חץ ממש לנפשו, בבחינת
שאמרו רבותינו ז"ל כל זרע שאינו יורה כחץ וכו'. והנה בוודאי זה שהתפאר שיכול
לחזור ולהמשיך החיצים לאחר שהשיגו והגיעו לתוך הנזרק בו, בוודאי היה צדיק נפלא
ונורא וחידוש נפלא שלא נמצא דוגמתו בכמה דורות, אף על פי כן היה נחשב כלא נגד זה
הבעטלר שהיה בלא ידים, כי זה בלא ידים שאלו תכף איזה מן חצים אתה יכול להוציא,
היינו איזה פגם הברית אתה יכול לתקן. כי יש כמה וכמה בחינות בפגם הברית אלפי אלפים
ורבי רבבות, כי בוודאי לא כל הפגמים והחטאים שווים. השיבו, מן פלוני, כלומר שזה
החלק מפגם הברית שהוא בחינת מן חץ פלוני הוא להחזיר ולהמשיך לחוץ ולתקן.
ענה ואמר זה שבלא
ידיים, עדיין אינך יכול לרפאות את הבת מלכה, שהיא בחינת כלליות נפשות ישראל, מאחר
שאין אתה יכול להוציא כי אם מן חץ אחד, דהיינו שאינו יכול לתקן כי אם פגם הברית
אחד ידוע, אבל עדיין יש חיצים רעים כאלו שהם פגמים גדולים כאלו שגם הוא אינו יכול
להוציאם ולתקנם. אבל זה שבלא ידיים התפאר בסוף שהוא יכול להוציא כל העשרה מיני
חיצים שבהם כלולים כל מיני חטאים וכל מיני פגם הברית שבעולם, כל החטאים והעוונות
והפשעים הגדולים מאד מאד רחמנא ליצלן, הכל כאשר לכל הוא יכול לחזור ולהמשיך
ולהוציא ולתקן הכל. כי הוא יכול ליכנוס לתוך כל העשרה מיני חומות של מים ששם מונחת
הבת מלכה שנפלה חלשות זה כמה וכמה מאות שנים, והוא יכול ליכנוס לשם ויודע להוציא
כל העשרה מיני חיצים, ויודע כל העשרה מיני דפיקין, ויודע לרפאותה על ידי כל העשרה
מיני נגינה שהם כלליות השמחה, שעיקר כל הרפואות תלויים בהם, בהעשרה מיני דפיקין.
ועיקר חיות העשרה מיני דפיקין הוא על ידי שמחה, שהוא בחינת עשרה מיני נגינה. על כן
השמחה הוא דבר גדול מאד, וצריכין לחזק את עצמו בשמחה תמיד בכל הכוחות, כי היא עיקר
רפואות הנפש והגוף, בחינת רפואת הבת מלכה.
אחי יקירי וחביבי
נפשי ולבבי, באמת איני יודע במה זכינו לשמוע נפלאות נוראות כאלו. דורש שלומו בשמחה
ואהבה וגעגועים, המעתיק העומד על המשמר ומתפלל תמיד על שלומו, דורש שלום לכל
הנלוים אליו המקשיבים לקולו.
ישראל אודעסר
No comments:
Post a Comment