Letter 134[1]
In our days a marauder has come within our
borders, and he is the head of all our tormentors; he has placed an iron siege
upon us, buried mines in our roads, [and] spread nets for our feet. He sharpened his
eyes and gnashed his teeth against us in order to cast a libel and pounce upon
us to eradicate and destroy us from our Judaism. And each and every day, the
goblet of his poisons renews and intensifies against us to give us to drink [therefrom]; and it isn’t possible
whatsoever to stand up against him. Therefore, God has performed wonders with
us and has preempted the cure to the blow, and He has brought down for us the
True Tzaddik who is the singular Rebbe and Leader of our generation and of all
the coming generations – the Head and Chosen One from all the Chosen Tzaddikim –
in order to water all the land [with]
wisdom and knowledge of God, with the rivers and streams of His wisdom,
rectifications, and deep and complete solutions – to purify impure ones, to
wash the filthy [with excrement],
to bleach stains, to merit the guilty, to atone [for] willful sinners, to draw the estranged close,
to gather the rejected and lost ones, to release the incarcerated from
captivity, to enliven the spirit of the lowly, [and] to gladden the hearts of the crushed and
wretched.
Fortunate is the one who merits to be saved from
[being from] those whom err and
stray in the thick darkness so that they shouldn’t see or look in the light of
the True Tzaddik who is the root of the encompassment of all the Tzaddikim from
all the generations; and He will finish in completeness all the rectifications which
the Tzaddikim of all the generations have started in order to rectify the
world. For the great Tzaddikim as well have not yet finished this matter in
completeness; and only He will finish all the rectifications, and He will
rectify the whole world in the utmost completeness. And all those whom traverse
the world will return to God, blessed He, in that they will all fulfill the Torah
through the magnitude of His power; and He will subdue and nullify all the
heresies and apostasies and draw great faith into the world in the utmost
completeness; and He will enlighten in the world the revelation of His Divineness
in an extremely wondrous revelation the likes of which hasn’t ever yet been
heard or seen in world history.
There are extremely, extremely fallen souls
that have fallen so much so as they have fallen, to no end, into the disgracefulness
of their sins, to the point that it’s not in any way possible for them to
return to God, blessed He, and it’s impossible for them to have any
rectification in the world except by way of the soul of the True Tzaddik who has
within His power to extract each one from all the places which he has fallen
there, and to elevate and rectify him. And then the joy is extremely great, for
there is no joy before Him, blessed He, like when they return in repentance
those who are exceedingly estranged. For God, blessed He, is a desirer of
loving-kindness, and He looks [in
eager anticipation] to the wicked one and desires in his justification;
and as long as the person is alienated from Him, blessed He, because of his
sins, He is in extreme distress, so to speak [kavehyachol]; and He devises thoughts so that the exiled
one remain not an outcast. Therefore, through this that the Tzaddik elevates
and rectifies the estranged and banished ones whom have been rejected and
fallen into the depths of the depths of the nethermost abyss, and He returns
them to God, blessed He, through this the joy is exceedingly, exceedingly great
– just as when one returns to the King his son which he expelled from being in
his presence due to his transgressions; and through this that he was distanced he
vitiated each time all the more so – because he fell in his mind since he saw
the magnitude of his estrangement from the King, until he erred and in his mind
he imagined that the King has eternally distanced him, and he wasn’t anticipating
that he’ll return anymore to the King, as it is written, “He will not believe [that] he can return from the darkness” (Job 15:22). And in truth the
King suffers immense agony at all times, and He remembers His alienated son always.
And when there exists someone who has mercy upon the King and His son, and he
goes to the filthy place where he fell and hints to him intimations, and he deals
with him with wondrous wisdom, amazingly wondrous, until he imbues in him
thoughts of repentance and returns him to the King[2].
When the forcefulness of the [primordial] Snake’s feculence overpowers,
God forbid – which this is the filthy places – and one became extremely alienated
from the holiness of his Jewishness, and he is wandering, vagabonding, and vagrant;
and they are repelling him from his holiness from bad to worse – until it wants
to knock him down completely from the point [/core] of his
Jewishness, God forbid – then specifically, if he is strong and courageous and
starts to always quest, seek, search, and tunnel, and to yearn and long to find
Him, blessed He; then even though many days and years are still passing and he isn’t
meriting to find and draw close to Him, blessed He; even so, he should know and
believe that each and every time through each and every request, and through
each and every search which he seeks, searches, and quests in order to find the
Honor of His Holiness, blessed He; and through each and every glance and
yearning which he looks [up] and hangs his eyes to His mercy,
blessed He; and through each and every movement that he turns to the holiness –
through this all, he merits each time to break walls of iron and doors of copper.
Even though thereafter, they overpower over him each time all the more so, God
should spare us, nonetheless, his toil is not for naught, God forbid; and there
isn’t any movement which he turns to the holiness that is lost, God forbid. For
it is necessary that much periods and times pass over him, and it’s necessary
that many seas, rivers, depths, and changing waters go over him; and he must
traverse through many deserts full with massive and terrifying snakes and scorpions
until he merits to enter into the gates of holiness in truth. And if he is
strong and mighty like a lion to seek and search more – no matter what may happen
with him – he will certainly in the end of the end merit to find Him, blessed He,
until he will merit to ascend in the utmost ascension.
