רבי ברסלב

 ב"ה

אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה....

אבגית"ץ בגמטריא תק"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות, ובגמטריא רבי נחמן בן פיגא (- בגמטריא רבי ברסלב). תק"ו הוא השנה שהרמח"ל נפטר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

 

הילולה של הרמח"ל ביום א"ם לעומר

 ב"ה 

ליקוטי מוהר"ן

תורה רסו

וזה בחינת שבועות כי שבועות וסכות הם אחד, כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה, כמש"כ (משלי א) ואל תטש תורת אמך, בחי': אם לבינה, שהוא בחינת סכה כנ"ל, ועל כן תכף אחר סכות הוא שמחת תורה, כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה, נמצא על ידי שנכנסו בסכה נעשים בעצם בבחינות התורה, כי משם יצאת התורה כנ"ל, ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית, הינו בית דבראשית, בחינות (בראשית לג) ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית, כנ"ל, וזהו בחינת סיון, שאז הוא זמן מתן תורה, ראשי תבות, ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית, לב זו התורה כי בית מבראשית, ל' מלעיני כל ישראל, היינו כל ל התורה, זה מצאתי מכת"י ז"ל], עכ"ל.

הילולא של הרמח"ל ביום א"ם לעומר, בכ"ו אייר, ג' ימים לפני ראש חודש סיון. סכותה (אע"פ שבפסוק כתיב חסר ו') בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויבן לו בית, בית ע"ה בגמטריא משה חיים.

ועיין בפרשת במדבר (א:מא) פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות, הרי א"ם, ומיד אחריו (א:מג) פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות. ג"ן פרשיות שבתורה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אריכת אפיים עד שנת התפ"ד ואז כבר צריכים התיקון של נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

שמות פרשת בא

יג:יג וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה. בבניך תפדה בגמטריא בניך נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכן הסופי תיבות של: חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ואם לא תפדה וערפתו. י"ל בעזה"י על פי מה שפירש הרע"ב על המשנה (אבות ה:ב) עשרה דורות מאדם עד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול, ופירש הרע"ב ז"ל אף אתה אל תתמה שהאריך לאומות העולם כל השנים הללו שהן משתעבדין בבניו, שיותר האריך לדורות שמאדם ועד נח, ואח"כ נשטפו, עכ"ל. והנה המבול היה בשנת א'תרנו לבריאת העולם. וחרבן בית שני היה בשנת ג'תתכח. ולפי חשבון אריכת אף של אלף תרנ"ו שנה, יש אריכת אף עד ה'תפד – תפד"ה, וזה מש"כ אם לא תפדה, אם יגיע שנת ה'תפד, אז וערפתו, התיקון הוא רק דרך תיקונא דסיפא (ועיין ענינו בחלק ה' מאומן), ובבחינת אחוריים. והגילוי הראשון שהיה להרמח"ל היה בשנת התפ"ז, בגמטירא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הפלגש ורבי עקיבא - פרשת תזריע

 ב"ה

תזריע. אותיות רע תזי. רע, הוא ענין או"ר נוג"ה כמבואר באריכות בספר אדיר במרום (עמ' שיח, מכון רמח"ל), ועיין שם (עמ' שכג) ז"ל סוד קליפת נוגה הנתקנת על ידי גלות ישראל. וסוד הדבר, הנה אמרו גם כן: ונשאר גם הוא לאלקינו (זכריה ט:י – ראשי תיבות גולה, לקמ"ת תורה עו) – אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום (מגילה ו.), ע"ש כדה"ק שהם בחי' הפלגש. הפלגש בגמטריא תז"י ע"ה. והנה ידוע שמשה רבינו בגמטריא תרי"ג, והרי גם ר' משה חיים, בגמטריא תרי"ג, ורוב ימיו היה בחו"ל, בחי' פלג"ש (בגמטריא משה חיים. והוא בגמטריא בית ע"ה). וזה: ונשאר גם הוא ע"ה בגמטריא ר' משה חיים, שמרמז על היחוד עם הפלגש כנ"ל. וכל זה מרומז בתזריע כנ"ל ר"ע תז"י, כי הרמח"ל קבור ליד רבי עקיבא, הרי ר"ע שהיה רוב ימיו בארץ ישראל, תז"י בגמטריא משה חיים, עם עוד ד' אלפין, שהתלמידי חכמים אמיתים מתקנים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תיקון הרש"ש אצל הרמח"ל בכח הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

אצל ציון הקדוש של הרמח"ל אנחנו זוכים לעשות סעודות יפות לכבוד הרבה צדיקים בהילולא שלהם. והנה אתמול בי' שבט הילולא של הרש"ש הרבה מהקבועים פה קבלו על עצמם מלפניה את היום לצום ותענית, ורק אחר ערבית, אור ליא שבט עשו סעודה גדולה, אבל בעיצומו של ההילולא של הרש"ש צמו. וזה ממש מצחיק וצועק השגחה מן השמים, כי הרבה מהמקובלים טעו חמורות ברש"ש. הרש"ש טמן את הסידור שלו ולא נתן את זה להם, והם באו ועשו בנינים על בנינים על הסידור, והרי הרמח"ל כתב בפירוש והסביר בטוב טעם ודעת איך שאפילו רוב הכוונות שגילה האריז"ל הם לא עיקרי בתפלה, וחלק קטן הרמח"ל קבע שהם בסיסי ולמרות שהם לא עיקרי, וגילה קצת את הדרך העיקרי בכוונות, שהוא כבר יותר מתאים לדרך הבעל שם טוב והארכנו על זה במקום אחר. ולא זו אף זו, שרוב הלימוד ברש"ש זה לימוד בלי שום הבנה, רק גירסא ופרישת וחילוקי הבחינות, ואילו כל לימוד הרמח"ל הוא בעיקר להבין. ולכן כנראה מן השמים היה שעשו תענית אצל הרמח"ל ביום הילולא של הרש"ש.

