Posts
ב"ה
ספר שמואל
א:טו:כה ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי
ואשתחוה לה'.
ועתה ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. שא
נא, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועתה שא, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא
ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח.
הראשי תיבות של: שא נא את חטאתי
ע"ה בגמטריא רבי נחמן.
הסופי תיבות של:
שא נא את, בגמטריא ברסלב נ נח.
שא נא חטאתי, יש כאן הוראה פלא על גודל
כח הצדיק לכפר עון, ששאול ביקש משמואל למחול לא על חטאתו מה שלכאורה אינו תלוי אלא
בהשם יתברך. אף על פי שלמעשה שמואל זעק אל השם כל הלילה (א:טו:יא) לבטל הגזר דין,
ולא הועיל, שמא שאול לא ידע מזה, או שעם כל זה – אף על פי שלא נענה בתפילה, עדיין
היה לו הכח לגזור שיימחל, כמבואר בתורה רכג (ז"ל יכול להיות שלא ימלאו בקשתו
כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא דף קה:), אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר
אני אומר שיהיה כן, עכ"ל).
וי"ל שאכן כאן שמואל לא היה יכול
לגזור כך, כי הענין של צדיק גוזר ומבטל מבואר בדברים רבה (יב) הבאתיו בתורה סב:ו
ז"ל שהצדיקים גורעים ומוסיפים על דבריו של הקב"ה כדי שיהיו הבריות יראין
מלפניו... ברא הקב"ה את החרף שיהא חרף, ואת הקיץ שיהא קיץ, בא אליהו עושה את
החרף קיץ, שכן כתיב (מלכים א:יז:א) חי ה' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. בא שמואל ועשה את הקיץ
חורף שכך כתיב (שמואל א:יב:יז) הלוא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר,
ע"כ. והרי כאן חטאתו של שאול היה בדיוק בענין זה שהרבה דברים והוסיף על דבר
ה', כמבואר לעיל (פסוק כג) ואן ותרפים הפצר, ורש"י הביא את תרגום יונתן, דפצר ומוסיף, היינו
שהרבה דברים (ויש שפירשו הכוונה להמדרש על וירב בנחל שרצה לדרוש וללמד לא להרגם)
והוסיף (ויש שפירשו שהוסיף על מידותיו של הקב"ה ורחם על מה שהוא לא צוה,
והתיר להביא מהשלל). ולכן שוב לא היה כח לשמואל להשתמש בכח הגזירה, שהוא ענין
להוסיף ולגרוע כנ"ל.