And this is all through the power of the True Tzaddik – because if
not for His great power, we would not have the strength even to search and
quest whatsoever; and, God forbid, they would drown, God forbid, and there
would be no rising, God forbid, for the falling and estranged ones whom have
become alienated from the holiness so much so, and in particular now that there
are people whom have fallen to the depths beyond all bounds etc. – and from
where would they receive vitality and strength to further arouse in order to
search and quest after His honor, blessed He, and to return to Him – certainly,
God forbid, their hope would have been lost, Heaven forbid. But in truth,
through the power of the True Tzaddik who has merited to the aspect of “Ayay”
[Where?], through this all those whom have fallen even to filthy places
etc., have the power to search: “Ayay”, until they will ascend in the
utmost ascension. The True Tzaddik – He always inclines towards loving-kindness
and finds the good in everyone from the Jewish people. For He knows [how] to collect all the aspects of good “hairs” that exist in each
Jewish person; through which He engages in the healing of each person – and even
if he is exceedingly, exceedingly greatly sick with sickness of the soul. Because
He finds good points in him as well, the aspect of “hairs”; that is, what he disconnects
himself from bad to good as a hairsbreadth. And this “hair” is an aspect of a
pipe and vessel through which the Tzaddik draws upon him as well intellects and
constrictions until He brings into him as well conceptions of Divinity – which
this is the essential greatness of the Tzaddik, when He can heal even the sickest
person.
The transcriber and arranger who prays each day for his wellbeing
and success, and [who] is always attached to his precious and
pleasant soul at all times with all [his] heart and all [his] soul in truth, and [who] seeks his
wellbeing and good, and the wellbeing of those whom accompany him. I also call
out for the wellbeing of the dear friend, HaRav Yitzchak Gelbach.
[1] This letter is also similar to Letter 17.
[2] Apparently,
the conclusion to this sentence is missing.
מכתב קלד
בימינו בא
שודד בגבולנו, והוא ראש לכל צוררינו, שם מצור ברזל עלינו, טמן מוקשים בדרכינו, פרש
רשתות לרגלינו, עיניו לטש ושיניו חרק עלינו, להתגולל ולהתנפל עלינו לכלותינו
ולהשמידנו מיהדותנו, ובכל יום ויום מתחדש ומתגבר עלינו כוס תרעליו להשקותנו, ואין
ביכולת כלל לעמוד כנגדו. לכן הפליא ה" לעשות עמנו והקדים רפואה למכה והוריד
לנו הצדיק האמת שהוא הרבי והמנהיג היחידי שבדורנו ושל כל הדורות הבאים הראש ומובחר
מכל בחירי צדיקייא, להשקות כל הארץ חכמה ודעה את ה" בנהרי ונחלי חכמתו
ותיקוניו ועצותיו העמוקות והתמימות, לטהר טמאים להרחיץ צואים להלבין כתמים לזכות אשמים
לכפר זדונים לקרב רחוקים לקבץ נדחים ואובדים להוציא ממסגר אסורים להחיות רוח שפלים
לשמח לב נדכאים ונדוים.
אשרי
הזוכה להנצל מן הטועים והתועים בחשך ואפילה לבל יראו ויביטו באור הצדיק האמת שהוא
שורש כלל כל הצדיקים שבכל הדורות והוא יגמור בשלימות כל התיקונים שהתחילו הצדיקים
שבכל הדורות לתקן העולם. כי גם הצדיקים הגדולים עדיין לא גמרו ענין זה בשלימות,
ורק הוא יגמור כל התיקונים ויתקן כל העולם בתכלית השלימות, ובגודל כחו ישובו כל
באי עולם להשי"ת שיקיימו כולם את התורה, ויכניע ויבטל כל המינות והאפיקוסית
וימשיך אמונה גדולה בעולם בתכלית השלימות, ויאיר בעולם התגלות אלקותו בהתגלות נפלא
מאד אשר עדיין לא נשמע ולא נראה כזאת מימות עולם
יש
נפשות נפולות מאד מאד שנפלו כל כך כמו שנפלו עד אין קץ בחרפת עונותיהם עד שאי אפשר
להם בשום אופן לשוב להשי"ת, ואי אפשר שיהיה להם שום תיקון בעולם כי אם
ע"י נשמת הצדיק האמת שיש בכחו הגדול להוציא כל אחד מכל המקומות שנפל לשם
ולהעלותו ולתקנו, ואז השמחה גדולה מאד, כי אין שמחה לפניו י"ת כמו בעת
שמחזירין בתשובה את הרחוקים מאד, כי השי"ת חפץ חסד הוא וצופה לרשע וחפץ
בהצדקו וכל זמן שהאדם רחוק ממנו י"ת בעונותיו צר לו מאד כביכול וחושב מחשבות
לבל ידח ממנו נדח, וע"כ ע"י שהצדיק מעלה ומתקן הרחוקים והנדחים שנדחו
ונפלו בעמקי עמקי התהום תחתיות, ומחזירם להשי"ת עי"ז נגדלת השמחה מאד
מאד כמו שמחזירין להמלך את בנו שגרשו מעל פניו בעונותיו, ועי"ז שנתרחק קלקל
בכל פעם ביותר מחמת שנפל בדעתו ע"י שראה גודל ריחוקו מהמלך עד שטעה ונדמה
בדעתו שהמלך הרחיקו לעולם ולא היה מצפה שישוב עוד אל המלך כ"ש "לא יאמין
שוב מני חשך" ובאמת יש להמלך צער גדול בכל עת, וזוכר את בנו הרחוק בכל עת.
וכשנמצא אחד שמרחם על המלך ועל בנו והולך אל המקום המזוהם שנפל לשם ומרמז לו רמזים
ומתנהג עמו בחכמה נפלאה פלא והפלא עד שמכניס בו הרהורי תשובה ומחזירו אל המלך.
כשמתגבר
תוקף זוהמת הנחש ח"ו שהוא מקומות המטונפים, ונתרחק מאד מקדושת יהדותו והוא נע
ונד ומטולטל ודוחין אותו מקדושתו מדחי אל דחי עד שרוצה להפילו לגמרי מנקודת יהדותו
ח"ו ואזי מתעורר קדושת נפש הישראלי, ואז דייקא אם הוא חזק ואמיץ ומתחיל לבקש
ולדרוש ולחפש ולחתור בכל עת ולהתגעגע ולכסוף למצוא אותו י"ת, אזי אעפ"י
שעדיין עוברים ימים ושנים הרבה ואינו זוכה למוצאו אותו י"ת ולהתקרב אליו,
אעפי"כ ידע ויאמין כי בכל עת ועת ע"י כל בקשה ובקשה, וע"י כל דרישה
ודרישה שדורש ומבקש ומחפש למצוא כבוד קדושתו י"ת, וע"י כל הבטה והבטה
וגיעגוע שמביט ותולה עיניו לרחמיו י"ת וע"י כל תנועה ותנועה שפונה
להקדושה ע"י כל זה זוכה בכל פעם לשבר חומות ברזל ודלתות נחושת אעפ"י
שאח"כ מתגברין עליו בכל פעם יותר רח"ל אעפי"כ אין יגיעו לריק
ח"ו, ואין שום תנועה שפונה להקדושה נאבדת ח"ו. כי צריכין לעבור עליו
עידין ועידנים הרבה וכמה ימים ונהרות ותהומות ומימות מחולפים צריכין לעבור עליו,
ובכמה מדברות המלאים נחשים ועקרבים גדולים ונוראים צריכים לעבור בהם עד אשר זוכה
ליכנס לשערי הקדושה באמת. ואם הוא חזק וגיבור כארי לבקש ולחפש יותר אף אם יעבור
עליו מה בודאי סוף כל סוף יזכה למצוא אותו יתברך, עד שיזכה לעלות בתכלית העליה.
וכל
זה בכחו של הצדיק האמת כי לולא כחו הגדול לא היה לנו כח אפילו לחפש ולבקש כלל
וח"ו היו נטבעין ח"ו ולא היה תקומה ח"ו להנופלים והרחוקים שנתרחקו
מהקדושה כ"כ ובפרט עכשיו שיש בני אדם שנפלו לתהומות עד אין קץ וכו' ומהיכן
היו מקבלין חיות וכח להתעורר עוד לבקש ולחפש כבודו י"ת ולשוב אליו י"ת
בודאי ח"ו היה אבד תקותם חלילה, אך באמת ע"י כח הצדיק האמת שזכה לבחינת
"איה", עי"ז יש כח לכל הנופלים אפי' למקומות המטונפים וכו', שיחפשו
איה וכו', עד שיעלו בתכלית העליה. הצדיק האמת הוא מטה כלפי חסד תמיד ומוצא טוב בכל
אחד מישראל, כי יודע ללקט כל בחי' השערות טובות שנמצא בכל אחד מישראל ועי"ז
הוא עוסק ברפואות כל אחד ואפילו אם הוא חולה גדול מאד מאד בחלי הנפש, כי הוא מוצא
בו ג"כ נקודות טובות, בחי' שערות דהיינו מה שמנתק עצמו מרע לטוב כשערה,
וזאת השערה הוא בחי' צינור וכלי שהצדיק ממשיך על ידו גם עליו שכליות וצמצומים עד
שמכניס בו ג"כ השגות אלקות שזהו עיקר גדולת הצדיק כשיכול לרפאות גם החולה
הגדול ביותר.
המעתיק
והמסדר המתפלל בכל יום לשלומו והצלחתו ודבוק בנפשו היקרה והנעימה בכל עת תמיד בכל
לב (ונפש) ובכל נפש באמת ודורש שלומו וטובתו ושלום הנלוים אליו. גם אקרא לשלום
החבר היקר ה"ר יצחק געלבאך.
No comments:
Post a Comment