רמח"ל רש"ש בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נבואה של הרמח"ל שבסוף הימים יקום צדיק בענין הקיווי - שאין שום יאוש בעולם כלל - נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

רזין גניזין

ע' עיטרין לכבוד המלך, עטרא תמניא ועשרין (עמוד רנז)

ות"ח כתיב לישועתך קויתי ה' (בראשית מט:יח) דא למשה אתמר וכו' וכו'דהא משה בעא לאתקפא ישראל בציפויא (-לשון קיווי) בגין לאשלמא להו, בגין כן לזמנין אנהיר נהורא דיליה ומיד אסתים. בגין כן וראו וכו' ומיד והשיב וכו' תב ואסתים. ודא "עד באו לדבר אתו", בסוף יומייא מלה קיימת, דייקום חד דקאים ברזא דציפויא, וביה משה אתלבש ומליל ביה בסתימו, בגין כן "אתו", דלא אדכר בשמא. וכדין ישראל ביה במתתקפין בציפויא דיליה. ואתמר ביה לישועתך קויתי ה'. וכדין תו לא אצריך דמשה יתדבר ברזא דסתים וגליא, כמה דהוה עביד, בגין ציפויא, דכבר אית חד בעלמא דעביד בגיניה, ויכיל לאתגלאה, דציפויא כבר אשתכחת, ע"ש.

והנה המתגרם שם כתב בסוגריים שהכוונה להרמח"ל שחיבר דרוש הקיווי וכן כל התפילות של התקט"ו תפילות שלו חתומים בפסוק זה, לישועתך קויתי ה'. ויתכן, ואם כן יש לומר שההתגלות של משה רבינו היה מיד אחריו עם רבינו נחמן. אכן יש לומר שהכוונה לרבינו, שאחד מעיקר לימודיו שבו הוא ידוע בכל העולם הוא ענין הקיווי – שאין יאוש בעולם כלל. ובזה אתי שפיר גם כן שרבינו מרומז במילה "אתו" בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אכן אם הכוונה לרבינו ק"ק שעוד לא ראינו אחריו התגלות של משה רבינו. ואולי הכוונה לסבא ישראל, כי: אין יאוש בעולם, ראשי תיבות: ישראל בער אודסר, ותיכף בעזה"י נזכה להתגלות של משה רבינו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ספר פנות המרכבה - חוברת קצר מהרמח"ל - נדפס בספר גנזי רמח"ל - והוא כולו פירוש על הפתק ועל הנ נח ועל חסידות ברסלב - פלאי פלאות

ב"ה

פנות המרכבה (נמצא בספר גנזי רמח"ל)

מצאתי ת"ל פלא נפלא מאד, חוברת שלם של הרמח"ל שממש מרמז במכוון על הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן. ולא זו בלבד, הרמח"ל עשה על התורה זו, תפילה ממש כענין של רבינו. ראה בספרו פנות המרכבה (נדפס בספר גנזי רמח"ל עמ' שיג). וכל הפנות נבנים על יסוד קרבן המנחה, ועמש"כ בערך מנחה.

הפינה הראשונה מדבר על פתיחת הקברים (-היינו עננים של טומאה, שעד שהיות הקברים סתומים, קולם של ישראל כמעט אינם נשמעים, אינם עולים לשמים ע"ש), שהוא נוטריקון של פת"ק (וכבר לפני כמה שנים כתבתי בס"ד בפרשת יתרו (שמות יט:יז) שהוא ראשי תיבות פה תהיה קבורתכם ע"ש) והרמח"ל מסביר שאחר פתיחת הקברים יהיה התגברות עצומה של הס"א, ממש כמו שרבי נתן מאריך בענין זה (ומבואר שם ממש הענין שרבינו כתב בלקוטי מוהר"ן כב:ז שתכף שמתעורר קול דקדשה הם מתעוררים תכף ומתחילין לצעק ולקטרג נגדו ע"ש), ולכן אחר התגלות הפתק היה השואה ("וסוד חבלי משיח יוצאי מן הקברים האלה"). ושם הרמח"ל מדבר על ה"אבי אבות הטומאה" שהוא ממש זה לעומת זה, והרי עם הג' תיבות הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן "תימן" בלי יוד ועם הכולל, שהוא מדבר שם ממנו, הוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שעוד לא זכו אז לכל התגלות של נ נח, רק לפתיחת הקברים בכלליות, קבלת הפתק. ולכן העננים של הס"א מכסים. ועוד מביא שם ז' שמות רעים של העננים, והגמטריא של הראשי תיבות שלהם תפ"ה כמנין תהלים, ועם הז' כוללים הרי זה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועליהם נאמר "סכות בענן לך מעבור תפלה", סכות בגמטריא תפ"ה ע"ה, ועם הד' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והשבעה עננים עומדים תחת ממשלת רהב שר של מצרים, רהב מצרים בגמטריא הפתק"א ע"ה. וכנגדם היו מתפשטים בארץ ישראל שבע עממין שנאמר בהם "לא תחיה כל נשמה" ע"ש. הראשי וסופי תיבות של לא תחיה כל, בגמטריא תפ"ו, ועם הששה אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכנגד העננים הרעים יש ענני הכבוד בחי' עב קל, ע"ב זה חסד, ריבוע הוי"ה, וק"ל זה ריבוע שם מ"ה [וכז"ל וסוד זה "הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים" ע"ש. הנה ה' רוכב על עב בגמטריא תפ"ו ועם החמשה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הראשי תיבות של: רוכב על עב קל ובא מצרים בגמטריא תפ"ו ועם הששה תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה]. וכל ענין העננים מכסים מרומז בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח'. [עוד כתב שם ז"ל וכשהקב"ה יוציא חמה מנרתיקה וכו' ראשי ישראל יתחזקו וכו' "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" כ-צאת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן]. וכאשר בני ישראל יצאו ממצרים ירדו כנגדם ז' עננים טובים וכו' "ויסע עמוד הענן מלפניהם" הראשי וסופי תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וכז"ל וסוף הענין היה במתן תורה (-עיין ברמב"ן עה"ת) כשנתעורר שופר העליון, אימא עלאה, והוא יובל, אז נשלם חירותם של ישראל ונבקעו כל העננים רעים לגמרי, כין דבר מעביר אותם כמו השופר, ע"ש. שופר בגמטריא הפתקא.

והנה עיקר השם של פינה זו: כוז"ו שהוא ראשי תיבות: כבוד ושבח זכות ופאר (-סופי תיבות בגמטריא ברית, ושאר האותיות בגמטריא תנו) ועם הד' אותיות הם בגמטריא: פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועיין שם איך שזה יאיר ויקשר נשמותיהם אפילו שאינם יודעים (ריש עמ' שטז), ועיין שם (עמ' שיז) ענין השמן שיאיר במוחין, שסודו (בי"ט) נכלל בפסוק "כי בי חשק ואפלטהו" שהוא בגמטריא הפתקא ע"ה. והוא בסוד "רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם" – לאהבה אותם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ובהיותם בסוד הראש נאמר "ועתה ירום ראשי על אויבי סביבותי" – סביבותי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'ועתה י'-רום ראשי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וסודו "ושמן על ראשך אל יחסר" – שמן על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואז יש גם את הלבונה (כז"ל: ברית הלבב סודו "ונתן עליה לבונה" – ונראה לפרש כנ"ל שכבוד ושבח זכות ופאר בגמטריא תנו ברית), וסוד זה, אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו – עמש"כ על פסוק זה בישיעה (א:יח). ונתפרש עתה בסוד "ויטע אשל בבאר שבע" בבאר שבע עם התיבות והכולל בגמטריא פתק. וסוד זה "ועל כל פשעים תכסה אהבה" תכסה בגמטריא תפ"ה כנ"ל.

ובסיום ביאור הפנה הראשונה כז"ל והכל בסוד האש הלוהט, אש האהבה, שנאמר בו: "רשפיה רשפי אש שלהבתיה, ע"כ. רש"ף, בחינת שופ"ר הנ"ל, בגמטריא פתק.

וכן לענין פנה שניה, שהוא ענין של שירה והתגלות נבואה, מרומז בתורה ח' הנ"ל. וד' כנפים יש ע"ש, ובלקוטי הלכות מרבה לבנות על היסוד שהד' כנפות הם בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע, והרמח"ל כותב שהשרש שלהם נקרא שמו צמרכ"ד (השם הזה מובא גם בכוונות להתחלת ברכת כהנים) – בגמטריא נ נח נחמ נחמן, וסוד זה "מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק" – כל הפסוק הזה מפורש ומבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ח'. וכתב ז"ל ואז נקשרים בשרש העליון, והוא אות צ' של השם שאמרתי צמרכ"ד. וסוד זה 'צבי לצדיק' ונכללים כלם בו עכ"ל, הרי שהכל תלוי בצדיק. עוד כתב ז"ל כי אחר שהוצבר עפרו של אדם מד' כנפות הארץ, הונח כולו בגן עדן. וסוד זה 'מלך' הוא כמנין צ', והוא הצ' הזה שאמרתי, והוא מתפשט על הר ציון, סוד זה (תהלים ב:ו) 'ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי' עכ"ל עמש"כ על פסוק זה. עוד כז"ל זה הצ', שהוא מלכי, על הר ציון מתפשט ודאי, ועל כן נאמר 'כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים ע"כ. וידוע שיש כבר מזמן מקום בהר ציון מיועד לציון רבינו הקדוש, שצריכים לצבור עפרו (-גופו, כן כתב שם להדיא) של רבינו מאומן להביאו לארץ ישראל, וידוע שסבא תמיד הרבה לקרוא לרבינו מלך ואכמ"ל, 'תצא' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הראשי וסופי תיבות של מציון תצא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

 ועוד כתב שם ז"ל "ואני נסכתי על ציון הר קדשי" מלך וקודש מתחברים ביחד, וסוד ת"צ. מלך הוא צ', ק ' קודש הוא ת, עכ"ל. ת"צ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואולי י"ל שמלך וקדוש זה גם בחי' סבא ורבינו (-כי ביחודים של האריז"ל מבואר ת"ץ זה פעמיים נ"ר בחסרון של חמשה כוללים לכל נ"ר ע"ש).

