קבלה בגמטריא נואף

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

תקכו. איש אחד עמד לפניו שהיה עוסק ללמד בספרי קבלה, ובאמת לא היה ראוי ללמד קבלה. והוכיח אותו שלא ילמד קבלה, ואמר לו קבלה בגימטריא נואף. ושוב שמעתי מאחד, שהיה מדבר עם איש אחד, והיה אותו האיש קובל לפניו שאין לו לב, הינו שאין לו התעוררות הלב לתפלה ועבודה, השיב לו רבנו ז"ל שזהו בשביל שלומד קבלה, כי'נאף אשה חסר לב' (משלי ו) וכו' ע"ש.

ועיקר הענין שקבלה בגמטריא נאוף, י"ל על פי המבואר בספר ברית מנוחה ובספר עמק המלך (וכמדומני שגם בעל התניא כתב על זה), שבעולם אצילות ולמעלה כל האורות באהבה רבה ומזדווגים זה עם זה, מה שאי אפשר להתנהג כן בעולמות הפירוד של הנבראים.

אכן עיין במסכת סנהדרין צט: ונואף אשה חסר לב אמר ריש לקיש זה הלומד תורה לפרקים, ופרש"י ז"ל לומד תורה לפרקים – ואינו לומד תדיר תדיר כמי שאין לו אשה ובועל פעמים זו פעמים זו, ע"כ. הרי לפי זה יש לפרש שגם הסיפור הראשון שמי שאינו ראוי ללמוד קבלה הוה בחי' נואף ח"ו, קשור בטעם הסיפור השני שהוא ענין לימוד מנומר בלי קביעות, שהלומד קבלה ואינו ראוי, הרי אין לו קביעות בשכינה הקדושה, וע"כ לפעמים ימשיך ויקשר למקומות לא טובים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כוונות של קבלה בתפילה הם כמו כישוף אבל שלא בזמן ועת התפילה מצוה גדולה

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה קכ

ואמר לו רבנו ז"ל שמי שאינו ראוי לזה, כשמתפלל עם כונות הוא כמו כשוף, כי בכשוף נאמר 'לא תלמד לעשות' (דברים יח), ודרשו רז"ל (שבת עה, ראש השנה כד, סנהדרין סח): לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות וכו' ע"ש.

צ"ע למה אם כן טוב לקרוא את הזוהר הקדוש אפילו בלי הבנה, למה אין זה נחשב כמו כשוף, שעל ידי דיבורו הוא בונה ופועל בעולמות באופן סתרי בלי שהוא אפילו יודע המכוון.

ולכאורה מוכח שכל ההקפדה הוא רק לענין תפילה, כמו שבאמת מפורש כאן שמדובר לענין כונות בתפילה, ומבאר הטעם ז"ל כי עקר התפלה היא דבקות להשם יתברך וכו', ע"ש, ולכן כאשר רוצה לקחת את כח התפילה לפעול בדרך הכוונות, הרי זה נחשב כמו כשוף. אבל מצוה גדול לעסוק בסתרי תורה, בין בקריאה, בין בלימוד אפילו כוונות התפילה, בין ליחד יחודים, כל זמן שגוף הענין אינו תפילה, אלא תורה, יש לכוון ככל מה שאפשר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לימוד הגמרא ולימוד קבלה

ב"ה

נלע"ד שהרבה מלימוד התלמוד הוא להגדיר מה שאתה לא יודע, ולהיפוך בלימוד קבלה זה להשיג איזה ידיעה והבנה (וזה דומה אולי למה שבעל הסולם מביא בשם הגר"א שלימוד קבלה הוא לימוד הפשט וכו').

נ נח נחמ נחמן מאומן

לפרש דברי רבינו הקדוש על פי כתבי האריז"ל

ב"ה

איתא בספר חיי מוהר"ן אות שסג. קודם שנתקרבתי וכו' שיתקרב אליו איש וכו' ואז היה יכול לבאר כתבי האר"י ז"ל עד שאפלו נערים יודעי ספר היו יכולין ללמד ולהבין כל כתבי האר"י ז"ל, עכ"ל. והמשמעות שזה התקיים עם התקרבותו של רבי נתן.

והנה עיין במכתב שכ' רבי אברהם קליסקר לבעל התניא (אגרות חסידים לארץ ישראל, מכתב סד) ז"ל לא מצאתי קורת רוח ממה דעייל כת"ה בחמה דנרתקה, דהיינו להלביש דברי הרה"ק ממעזריטש שהן המה דברי הרה"ק הבעש"ט בתוך דברי קדוש האר"י ז"ל. הגם שהגם שהכל הולך אל מקום א', לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, ובפרט מפני הסכנה שבעוונותינו הרבים שהגשם יורד ונוקב ולא אכשור דרא, אשר על כן ותבחר לשון ערומים וממילא אתגליין ולהבינו דרכי היראה והאהבה וכו' עיין שם. אכן מדברי רבינו כאן, וכן ממה שאמר על תורה ו' (חיי מוהר"ן אות ב) תאמרו לי איך מרמז בהתורה הנ"ל כל הכונות של אלול, וכן עוד כמה דוגמאות כאלו, מוכח שכבר יכולים לפרש את דברי רבינו על פי כתבי האר"י.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לאיזה צדיק אמיתי כיוון מוהרנ"ת?!

ב"ה 

לקוטי הלכות, יורה דעה ב, הלכות נדרים ושבועות ד:כ כז"ל כי עקר תקון התשובה נמשך על ידי הצדיקים האמתים שזכו לקבל מרבם בחינת הארת בן ותלמיד שיודעים להוציא ישראל מעונות ע"ש. וצ"ע למי התכוון מוהרנ"ת, כי על רבינו לא ראינו ולא שמענו שהוא קבל ענינו משום רבי, ואדרבה רבינו אמר שהוא קיבל מהשם יתברך, ולכאורה צריכים לומר שמוהרנ"ת כיוון על עצמו, מה שאינו נמצא בשום מקום שיגיד דבר כזה. וצ"ע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רש"י בפרשת השבוע - ואתחנן - בעד המקובלים!!!

ב"ה פרשת ואתחנן ד:ח רש"י כותב בעד המקובלים! זה לשונו: צדיקים: הגונים ומקובלים, עד כאן לשונו. (עיין שם כל לשונו....).

Spiky Apples!!! - See what the Arizal says about tripping on drugs!

ב"ה מצאתי בכתבי האריז"ל (שער הגלגולים הקדמה לו) ז"ל עשב הדודאים, והם בלשון תרגום יברוחין וכן בלשון ערבי יברו"ח, ומוציאים פירות הנקראים תפוחים שוטים. הנה אחיזתם למעלה בלהט החרב הפתהפכת, ולכן נקראים תפוחים שוטים, ולכן גורמים שטות לאדם האוכלם כנודע. וסגלתם הוא, שאם יכרכום תוך קלף צבי, ויתלום בצואר האדם, יעוילי, שאם ירימו חרב על האדם הנושא אותם להרגו, תהפך החרב על האדם, ותהרוג בעליו. גם קליפת התפוחים האלה יבשה וכתישה לאבק דק, יועיל מאד לכחול העינים רעות, עכ"ל.

הרי לפניך מה שהאריז"ל אומר על טרי"פ בסמים, שזה שטות ששורשו מלהט חרב המתהפכת.