יששכר זבולון - מעלת התומך תלמיד חכם

 ב"ה

מסכת סנהדרין

צט.

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, אבל תלמידי חכמים עצמן, אין לא ראתה אלקים זולתך, ע"כ.

באגרות משה (יו"ד ד:לז) כתב שאף שכרו של עם הארץ העושה שותפות של 'יששכר וזבולון' עם תלמיד חכם הוא בשיעור של 'עין לא ראתה' כמו התלמיד חכם עצמו, וכלשון הטור (יו"ד רמו) שהדבר נחשב 'כאילו הוא לומד בעצמו', ומה שאמרה הגמרא שהנביאים התנבאו לעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו, היינו רק כשתומך בתלמיד חכם בדרך צדקה או סיוע ללימודו, אך כשעושה עמו שותפות ממש שחולקים ברווחי הממון שיש לו, אז יש לו חלק בלימודו ממש כאילו למד בעצמו, שעל זה נאמר 'עין לא ראתה', עד כאן מובא.

ועם כל זה, עדיין אין מעלת הזבולון כמעלת היששכר כמבואר בליקוטי מוהר"ן רפ ז"ל אף על פי שזבולון ויששכר שוים, מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון', על כל זה נקרא צאתך, 'ויששכר אהליך', כי עף על פי כן עבודת התורה היא פנימיות יותר, והיא למעלה מעבודת המשא ומתן וכו' עיין שם ובמש"כ שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כל העולם נברא בשבילי ובזכות ובתפקיד אד"ם

 ב"ה

מסכת סנהדרין

צח: אמר רב לא אברי עלמא אלא לדוד ושמואל אמר למשה ורבי יוחנן אמר למשיח, ע"כ.

לעיל דף לז איתא שחייב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם. ויש ליישב ששם כתוב בשבילי, וכמו שפירש הבעל שם טוב את המאמר שכל העולם ניזון בשביל חנינא בני. הרי שכל אדם מחוייב לראות מציאת העולם כפי אישיותו הפרטי. אבל כללות תפקיד וזכות העולם הוא רק בשבי הצדיק .

נ נח נחמ נחמן מאומן

פטירת סבא ישראל סימן על ימות המשיח

 ב"ה

מסכת סנהדרין צז.

ת''ר {דברים לב-לו} כי ידין ה' עמו [וגו'] כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב אין בן דוד בא עד שירבו המסורות ד''א עד שיתמעטו התלמידים ד''א עד שתכלה פרוטה מן הכיס ד''א עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב כביכול אין סומך ועוזר לישראל, ע"כ.

לפי פירוש האחרון, עד שיתייאשו מן הגאולה, יש לפרש, כי אזלת יד, יד ראשי תיבות ישראל דוב, סבא ישראל, שראשי תיבות של שמו, ישראל בער אודסר, הם ראשי תיבות אין יאוש בעולם. ולאחר פטירתו נשארנו כמו דור יתום.

נ נח נחמ נחמן מאומן

טורנטו

 ב"ה

טורנטו. עיר ואם במדינת קנדה. טו – באנגלית פירושו שנים, וכן הוא קרוב למילת דו שפירושו שנים. יש טו' בתחילה ובסוף, הרי ד', ובאמצע אותיות רן, לשיר, וכן ראשי תיבות רבינו נחמן, הרי השם טורנטו מרמז לשיר את רבנו נחמן בשיר פשוט כפול שלוש מרובע – נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

The Nanach kamaya saves lives

HH

On Friday a friend told me that his son is a soldier who is in the IDF (-the Nanach have infiltrated all echelons of society, beware) called him up on Succos to tell him how he was miraculously saved from death, the tank he was in was hit, two shells inside exploded and a box of bullets ignites shooting them out all over the tank. Everyone was killed, and he escaped unscathed. There's much more to the story but that's the main gist of it. His son attributes being saved to his Nanach kamaya, and now wears it always.

Today at the Nanach center in Jerusalem we had a serious discussion why the kamaya didn't save everyone in the tank. S.A. said it must be that the kamaya is like a mitzvah bigoofoa - like tefillin, everyone has to do it themselves. Even still I asked why shouldn't the merit of the one who did it suffice to save everyone.

Messiah will answer all our questions. In the meantime Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

Great blessings of Na Nach Nachmu Nachman Meuman!

                      always,
                                 bi,
                                     Simcha

מחשבות זרות בתפלה

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תנינא

תנינא תורה קכב

לענין המחשבות זרות שבתפלה וכו' שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות, ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו, וכו' ע"ש.

אכן עיין בלקוטי מוהר"ן קמא תורה כו, שמשמע שיש להעלותם, וי"ל.

ועיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מו) ז"ל כשיתפלל במקום שיש דברים בטלים, אם הם דיבורים של שמחה אזי יכול להעלותם, [ו]מכוח שמעלה אותם יש שמחה גדולה למעלה, ונולד בו התלהבות גדול, ואם הם דברים של עצבות קשה להעלותם, עכ"ל.

 

וזה לשון האור החיים (שמות יט:ה): ובעת עשות האדם מפעל הרע הנה הוא מחזיק שורשו הרע, ובעת שיהיה נזהר מעשותו הנה הוא ביטולו, וכמו שפירשו במאמרם ז"ל (מדרש תהלים פצ"ב) בפסוק הנה אויביך ה' וגו', עכ"ל.

 

ראיתי הובא מספר נועם אלימלך בפרשת יתרו שלכאורה חולק, ז"ל דהקליפה נקרא קיר. וזהו 'ויסב פניו אל הקיר' (ישעיה לח:ב), דהיינו שהיה משגיח ומסתכל, לבלתי חס וחלילה יאחז בו הקלפה, בשום אחיזה בעולם. מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה:), פרוש שלא יהיה חציצה מלהסתכל על הקיר הקלפה, שלא יהיה להם שום אחיזה בתפלתו, רק ישמר את עצמו תמיד, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רבי ישראל קרדונר - קי"ר

 ב"ה

רבי ישראל קרדונר, ראשי תיבות קי"ר, ועיין שיחות הר"ן אות לט, ראוי שירגיש צרת יחיד וכל שכן צרת רבים חס ושלום בלב... ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר, בקירות לבבבו ע"ש. ומסופר עליו (שיח שרפי קודש ו-קיח) שמעו את רבי ישראל מקארדאן ז"ל איך שמחזק ומנחם עצמו לפני פטירתו ואומר: 'ברוך ה' שאני הולך ועוזב את העולם הזה כשאני עטור בזקן ופאות', ע"כ [בסיפורים מר' שמואל הורוביץ אות ג' – רבינו ז"ל אמר, מה יש לאיש הישראלי לדאוג כשהו מונח עם רגליו לדלת (היינו קודם פטירתו) עם זקן ופאות – ע"ש ביידיש]. ושלמה קרליבך הסביר שהזקן ופאות מקשרים המוח להלב.

נ נח נחמ נחמן מאומן