[וכז"ל ועוד קודש הוא ת"י, ועם הצ' הרי ת"ק, והוא הילוך עץ החיים, שהוא מהלך ת"ק שנה. ואז כל זה מתפשט עד הצדיק למטה וכו' עכ"ל. יש רמז יפה על זה בתהלים (קיא:ט) פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו, עמש"כ שם, והרי פדו"ת בגמטריא ת"ץ, והראשי תיבות של פדות שלח לעמו צוה בגמטריא ת"ק – שהם בחי' מהלך עולם, והם מתפשטים להצדיק בחי' בריתו, קדו"ש ונורא שמו.]

ומביא שם את הפסוק (תהלים א:ג) והיה כעץ שתול, עמש"כ שם במקומו.

וכז"ל ועל כן נאמר (ישעיה ס:כא) 'ועמך כלם צדיקים' ע"כ,  עמש"כ על הפסוק שם שהוא בגמטריא תפ"ו – ועיין בזה בפינה הראשונה. ועוד כז"ל כי באמת לעתיד לבא כל ישראל יהיו נתקנים באות צ' הזה ועל כן 'ירשו ארץ', זאת ארץ הצבי ע"כ, והוא הדבר שרואים היום שרבינו מתקן את עם ישראל, וכבר חזרו חצי לארץ ישראל. ומביא שם עוד את השם תגע"ץ שהוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ב, משותף בשם השם ברבוע.

עוד כתב שהכנפים הם מים (ובזה מובן מה שכתב מקודם שהם מתקנים את הגוף שהוא יבשה, ומש"כ שם לכוון שם אלקים וכו' עיין בקיצור כוונות לטבילת המקוה ערב פסח, ובכוונות המקוה להבעל שם טוב), ונקראים מי מנוחות. הראשי וסופי תיבות של מי מנוחות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכתב שאלו המים עושים התהלה, והרי קיימא לן שנ נח הוא עשרה מיני נגינה שהם עיקר התהלה ויסוד של כל התהלים.

ומדבר על ה' אורות מגלים על נוקבא, וי"ל ה' תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

וכן מדבר שם מענין סל"ת שהוא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ואז מבאר הענין של לב בשר – שרבינו הקדוש אמר לעתיד כולם יהיו ברלסב כמו שכתוב והסרתי לב האבן מקרבכם ונתתי לכם לב בשר – אותיות ברסלב, כי המדרש כותב שזה בחי' לב בוסר – שכל אחד מואס במה שאינו חלקו, וזה הענין בעיקר מפורש באריכות בפינה השלישי שהוא התפשטות החסידות וביטול מוחלטת שכל קנאה, ואכן הוא מתחיל כבר מפה, של"ב אורות יורדים ומתלבשים בבשר, ונחתם שם אחד שהוא אהו"ה שמקשר העליונים והתחתונים (ראשי תיבות את השמים ואת הארץ כמובא), וזה בחי' לב טוב, שגם היצר הרע יהיה טוב, לב טוב בגמטריא מט, ובהעלתו בסוד הי', שהוא פטיש יפוצץ סלע, נעשה ת"ץ, והוא סוד צ' של צבי, ות' של קודש וכו' ע"ש וע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המתגבר באדם כדי שיהיה נביא, שיהיה הנבואה מצד הבינה (-כמו שרבי אברהם בן הר"ן מרבה להוכיח שרבינו בבחינת בינה), שהוא הלב מבין וכו' ע"ש.

"ובתחילה נעשית על ידי יחידים, והם השרשים הראשונים של ישראל, ובסוף הכל וכו' כל ישראל יהיו במדריגה הזאת." ומביא שם את הפסוק כעת יאמר ליעקב, כעת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועל אותו הזמן נאמר "כלך יפה רעיתי ומום אין בך" – יפה רעיתי ומום אין בך, עם הי"ז (טוב -אהו"ה) אותיות, וה' (אורות) תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. ומום אין בך, לבן אבן נעשה לב בשר ע"ש.

ובפינה השלישי [מצפ"ץ – ע"ה בגמטריא מוהר"ן] כותב שלעתיד יתקיים חסידות (ממש לשונו) של לב בשר, שהשם יתברך יסיר את לב האבן, ואז לא יקנאו זה בזה, וזה ממש בדיוק מה שרבינו אמר שלעתיד כולם יהיו חסידי ברסלב, שיהיה להם לב בוסר ' פירושו מואס בחלק חבירו, כמו שכתבנו בפינה השניה. "ובאמת שלכל אחד מעלה הראוי לו, אלא שלא הכירו זה, ולכן כל אחד היה רוצה לעלות במעלה שאינו ראוי לו. וזה היה הקנאה, שלא הכירו מעלתם שהיו בו, שזה הוא מה שמגיע להם, ולא יותר... ועל כן מי שמקבל משם לא ירצה לעלות אל מקום שאינו שלו, וזה השרש צריך שיתגלה באחרונה, כדי שיקבלו כל בני האדם מעלתם כראוי לכל אחד, ולא ירצו מעעלה אחרת, וזוס זה: "וסרה קנאת אפרים". ועל סוד זה נאמר "אך טוב לישראל אלקים לברי לבב", כי מי שמברר לבבו, כך האור מגיע אליו בבירור, ואינו מתערב בתוך החך. ולכן אין קנאה בלבו, כיון שמקבל מעלתו לפי שרשו... (עמ' שכה:) ואז יודע (קמץ תחת הו') החסידות בעולם, שיכריו בני אדם מעלתם, ולא ירצו יותר מזה... (שכו-ז:) אז יהיה השלום שולט, שכבר עברה כל קנאה, וכל אחד יחפוץ בשרשו, ולא יבקש יותר, רק לפי תיקונו. ויתגבר החסידות בכל הלבבות, והחפץ יתפשט... "עולם חסד יבנה" – בחסידות שיתפשט... והיא נפש דוד התלוי בחסידות... זו היא מנחה, סלת ודאי, בבירור ובניקיון... (שכח:) אז יהיו כלם חסידים וקדושים בלי מום... כלם יכירו מעלם, וישראל לא יקנאו לו (-משיח!). וגם לא יבקשו מלחמות וכו' ע"ש. וכל זה הענין הוא ממש הענין שהארכנו כבר בפרק לפרש "אני נ נח נחמ נחמן מאומן" ע"ש.

והפינה הרביעי שמו אנג"ץ וד' אורות גדולים נראו בה, ואכן אנג"ץ עם הד' אותיות בגמטריא נחמן. ומבואר שם ענין תכלית הידיעה שלא נדע, אחד מהיסודות של רבינו הקדוש. והרמח"ל כותב שזה כבר למעלה משכלינו, ועם כל זה יש שם רמז חזק מאד שאי אפשר לכותבו מפני השוטים.

ומבואר שם (עמוד של) שיהיה אש לוהט שיאבד את כל הרע בתחתונים, "וזאת האי אות נ ... הנוגה הזאת יתלהט לנ"ח (גמטריא נגה) אורות גדולים, ובכחם הנשמות תהיינה מוצלות מן האש" – הרי נ נח!!! נ נח – האש ואורות של הנגה שמצילים מהאש. "וסוד זה 'ונ"ח מצא חן בעיני ה''... ולפי שהמבול היה לו לצאת בימי נח להחריב העולם, הוצרך הוא להיות ניצול בסוד זה השם, לכך נקרא שמו נח, לרמוז על שם זה." ולכן נקרא שם רבינו נ נח!

העיקר הוא לפתוח הפה בתפילה ותורה

ב"ה

חלק גדול מלימוד קבלה הוא לימוד שבירת הכלים, שהאור נשתלשל ויצא דרך האזנים של אדם קדמון, ואחר כך דרך החוטם, ואחר כך דרך הפה, ואחר כך דרך העינים ושם היה השבירה. ובמקום אחד האריז"ל כבר גילה שהיה קצת שבירה באורות שיצאו מן הפה. ואכן הרמח"ל גילה (בספר אדיר במרום ובמאמר שנדפס בספר גנזי רמח"ל) שעיקר השרש והגורם של כל השבירה היה סתימת הפה של אדם קדמון, עיין שם נוראות נפלאות.

ושוב מבואר לפי זה עוד הפעם כמה צדק רבינו הקדוש בדרך שהאיר להעולם שהעיקר הוא לדבר הרבה בתפילה ותורה, ואמר שהוא מקנא את זה שאומר הרבה בתפילות וכו' וכמה וכמה דיבורים כאלו. כי האדם נברא בצלם, ועיקר הגורם של כל החשך והשבירה והרע בעולם הוא סתימת הפה העליון, ואם כן אין לך דבר יותר חשוב שמפתח פיך יאירו דבריך, עד שיפתח הפה העליון ויפתחו כל האורות של השם יתברך בבריאה, במהרה בימינו אמן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סוד חותם היראה שגילה הרמח"ל מבואר היטב בלקוטי הלכות!

ב"ה

עיין בלקוטי הלכות, יורה דעה ח"ב, הלכות כלאי בהמה ד:יד-טו, ותראה שדבריו הקדושים ממש מפרשים היטב את חותם היראה שגילה הרמח"ל ביחוד היראה הנדפס בסוף ספר קיצור הכוונות. פלאי פלאות, על פי מה שגילה רבינו הקדוש בספר לקוטי מוהר"ן תנינא, תורה ב, ועל פי הכוונות שגילה האריז"ל לחנוכה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שלושה דברים להביא משיח

ב"ה 

באגרת של הבעל שם טוב כתב:

ושאלתי את פי משיח: אימתי אתי מר. והשיב: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות, ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך, מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם שלשה דברים סגולות, ושלושה שמות הקדושים, והם בנקל ללמד ולפרש, יוכלו גם אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעלות, וילמדו וישיגו כמו אני, ולא ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה. אך זאת אני מודיעך, והשם יהיה בעזרך, לנוכח תהי ה' דרכך, ואל יליזו בעת תפילתך ולימודך, וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד, כי בכל אות ואחת יש עולמות ונשמות ואלוהות....

עיין שם כל דבריו הקדושים.

ויתכן שהשלושה דברים הם הג' מדרגות יחודים שגילה הרמחל בכללית כוונת התפילה, בקיצור הכוונות שלו. ואין כאן מקום להאריך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מלידת הרמח"ל לפטירת רבינו - חומר למחשבה

ב"ה

בלשון הקודש אומרים מלקות וכמו כן אומרים מכות, כמו מסכת מכות שמפרש את כל הדינים של מלקות.

וסוד המלקות גילה הרמח"ל ביחוד היראה (עמוד שיא) ז"ל

אך הת' דדעת יוצאה לחוץ, ונעשה ד' מיתות ב"ד. והוא סוד ד' מאות איש דעשו, ות' שנים דמצרים. והנה סקילה שריפה הרג וחנק עולה ר"ת שלהם כמנין גע"ש, בסוד: "ותגעש ותעש הארץ". ובהתחבר כולם יחד נעשה להבה, בסוד: אש מתלקחת. וזה סוד: "להבה תלהט רשעים", בסוד שם מ"ב המבערת אותם. והנה בזה המ"ב - ט"ו אותיות הם בסוד שם י"ה המעמיד הסטרא אחרא בתחומה, והוא סוד: אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה, ומשם יסורים של אהבה. ועוד בזה מעבירים הס"א, אך כ"ז (אותיות של מ"ב) הם נותנים להם הכח לפעול פעולתם, וזה סוד: "לא אמות כי אחיה ואספר מעשה י"ה". והוא סוד: "אבוא ב"ם אודה י"ה". ומהם בא המלקות, שהוא בסוד שם י"ה, כידוע. ועל כן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן, וכן: "כיון שנלקה הרי הוא כאחיך". ותבין שני מיני עונשים שיש: מיתה ומלקות, נמצא אותם של מיתה סוד ת', והוא סוד יראה רעה, סוף דעת כנ"ל, עכ"ל. 

וידוע שרבינו אמר שהעיקר הוא יראת העונש שהרמח"ל מכנה יראה רעה, ואין כאן מקום להאריך.

והנה ההבדל במנינם בין מכות למלקות הוא ק"י כמנין שנות יוסף הצדיק.

והנה מכות - תס"ו הוא השנה שבו נולד הרמח"ל, ו"מלקות" התקע"א הוא השנה שבו נפטר רבינו הקדוש, ודו"ק!

מכות עם האותיות בגמטריא יז תמוז, בו סבא קיבל המכה שגרם לו לזכות לקבלת הפתק הקדוש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ראש השנה הוא תיקון כללי!

ב"ה

הרמח"ל בקיצור הכוונות לראש השנה (עמוד קט - שעליה נכתבה הערה 5) כתב שראש השנה היא תיקון כללי (בספר לקוטי נ נח ציינתי לעוד הרבה מקומות שהרמחל השתמש בביטוי הזה). והרי עוד סיבה חשובה בהבנת הענין איך שכל ענין של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן הוא ראש השנה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

בית חדש זה רק בארץ ישראל

ב"ה

בפרשת השבוע כי תצא כתוב כי תבנה בית חדש וכו' והרמח"ל בספר אוצרות רמחל מפרש שזה סוד ראש השנה שבונים את המלכות מחדש.

והנה בברסלב יש מנהג שאסור לבנות בית חדש בחוץ לארץ, כולל אומן. אז יש לנו עוד טעם להביא את ציון רבינו לירושלים כבר, כדי לקיים כי תבנה בית חדש דהיינו ראש השנה בירושלים, במהרה בימינו אמן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מי נותן את המסר של החיים

ב"ה

בלילה באו הרבה בחורים ודיברתי מהם מהפתק הקדוש והתכלית, והיו הרבה שאלות וויכוחים, והסברתי להם שמן הסתם - כפי שיטת הנפש החיים שלומדים כל היום בהתמדה את התורה כדי שאולי תוך כל זה יהיה איזה שניה פה ושם שמסיחים דעת מהרצונות עצמי, ולומדים לשניה בלי פניה, תורה לשמה, אז אמרתי שמן הסתם זכו לאיזה שניה של תורה לשמה, ובזכות זה זכו להגיע לציון הקדוש של הרמח"ל ולשמוע עוד דברים אמיתים, וכמו שהרמח"ל פוסק כמו האריז"ל שמקסימום מותר ללמוד שעתיים גמרא ביום, לבל כשרון גדול כמו האריז"ל, ולמי שאינו כל כך מוכשר אולי בכלל לא. כי העיקר זה ללמוד לגלות את השם יתברך בעצמו ובכל העולם. וצריכים לעשות התבודדות. והלואי שיתפלל אדם כל היום. והם שאלו אבל תלמוד תורה כנגד כולם, והסברתי להם בודאי בודאי, אבל התורה שאדם לומד זה לפי מדריגתו הנמוכה, וכדי לעלות לקבל תורה יותר גבוה הוא צריך תפילה. והיו עוד שאלות וויכוחים. 

אז שאלו אותי איך אתה יכול לבטל כל הרבנים הגדולים של היום עם כל הניסים שלהם והרוח הקודש?

אז עניתי להם, עם כל הניסים שלהם והרוח הקודש שלהם, שאתם הולכים לאורם כל החיים, לא שמעתם מילה אחת מדברים האמיתים שנוקבים על תהום שאתם שומעים ממני תוך כמה דקות ספורות שפגשתם אותי לרגע. ואיך זה? והרי הרמח"ל שאתם אורחים אצלו, שהיה לומד בחברותה עם משה רבינו, ואליהו הנביא ומלאכים, פוסק להדיא כנ"ל, ואיך הם מעיזים להסתיר דבריו הקדושים מכם ולהורות לכם דרך אחר? והרי הרמח"ל כבר כתב שרוב הרבנים בזמנו היו בשביל כבוד וכסף. וקבלו הסבר שזאת לא אומרת שהיו ממש כולו בשביל כבוד וכסף, רק שבאיזה מידה מסויימת, תחת לעשות את האמת לאמיתו הם נטו אחר בצעם. ואז הם רצו להגיד שזה היה רק בזמן הרמח"ל אבל הרבנים של היום יותר טובים. אבל זה תמיה גדולה להגיד דבר כזה. והיה מול עיניהם הטענה הנ"ל שהרי הם לא גילו להם את האמת שעל זה הרמח"ל פסל אותם שבזמנו.

והם הקשו אלי איך את עוזב את הגמרא, ואמרתי להם אדרבה ח"ו הגמרא קדושה וחשובה מאד, אבל כל דבר יש מקומו, והעיקר זה תפילה וללמוד וללמד מהשם. והם שאלו אז מה אתה עושה סתם עומד ומחלק ניירות (הפתק הקדוש!). אז הפכתי את זה עליהם, הלוא כל השיחה שלנו לברר את האמת והתכלית בעולם, הלוא זה ממש תורה, זה לא דברים בטלים ח"ו. ומה עשה אברהם אבינו כו' כמבואר בדברי רבינו. והרי משה רבינו אמר מי לה' אלי ונאספו עליו רק שבט לוי, ואפילו משבט לוי יצא קרח, שחלק על הצדיק האמת.

וכאלו דיבורים ב"ה.

בקיצור היה שמח מאד, לזרוע את האמת בזרע אמת, בבחורים לומדי תורה בבני ברק (כמדומני), ובעזה"י בזכות הפתק הקדוש הם כבר יהיו ננחים בב"א.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הכל לפי המעשה - אכן יש בונוסים

ב"ה

הכל לפי רוב המעשה (אבות ג:טו), ורבינו הקפיד על העולם שיבינו ויקבלו את זה כפשוטו, שכל אחד יכול לזכות למדרגות הכי גדולות, כמו הצדיקים הכי גדולים, הכל לפי מעשיו והמסירות נפש.

אכן עיקר המדרגות הם גופא כפי נשמות הצדיקים שהאדם זוכה שיתעברו בו. וכמו שהאריזל גילה על אליהו הנביא שעיקר חשיבותו וגדלותו היה על ידי שזכה שנתעברו בו נשמות נדב ואביהו.

ועוד זאת, שהאריזל אמר לר' חיים ויטל שהוא זכה לגדולתו כיון שהוא טרח ויגע ועמל בתורה יותר מכל בני דורו, ומהרח"ו ענה, שהלוא הוא (ר' חיים) גם כן עמל הרבה מאד, והאריזל ענה לו, שנכון הדבר, אבל לא עמל כל כך כמוהו. ומבואר מזה שהאריזל לא סתם זכה כפי מעשיו, אלא כיון שמעשיו היו מרובים מכולם הוא זכה וקיבל למה שזכה. 

וכן הרמחל כותב באגרת על עצמו שלא זכה למעלתו סתם כפי מעשיו, אלא כיון שהוא היה הכי מוכשר לקבל אותו מעלה שהיה מוזמן באותו העת, הוא זכה. ובמקום אחר הרמחל כותב בענין מצוה שהיא עזובה, שהאדם יכול לזכות בגדול אם הוא יקימנה - והרי המעשה הזה יכול להיות אפילו בפחות ממעשה חבריו, בעמל ובמסירות נפש, אבל כיון שהשכיל על הדבר, יזכה.

ועוד יש בזה הרבה דינים והלכות, ואכמ"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

י"ג תיקוני דיקנא

ב"ה

נלע"ד.

תיקון א - א"ל וכן הא-ל של ברכה ראשונה של שמונה עשרה, כבר מובא שזה תיקון של בלע, יובב, וחושם, ומבואר אלו בסוף ספר אדיר במרום שהשנים הראשונים הם ירידה מן הדעת המוחלטת הראויה (עד פה דאדם קדמון) וחושם היא ירידה להכרת החושים של הגוף, אז מובן שהתיקון שלהם הוא ההיפוך.

תיקון ז - אמת (שהוא גם כן נצח - ישתבח) והוא אור הפנים - פעמיים אלף למד, והוא מאיר בכל מקום רק "ישוב ירחמנו" שצריך לזכות לאמת כזה.

תיקון ח - נוצר חסד, וידוע מהאריז"ל שעיקר המתקת היצר הרע וכל הסטרא אחרא הוא פה בנוצר חסד לאלפים, ונראה שפה במיוחד מתחיל יחוד השני שגילה הרמחל בכוונה הכוללת של התפלה, שאינו סתם יחוד השם ופנייתו להשפיע לבי"ע, אלא התלבשות אלהותו בנשמות הצדיקים, וזה בודאי אופן ההמתקה של הגבורות הנ"ל. והרי רבינו כבר גילה שכל תיקוני הדיקנא הוא דרך הצדיקים עיין שם בלקוטי מוהרן תורה ח'.
וזה בחינת גומל חסדים טובים, גומל זה ג' פעמים הוי"ה שהם הי"ב תיקונים שכלולים בתיקון ח' של המזל העליון. (ואגב, א"ל עליון, שמבואר הכוונות שהוא יו"ד פעמים ה"א ווא"ו פעמים ה"א, הרי עם גומל, יש עוד וא"ו פעמים ה"א - וזה התיקון של עו"ר כמובא בלקוטי תורה של האריז"ל בספר איוב, ומובא בבעל שם טוב על התורה בענין לימוד תורה לשמה להאיר יסוד אבא לתקן לאה, לתקן הכ"ב אותיות שמאירים דרך העור עיין שם).

תיקון יג - ונקה - וכן קונה הכל (הדעת של יעקב ורחל), זה כבר היחוד השלישי שגילה הרמחל הנ"ל, שהוא ממש קנין גמור על הכל.
ואז וזוכר "חסדי אבות" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועוד יש לאמר, שזה וזוכר, כי נ נח זה יש לאמר שהוא בחי' פקידה כמבואר במאמר הגאולה של הרמחל, ואז יש גם את הזכירה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

והנה ב"ה כבר כתבתי הרבה בכוונת ברכה שניה של קריאת שמע - אהבה רבה/עולם ואוסיף עוד כוונה.
ורחמיך, שכבר כתבתי רחמי ך' שהוא הכתר בלי' מאיתך היא מנוחתם של שבת במנחה, ה' אלקינו - זה בחי' היחוד של אצילות, היחוד של האמצע, כמבואר היטב ברמח"ל, וחסדיך הרבים, יש לפרש, ובפרט לפי דרכינו למעלה, שזה יחוד השני שגילה הרמחל של התלבשות אלקות בתוך הצדיקים, אל יעזבונו נצח סלה ועד - זה היחוד השלישי שהוא ממש נצח סלה ועד.
נ נח נחמ נחמן מאומן

יעלו שמים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם (ברכי נפשי - תהלים קד)

ב"ה

מצינו צדיקים שעלו לשמים ושנכנסו לפרדס, ומאידך גיסא מצינו צדיקים שירדו למרכבה.

