אלף בית, עם הו' אותיות, ב' תיבות, והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן

רבי עמנואל חי ריקי בעל משנת חסידים

ב"ה 

רבי עמנואל חי ריקי בעל ספר משנת חסידים - שרבינו מביא ממנו בליקוטי מוהר"ן תורה ד ' בענין התאוות של דומם צומח חי מדבר - נולד בשנת תמ"ז - תמוז חסר ו' כמבואר בליקוטי מוהר"ן כי תמ"ז ראשי תיבות זכרו תורת משה ונשברו הלוחות בחי' ו - לאלף הששי ביום ט"ו תמוז. וזאת אומרת יום המילה שלו היתה בכ"ב תמוז ערב חג הפתק.

נפטר - נהרג על קידוש השם - בן נ""ה, א' אדר התק"ג. 

נולד בעיר פירארא שבאיטליה. פירארא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן נקבר בעיר צ'נטו שבמדינת פירארא שבאיטליה. ועכשיו - התשפ"ה - יש התעוררות להביא עצמותיו לקבורה בארץ ישראל. וזה עוד רמז כמה שצריכים להתעורר להביא את רבינו לארץ ישראל.

אחד מרבותיו היה ר' נתן פינקארלי. פינקארלי, עם הח' אותיות וב' כוללים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

בשנת תצא - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, הדפיס את ספרו הון עשיר. הון בגמטריא אני, עשיר בגמטריא פתק. רמז למה שרבינו אמר על עצמו דרך הפתק ששלח לתלמידו סבא ישראל - אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

הרמח"ל גם כן היה גר באיטליה ועשה תיקונים גדולים בפרט בשנת תצא - נ נח נחמ נחמן מאומן, והארכנו בזה במקומו, וכן עלה לארץ ישראל. ולכן בדקתי קצת, ולא מצאתי שפגשו, והדבר הכי קרוב ביניהם שמצאתי שייכותם לרבי בנימין כהן.

נ נח נחמ נחמן מאומן 

Great blessings of Na Nach Nachmu Nachman Meuman!   

מתי יש להתפלל על איבוד רשע

 ב"ה

ספר המידות

מריבה קג. אין להתפלל על שום אדם שימות אפלו על מין, כי יותר טוב להרג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ. ע' אות עו. אבל על החולה רבינו כתב (ערך צדיק אות קטז) לפעמים צריך לבקש רחמים על החולה שימות.

ועיין מש"כ בענין מלחמת עמלק בסוף פרשת בשלח (יז:ט).

תוספות בע"ז ד: ד"ה שמע ביארו, שאף שדין המינים הוא 'מורידים ולא מעלים' (ע"ז כו:), מכל מקום אין זה ראוי לדחוק בידי שמים להעניש את מי שאינם רוצים להענישו עתה.

אכן קשה, כי הבאר שבע (סנהדרין קה: ד"ה אפילו) הקשה ממה שאנו  מתפללים בשמונה עשרה, 'וכל המינים כרגע יאבדו', ויישב, שזה דרך תפילה ובקשה, ולא דרך הכרח כלפי שמים – כמו שמדובר בגמרא שם שר' יהושע בן לוי בא לקלל באותו רגע של זעם ה'. ואילו לשון רבינו כאן, אין להתפלל משמע אפילו לא להתפלל על זה, וקשה מהתפילה הנ"ל. וי"ל בפשטות, שתפילה כוללת, בודאי יש להתפלל על איבוד הרשעים, ורק אין לערר על רשע פרטי להביא עליו דייקא את הדין שלא בעתו. ולפי זה נראה שאם יש כת של כמה מינים, אולי שעת האיבוד שלהם נקרא הנהגה כללי, ושפיר יש להתפלל לזה אפילו לפי דברי רבינו כאן. וכמו כן אולי כאשר בא הנגף לכמה אנשים ר"ל, ויש מין ביניהם, יש להתפלל שיאבד.

נ נח נחמ נחמן מאומן

גזירת עשרה הרוגי מלכות

ב"ה 

כאשר נגזר הגזירה נתנו לר' ישמעאל כהן גדול לעלות לשמים לוודא שזה רצון השם יתברך.

