ב"ה
בשולחן ערוך (אורח חיים תקס:ג) נפסק שכל השנה אסור לשמוע מוזיקה. ויש דעות שאוסרים אפילו לשיר בפה. ורוב בני ישראל היום סוברים שמוזיקא דתי, מותר ואפילו טוב לשמוע כל השנה (אף על פי שהמעיין שם בשולחן ערוך יראה שהפוסקים אסרו גם לשיר על פסוקים וכדומה וקראו את זה ליצנות, אבל לא כן הדעה של רוב כלל ישראל היום, כי היום מי שרוצה ליצנות יש הרבה מאד ליצנות, ואם הוא בוחר לשיר ולשמוע פסוקים ושירים על יהדות והשם יתברך, לא חשבינן את זה לליצנות כלל, ואדרבה למצוה יחשב). ועוד הרי היום יש מוזיקא מוקלטת שלא היה בזמן חז"ל, אז אין שום סיבא סתם לפסול. הגם שאין חידוש תחת השמש, וחשמ"ל אסרו בשבת, אבל הא גופא ראיה להיפוך, כי כמעט רק החזון איש אסר את החשמ"ל מדאורייתא - ולא מטעם אש - אלא מטעם אחר לגמרי, שזה בנין, הרי מבואר בין כל הפוסקים שחשמ"ל אינו אש, ורק מטעם חומרא של שבת הקימו באיסור דרבנן. ולכן מי יבוא ויקבע פה איסור, מי הבר סמכא לעשות גזירה ואיסור כזה על עם ישראל, השם ירחם.
וכיון שנשאר לנו שמותר כל השנה לשמוע מוזיקא כשרה, הרי אין שום איסור גם בג' השבועות. אלא כמו שיש איסור לעשות חתונה, ועיקר האיסור של החתונה הוא מסיבת השמחה, שהמוזיקא קובעת מקום חשוב בזה, אז הרי באו לאסור מוזיקא חי בכלל. אבל מוזיקא מוקלטת - אין שום סיבא לאסור, ובכלל לא היה דבר כזה עד היום, אז מי יאסור את זה רק רבנים האחרונים ממש, ואלו הרבנים מי קבל הדעות שלהם בכלל, מי מסתכל עליהם?!
ובנוסף לזה, ידוע שר' משה פינשטין, זה שנתן את הסכמה על הפתק הקדוש, שסבא אמר שזה היה בחי' מה שרבינו אמר נצחתי ואנצח, הוא ציוה לר' שלמה קרלבך לעשות קנסרט ערב תשעה באב, עם מוזיקא חי וריקודים, בטענתו שאם הוא לא יעשה הם לא ידעו בכלל שיש מושג של תשעה באב. נמצינו למדים, שעבור הפצה, להציל ולקרב נפשות לרבינו הקדוש, להפתק הקדוש, מותר ומצוה לפעול אפילו עם מוזיקא חי, ככל מיטב יכולתינו להמשיך הצלה, כן מוטל עלינו ומחויבים אנחנו לעסוק בכל המאמצים והאפשריות.
וכל שיר וניגון על המלים נ נח נחמ נחמן מאומן, מותר ומצוה בכל אופן, כי זה השיר שבונה את בית המקדש, אז אין יכול להיות שיחול עליו איסור אבלות, השיר הזה גופא הוא בונה את בית המקדש ומביא ממש את הגאולה.
נ נח נחמ נחמן מאומן