מגן אברהם

ב"ה

בברכה ראשונה של שמונה עשרה: מלך עוזר ומושיע ומגן, ומבואר בכוונות שבמילה שלפניה "באהבה" הרי אימא מסתלקת מז"א בסוד הנסירה, ונכנסת בכל פרצוף וזהו, "מלך" כתר, עוזר - חב"ד, ומושיע - חג"ת, ומגן - נה"י (כי עד עכשיו בנינה היתה בסוד אחור באחור, ועתה צריך להביאה פנים בפנים עם ז"א), עד כאן לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות.

ובכוונה הכללי והעיקרי של התפלה צריכים תמיד לכוון יחוד השם יתברך אפילו עם הנפרדים.

והנה מגן, הוא התיקון של נצח הוד יסוד. ובאמת קשה מאד להביא את הדרגות הנמוכות ליחוד השם, כי חב"ד במחשבה בקלות יכול לעלות במחשבה, ואפילו חג"ת הרי בדיבורים ובלב יכולים להראות את יחוד השם, אבל בנה"י קשה. ובנה"י צריך פשוט ביטול לגמרי, בבחי' דממה נגד הדמיון של העולם הקיים, שהוא בחי' הבל הבלים, ובפנימיות הכל מראה רק יחוד השם. ולזה צריכים מגן וצנה - להגן נגד הדמיון שוא. ולכן בלשון ארמי - לשון תרגום, מגן פירוש חנם ואפס וכלום וריקנות- "למגנא". והוא הביטול שצריכים שהוא בעצמו המגן. וזה המדה של אברהם אבינו, מגן אברהם, כי אברהם אבינו העיד על עצמו "ואנכי עפר ואפר" שזכה למדרגת עצומה של ביטול הזה, וזה מגן אברהם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שטיפת מוח של הנוצרים - xtian brainwashing

HH

The Targum, Parshas Metzoara (Leviticus 14:42) – uses "Yeshua" – to mean to plaster! (and plastered means to be very drunk...)

ב"ה ע' בתרגום אונקולוס בפרשת מצורע (ויקרא יד:מב) שתירגם "וטח" - "וישוע"!!!! 

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח נחמ נחמן מאומן הוא שלמות לשון הקודש!

126. נ נח נחמ נחמן מאומן הוא שלמות לשון הקודש!

דבר זה מבואר מתוך דברי רבינו בלקוטי מוהר"ן תורה יט. ששלמות לשון הקודש הוא דייקא על ידי התרגום, בחי' מן ארם ינחני בלק (אות ד). אר"ם זה הגמטריא של נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, ראשי תיבות בחינת ראש מסבי (אות ה), וזה ינח"ני שהוא היה הולך ממש בהיפוך מהננ"ח. וזה בחי' ארמי אובד אבי, אבי דייקא בחי' ראש בני ישראל, אבי אבי רכב ישראל, אב"י ר"ת ישראל בר אודסר שעל ידו נתגלה הנ נח. הרי שלשון ארמי הולך לאבד את הנ נח ח"ו.

ולכן נ נח, מתחיל עם נ' שהוא נפילה (כדאיתא בגמרא שלכן באשרי אין פסוק מתחיל עם נ' רק סומך ה' לכל הנופלים), בחינת לשון נופל על לשון, כי מתחילים להפיל את הרע של ארם.

ולכן אחר הנ' יש נח, בגמטריא נגה, שבנגה יש את הטוב והרע, שצריכים להפיל הרע ולהרים את הטוב. ולתקן את המן ארם ינח"ני בלק כנ"ל. ולכן נ נח בגמטריא גלעד ע”ה, השם שיעקב נתן לתקן היגר שהדותא של לבן הארמי.

נחמ: בחינת נחמה על הרע, בחינת אסף ה' את חרפתי, ועל כן נחמ בגמטריא "יגדל נא" – כח אדנ"י, שכבר מתנוצצין האותיות של לשון הקודש. (וזה גם כן בחי' לשון הקודש, בחי' לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים – בחי' עקם התורה כמה אותיות שלא להוציא לשון מגונה).

נחמן – זה אחר שכבר ניזון מהתנוצצות האותיות זוכה להארת הפנים, - נא כח אדנ"י – עם התיבות והכולל בגמטריא נחמן. ונחמן מראה על האנפין באנפין (וכן 'פניו' עם שני כוללים אחד לכל ב' אותיות כמובא מר' אברהם אבולפיא, בגמטריא נחמן), אנפין חשוכין מול האנפין מאירים – נ' מול ן', ובאמצע יש ח"מ, בחינת חם לבי בקרבי וכו' דברתי בלשוני, שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש (אות ה').

מאומן – זה הענין לשמוע את התורה ממי ששמע אותה מהשם יתברך – האומן.

ולכן נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא פי שנים ע"ה (ע' רמזים עט ובפרק 740). כי פי שנים זה בחינת שנים מקרא, בחינת שלמות לשון הקודש. ובחי' שנים מקרא ואחד תרגום ראשי תיבות שמות – כי דייקא בזה השם הקדוש הכלול בד' שמות זוכים לשלמות לשון הקודש.

ולכן נ נח נחמ נחמן הולך ומתרחב בחי' עשאה כאוצר של יראת שמים שע"י זוכים לשלמות לשון הקודש.

ולכן נ נח הוא התיקון של עמל שפתימו יכסמו (אות ה) כי השפתמו – אותיות שם הפתו, הפת"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ולכן לב שמח ייטב פנים (אות ט), הר"ת ש"י עם כל התיבה האחרונה פני"ם והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!