ויש להעיר שכבר ידעו מרבי אליעזר הגדול שנגזר עליהם מיתה משונה ור' עקיבא יותר מכולם.

Great blessings of Na Nach Nachmu Nachman Meuman!

                      always,
                                 bi,
                                     Simcha

רבינו מזכה אותנו יותר ממה שהאבא מזכה את בנו

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

רח"צ. אמר לאחד, שהכח שהיה לדוד המלך ע"ה לומר שמונה פעמים אבשלום בני, ועל ידי זה העלה אותו משבעה מדורי גיהנם והכניסו לגן עדן כמו שאמרו רז"ל (סוטה י:), זה הכח יש לו גם כן, שהוא יכול זאת גם כן להעלות בדבורו בעלמא את האדם מכל השבעה מדורי גיהנם ולהכניסו לגן עדן, ע"כ.

[אכן עיין בתוספות שם ד"ה דאייתיה, שקשה מהגמרא בסנהדרין קד. ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא, ופירשו שהועיל תפילת אביו רק משום שכבר קיבל את עונשו בעולם הזה בכך שנהרג במיתה משונה, עיין שם. ואילו מדברי רבינו משמע שזה כח ששייך לפעול על כל אדם, וצריך עיון. ועיין לעיל קצא שרבינו אמר מה לכם לדאוג מאחר שאני הולך לפניכם, ועל כרחך שזה כח יותר מסתם זכות אב שאינו מזכה בנו.]

וכעין זה עיין במסכת תענית דף כט. שרבן גמליאל הבטיח לשר רומי חלק בעולם הבא, ועסקו בזה המפרשים, במירא דכיי (ד"ה א"ל) כתב שסמך על כך שהקב"ה 'צון יראיו יעשה' (תהלים קמה:יט) והיה בטוח בזכויותיו שהקב"ה ישמע לו. והיה סבור עוד, שאף אם הקב"ה לא יתן לנכרי עולם הבא מחמת זכות המצוה, ינכה הקב"ה מזכויותיו של רבן גמליאל ויתנם לאותו נכרי. ומעין זה תירץ בעיון יעקב (ד"ה אישתבע). ועיין שם תירוץ נוסף (מתיבתא).

ועיין ספר המדות, צדיק כו, הצדיק יכול להעלות מתים – למדרגה גדולה, עכ"ל, וציינו שם למסכת ברכות (יח:) אי חשיבנא נעיילוה ללוי ועיילוהו ללוי. ובקונטרס התקשרות לצדיק האמת הביא על זה ז"ל ושמעתי מעשה כזאת באריכות על הבעל שם טוב ז"ל, מה שהבטיח לאחד שיעשה למענו בעלמא דקשוט, וגיסו הרב רבי גרשון ז"ל מקיטוב ידע מזה ההבטחה, ובכן לקח תקיעת כף מזה האיש – שאחרי פטירתו יבוא ויספר לו מה שנעשה אתו שם, ונפטר לבית עולמו, ואחר כך בא לרבי גרשון הנ"ל וספר לו שאמר הבעש"ט עליו, ארויף ארויף ארויף [שיעלה, שיעלה, שיעלה] – והרימוהו למעלה למעלה, ונתודע להבעל שם טוב שהמת גילה הדבר לגיסו רבי גרשון, והקפיד מאד על זה שהוא מגלה וכו', ואמר, אראפ אראפ אראפ [שירד, שירד, שירד] – והורידוהו למטה למטה, ובא המת בבכיה לרבי גרשון על מה שרגם לו. ובקש רבי גרשון מהבעש"ט ז"ל בעדו – כי הוא לא אשם בדבר, וחזר ואמר ארויף ארויף ארויף – ומיד העלוהו שוב למעלה למעלה וכו'), ע"כ.

ועיין בספר המדות, צדיק נד, הצדיק בדבורו יכול לפסוק לזה גן עדן ולזה גיהנם, ע"כ. וציינו שם למסכת סנהדרין (קד:) אמר רב יהודה אמר רב, בקשו (אנשי כנסת הגדולה) עוד למנות אחד (שאין לו חלק לעולם הבא, והוא שלמה המלך, שנאמר עליו שנשיו הטו את לבבו ללכת אחרי אלהים אחרים – מהרש"א). באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם, ולא השגיחו עליה וכו' וכו' יצאה בת קול ואמרה (איוב לד:לג) 'המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר', ופרש"י ז"ל 'המעמך ישלמנה' וכי עליכם לשלם תשלומי עונשו לאדם, 'כי מאסת' שאתם נמאסים בו בשלמה לומר שאין לו חלק לעולם הבא. 'כי אתה תבחר ולא אני', וכי הבחירה בכם תלויה ולא בי, לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק, הלא בי הדבר תלוי, עכ"ל.

ובקונטרס התקשרות לצדיק האמת, הביאו עוד ציטוטים מספר המדות – (צדיק נג) 'קרבת הצדיקים טוב בעולם הזה ובעולם הבא', וכן שם (צדיק סה), 'על ידי הקבלת פני הרב לא יראה שחת', וכן שם (צדיק קז), 'לפעמים על ידי נחת רוח אחד ומעט שעושים לצדיק, על ידי זה זוכים לעולם הבא'.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הטעות שמלך יעבוד ויקריב קרבנות

 ב"ה

ספר דברי הימים ב

ב:כו:יח וַיַּעַמְד֞וּ עַל-עֻזִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹא-לְךָ֣ עֻזִּיָּ֗הוּ לְהַקְטִיר֙ לַֽיקוָ֔ה כִּ֣י לַכֹּהֲנִ֧ים בְּנֵי-אַהֲרֹ֛ן הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לְהַקְטִ֑יר צֵ֤א מִן-הַמִּקְדָּשׁ֙ כִּ֣י מָעַ֔לְתָּ וְלֹֽא-לְךָ֥ לְכָב֖וֹד מֵיְקוָ֥ה אֱלֹקִֽים.

עזיהו המלך ויאמרו לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

נלע"ד שיש באמת סיבה לטעות שמלך יכול לעבוד. יעויין בהפטרה לפרשת החודש, יחזקאל מה:יז ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל, ומשמע שהנשיא הוא העובד ומקריב, והמלבי"ם דחק שהכוונה שהקרבנותך באים מקופת הנשיא ומכיסו. ורש"י כז"ל אומר אני שהנשיא הזה בכהן גדול מדבר, וכן כל הנשיא שבענין, ושמעתי משמו של רבי מנחם שבמלך מדבר, עכ"ל. כי הפשטות הוא שהנשיא הוא המלך, אבל אם כן משמע שהמלך עובד ומקריב, ולכן רש"י העדיף לפרש שהנשיא שם הוא הכהן גדול. ועל כל פנים מבואר שיש מקום לטעות שהמלך יקריב קרבנות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

 

כתיבת נ נח נחמ נחמן מאומן

גודל ענין כתב ידינו שבכתיבה ממשיכים אוירא דארץ ישראל עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סא

נ נח נחמ נחמן מאומן, הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע, ונתגלה דייקא בכתב (וכבר הערנו במקום אחר שמשה רבינו היה מגמגם בפה, ואילו כאן יש בחינה של גמגום בכתב). ענין זה מצאנו בספר ישעיה לח:ט מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו, ותרגום יונתן, כתב אודאה על נסא דאתעביד לחזקיה מלך שבטא דבית יהודה כד מרע ואתסי ממרעה, ע"כ. ובבעל הטורים על אז ישיר (שמות טו:א) כז"ל ישיר, י' שיר, שיו"ד שירות יש. ים, באר (במדבר כא:יז), האזינו (דברים לב:א), יהושע (יהושע י:יב), דבורה (שופטים ה:א), חנה (שמואל א::ב:א), דוד (תהלים יח:א), שלמה (תהלים ל:א), חזקיה (ישעיה לח:ט, מב:י), ושירה לעתיד (אגדת בראשית נט, ועיין מכילתא מס' דשירה א), ע"כ, הרי שהחשיב שיר זה שבכתב לאחד מהי' שירות, וסמך ליה להשיר שלעתיד, שהוא השיר פשוט כפול משולש מרובע שנתגלה בכתב.