ענין הקשת

ב"ה

במשנה מסכת חגיגה (ריש פרק ב' - יא:) וכל שלא חס על כבוד קונו רתוי לו שלא בא לעולם: ובגמרא (טו:)  מאי היא ר' אבא אמר זה המסתכל בקשת רב יוסף אמר זה העובר עבירה בסתר ע"ש. והיום עוברים עבירות בגלוי ומרימים את הקשת.

ובתיקוני זהר (ריש צב:) בפירוש שענין הגוונים של הקשת הוא הבושת של עריות, ולכן אסור להסכתל בקשת.

וסוד הקשת מבואר בספר קנאת ה' צבאות של הרמח"ל (נדפס בתוך ספר גנזי רמח"ל, עמוד צב-צג), והוא כאשר השכינה צריכה להיות מתלבשת בתוך הקליפות, בסוד תיבת נח, לשמור ענפיה הקדושים, - והיא הבחינה ששומרת את ישראל בזמן הגלות, אבל שנותנת לסטרא אחרא גם כן מקום לשלוט שליטה הראויה לה, ע"ש באריכות.

והרמח"ל כותב שם ז"ל ואני כבר הקדמתי לך כי המקומות בקדושה שמשם ניתן מקום לקליפות - הם מסוכנים מאד להסתכל בהם, כי על זה נאמר: כבוד אלהים הסתר דבר, שלא לתת גאון לס"א. והמסתכל בו - אינו חס על כבוד קונו. ובאמת, זהו המקום שמשם יצאו וטעו הזונים האלה. כי הס"א מראה להם שקר כאמת, אשר מרוב התקרבה שם אי אפשר לראות ההבחנה היטב. אלא שכבר הקדים להזהיר היוצר עצמו "לא תשמע". כי כל אשר ישנה מדברי תורה אפילו כמלא נימא - ודאי פיתוי הס"א הוא. וזה יתד נאמן של ימוט, ע"כ.

ועיין שם באריכות ביאור כל הענין.

גם ידוע שהבעל שם טוב פעם הראו לו הליסטים דרך לארץ ישראל, והלך איתם עד שראה שזה דרך החרב המתהפכת ופחד לעבור דרכו וחזר לאחוריו, ולא זכה להגיע לארץ ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן