וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל - הכל בא מכח משה רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

למה לפני (או אחרי) קריאת התורה כאשר מראים את הספר תורה לכל המתפללים כולם אומרים "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל וכו'"?

הרמח"ל כותב את הטעם - כדי לעורר את הספר תורה שכתב משה רבינו בעצמו, כי אף על פי שכל ספר תורה יש לו קדושת ספר תורה גמורה, עם כל זה אינו דומה בכלל לקדושת הספר תורה שמשה רבינו כתב בעצמו, וצריכים להמשיך מקדושת ספר תורה של משה:

תיקונים חדשים: תיקון ב'

וספר דא כתב ליה משה, ולבתר כל שבטא כתב דיליה מתמן, לנטלא כלא מיניה כמה דאתחזי ליה כל חד בדרגיה כדקא יאות. וישראל קראן בס"ת בציבורא, וכדין נהורא אתנהיר לגבייהו מגו ההוא ספרא דמשה. ובגין כן אמרין וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד:מד) לאתערא ההוא ספרא דקאים ודאי למהוי ידיעה לישראל באוריתא, כל חד כדקחזי. ועל ההוא ספרא אתמר אותיות מחכימות, דהא נהירו דדרגין עלאין נהרן בהו, ואתחזיין תמן כלהו רזין כמה דאתמר. ועם כל דא כל שאר אתוון דקדושה נמי אתמר בהו הכי, דירותא ירתין מגו ספר דא.

ולפי זה י"ל מה שחז"ל אמרו (זהר פרשת נשא קלד, א): "הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה שבהיכל". י"ל מזל זה המשכת המוחין כידוע, והוא על ידי הצדיק. שאפילו ספר תורה שבהיכל צריכים להמשיך לו קדושה מהספר תורה של משה רבינו.

ובתיקונים חדשים שם הרמח"ל מסביר עוד למה בשבת קוראים מהנביאים במפטיר אחר קריאת התורה, ומפרש כי כל החכמים וכל הנביאים מקבלים את הכל רק על ידי משה רבינו, ולכן אחר תורת משה ממשיכים לקרוא מהנביאים להמשיך להם מנבואת וחכמת משה רבינו:

ובשבתא מפטרין בנביאי, לאמשכא משיכו דחכמתא ממשה ספרא רבא. דלית לך חכימא דאתחכם באוריתא אלא על ידוי, ולית לך נביאה דאתנבי בישראל אלא בחילא דיליה. ובהאי חילא קמו אינו נביאי מהימני ועבידו ספרייהו. ובהאי אתפשטת חכמתא יתיר בישראל. ובגין לאתערא תיקונא כדקא יאות אצטריך לאתערא תיקונין אלין, לאתנהרא מינייהו כל ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן