Posts
Letter 135[1]
To my precious one and dear to me as the pupil
of my eye, who desires and tunnels in order to grasp himself in the point of
truth, Mr. Z. Shazar. The sound of song and salvation [will be heard] in the tents of his
heart[2].
The Torah of God is uplifted; the Torah of God produces soldiers learned in
faith[3].
We must exert ourselves very much so, so that
we be able to still grab something[4].
The Days of Changes are coming and approaching,
and each and every day we are nearing closer to the day of death; and one must without
a doubt ineluctably go down this path, whether it be near or far-off – but in
any case, everything will pass like a fleeting shadow. And it’s of necessity at
the very least from now on to start to have compassion and mercy upon ourselves
with true mercy, in order to prepare our steps for the Upcoming World and to
prepare provisions for such a distant journey. And we are full of big transgressions,
sins, and willful sins, and much immeasurable, inestimable, and uncountable terrible
lusts and perversions. And we are very, very distant from the [ultimate] purpose, and we haven’t
exited from the mundane to the holy even as much as the width as a thread; and
we need to hurry in order to escape for our lives [lit. souls] from the trappers’
snare. So therefore, we will strengthen ourselves, and gird ourselves with great
alacrity to run away and flee to the Tzaddik, which in Him is contingent the
completeness of our soul’s rectification and all the hope of the Jewish people;
Who shines in us the enlightenment of the desire with such a great force, until
it will illuminate forever and it will not be stopped by all sorts of darkness which
pass over every single person in accordance to what he is – through which He
elevates from the aspect of shmad [apostasy] to ratzon [will/desire]. The main work of the
Tzaddik is to clarify and elevate the good from the depths of the bad, and He
elevates even the exceedingly fallen souls through finding a merit for them –
even for completely wicked ones who are the most execrable – as long as the name
Jew is still called upon him – He searches, seeks, and finds some merit of
something for them, and through this He raises them even from the depth of the
evil, the good becomes clarified, and the bad gets repelled and becomes
completely nullified. And this is the aspect of the revelation of Messiah (who
will gather all the rejected ones from the four corners of the earth). When a
person falls to the place he falls, even if he is falling to extremely disgraceful
ways which they are the aspect of filthy places; and even one who is falling,
God forbid, to doubts and [bad] thoughts,
and he questions after
God’s ways [lit. traits – Midoisav], blessed He – nonetheless, there
is no despair in the world whatsoever – even though it seems to him that in his
place God doesn’t exist there whatsoever, God forbid, since he has fallen to
such filthy places, God spare us. Even so, he should exceedingly strengthen himself,
muster up courage, and overcome in order to seek, search, and quest after the
honor of God, blessed He. And when he asks, seeks, and searches after the honor
of God, blessed He, and he is pained, yearns, and screams to God, blessed He, and
he longs to return to Him – even though he doesn’t know any way or path,
solution or stratagem how it is possible to ascend and return from such places
that are estranged so much so from God, blessed He – even so, through the searching
and questing itself, in that he quests and searches for God, blessed He: “Where
is the place of His honor” – through this itself, he ascends in the utmost
ascent, in the aspect of “The descent is the utmost ascent”. And this itself is
his repentance and rectification – for through his descent, through this he searches
and seeks: “Where is the place of His honor”; and through this, when he merits to
thoroughly seek and search, he then merits to ascend in the utmost ascent to
the aspect of Ayay [Where?] which is the root of everything; and he draws from
there new lifeforce.
[1] This
letter is similar to Letter 18.
[2] A
play upon a verse in Psalms, 118:15.
[3] A
play upon the following verse, 118:16.
[4] This
line was written in Yiddish: Min darf zich zayer yogin, min zol noch kennin
epes choppin.
מכתב קלה
ליקירי
וחביבי כאישון עיני החושק וחותר לאחוז עצמו בנקודת האמת
מר
ז.שזר קול רינה וישועה באהלי לבו תורת ה" רוממה
תורת
ה" עושה חיילים מלומדי אמונה
מען
דארף זיך זייער יאגין מען זאל נאך קענין עפיס חאפין {יש להזדרז מאד כדי שנספיק
עדיין לחטוף משהו}
ימי
החליפות הולכים ובאים ובכל יום ויום מתקרבים ליום המיתה ובהכרח לילך בדרך הזה בלי
ספק אם קרוב ואם רחוק אבל עכ"פ הכל יעבור כצל עובר. וצריכין עכ"פ מעתה
להתחיל לחוס ולרחם על עצמנו ברחמנות אמתי להכין צעדינו לעולם הבא ולהכין צידה לדרך
רחוק כל כך. ואנחנו מלא חטאים ועונות ופשעים גדולים ותאות רעות וקלקולים הרבה בלי
שיעור וערך ומספר. ואנחנו רחוקים מהתכלית מאד מאד, ועדיין לא יצאנו מהחול אל הקודש
אפילו כמלא החוט, וצריכין למהר למלט על נפשינו מפח יוקשים ובכן נתחזק ונתאזר
בזריזות גדול לברוח ולנוס אל הצדיק שבו תלוי שלימות תיקון נפשינו וכל תקות ישראל
המאיר בנו הארת הרצון בתוקף גדול כל כך עד שיאיר לעולם ולא יופסק בכל מיני חשך
שעוברים על כל (אחד) אדם כפי מה שהוא, שעי"ז מעלה מבחי' משמד לרצון. עיקר
עבודת הצדיק לברר ולהעלות הטוב מעומק הרע והוא מעלה אפי' הנפשות הנפולות מאד
ע"י שמוצא להם זכות, אפילו לרשעים גמורים הגרועים ביותר כל זמן ששם ישראל
נקרא עליו מחפש ומבקש ומוצא איזה זכות כל שהוא ועי"ז מעלה אותם גם מעומק הרע
ונתברר הטוב ונדחה הרע ונתבטל לגמרי וזה בחינת התגלות משיח - {שיקבץ כל הנדחים
מארבע כנפות הארץ} כשאדם נופל למקום שנופל, אפי' אם נופל לדרכים מגונים מאד שהם
בחי' מקומות המטונפים, ואפי' מי שנופל ח"ו לספיקות והרהורים ומהרהר אחר
השי"ת אעפי"כ אין שום יאוש בעולם כלל אעפ"י שנדמה לו שבמקומו אין
נמצא שם השי"ת כלל ח"ו מחמת שנפל למקומות מטונפים כאלו רח"ל
אעפ"כ יחזק ויתאמץ ויתגבר מאד לדרוש ולבקש ולחפש אחר כבוד השי', וכששואל
ודורש ומבקש אחר כבוד הש"י, ומצטער ומתגעגע וצועק להשי"ת ונכסף לחזור
אליו אעפ"י שאינו יודע שום דרך ונתיב ועצה ותחבולה איך אפשר לעלות ולחזור
ממקומות כאלו הרחוקים מהשי"ת כ'כ, אעפ"כ ע"י הבקשה והחיפוש בעצמו
שמחפש ומבקש את השי"ת איה מקום כבודו עי"ז בעצמו עולה בתכלית העליה
בבחי' ירידה תכלית העליה, וזהו בעצמו תשובתו ותיקונו, כי ע"י הירידה שיש לו
עי"ז הוא מחפש ומבקש איה מקום כבודו, ועי'ז כשזוכה לבקש ולחפש היטב אז זוכה
לעלות בתכלית העליה לבחי' איה שהוא שורש הכל וממשיך משם חיות חדש.
No comments:
Post a Comment