ונראה לעניות דעתי שיתכן שיחוד הגן הוא בחינת העליה לשמים, שמעלה את מחשבתו ורוחו לשמים דרך שערי ירושלים של מעלה. ויחוד היראה הוא בחינת ירידה למרכבה, שמגלה לעצמו מתחתיו מציאות חי העולמים.

והשם יתברך יאיר עיני בצורתו אמן.

תקנת הרמחל לקרוא זוהר כל היום ולחבר יום ולילה והכל בנדיבות ורק לשם השכינה נקי

Matrix - מטריצה - עולם השקר והדמיון - - תראה הוספה נפלאה נ נח!!!

ב"ה

הרמח"ל בחיבורו הנפלא יחוד היראה (נדפס כעת ספר קיצור הכוונות עמ' שיג):

“וכלא קמיה כלא חשיבי (זוהר פרשת בראשית יא:)” - הוא מה שנתפרש בסוד הידיעה והבחירה, שכל מציאות העולמות אינם אלא כמי שחולם חלום ויראה דבר בדמיון, כך הכח השלם של אין סוף ב"ה שאין בו זמן – נראה לפי דר הזמן, וכשרוצים להסיר מזה הדמיון – הרי אין המציאות כלום, וסוד זה (תהלים עג:כ), “כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה,” כי אין מעשה הס"א כלום, כי כבר עובר דמיון זה ואינו כך, וזהו "כלא חשיבי". והוא סוד: “כל הגוים כאין נגדו", כי אינם נמצאים אלא בבחינת "לא" זה. ובאמת ישראל אינם כך, כי הם לפי שורש הטוב, שהוא טובו יתברך שמו הנמצא בפועל ממש. כלל הענין הזה – כמו מי שיסתום חלון חדר אחד בזכוכית בעל גוונים, והשמש מכה בו לפי עצמו בלי שינוי – ונראים בחדר עמה מיני גוונים וריקומים יוצאים מניצוצי השמש עצמו כאלו הוא מרוקם כך. ומי שהוא בחדר לא יוכל לראות אלא כך, ואי אפשר להבין הניצוץ ההוא בדרך אחר. כן האין סוף ב"ה פועל בדרך שלמותו, ושם לפניו מסך הצמצום, שבו תלויים כל הגוונים האלה, והם כל חוקות הטבע מראש ועד סוף. וכל הדברים האלה הם לפי האין סוף ב"ה בדרך אחר ממש, שאי אפשר לנו להבין אותם איך הם, אלא זה ידענו, שכל אלו הדברים הנראים לנו במציאות שהם כך – אין זו ענין הדברים ההם כלל, כי אם ענין נעלה מזה הרבה. אלא לפי הזכוכית הסותם השמש – הוא נראה לנו כך. כך ענין הזמן איננו כלל אלא מה שאנו מדמים הטבע כמו שנראה לנו לפי הצמצום. הלא נראה – בחלום עצמו יראה לנו שעברו ימים ושנים בתוך חלום אחד, והחולם נראה לו שהוא כך ממש. כך אנחנו בהקיץ בעניני הטבע אנו משערים מה שאנו רואים, וקרואים לזו השיעור – זמן, כאלו יכול להיות שעה אחת או רגע אחד, כשני החלום שהם באמ רגע אחד, והבן היטב. עכ"ל.

וראה זה פלא, הלילה אחר שכתבתי את זה ביום, נזדמן לי לעיין במסכת סנהדרין (לג.) וראיתי רש"י שם ד"ה האם שלה שכז"ל בית הריון ונקראת טרפחת ושלפוחית ובלעז מטריצ"ה, עכ"ל. והשתוממתי כי רק עכשיו כתבתי על המילה הזו "מטריצה"- שהיום הוא התרגום של matrix (שבאמת פירושו הסביבה וכדומה, ולכן שפיר יש להבין שענינו בית הריון - וכמו הבדיחה על המכחישים מעשה בראשית, על שני עוברים במעי האימא ואחד טוען להשני שזהו זה, והשני מבטיח שיש עולם מלא מחוץ, והשני צוחק עליו). ורק אז שמתי לב שהמילה הזו "מטריצה" הוא בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן!! (שהוא השיר של הצדיק שמתקן אפילו בתוך החלל הפנוי כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה סד)!! מאומן!

סיפרתי את זה לחברים, והם אמרו לי שעוד לפני שיצא הסרט the matrix, אהרן פץ ז"ל פגש עם מוצאי הסרט וסיפר להם על נס הפתק ועל הזוהר שמספר על שני אנשים שקבלו פתק. אז יכול להיות שכל הסרט הזה היה מעשה ידי הפתק הקדוש.

נ נח נחמ נחמן מאומן!

The Ramchal and Rabbainu Na Nach Nachma Nachman MeUman!

HH this is a comment I just wrote on an earlier post, but it merits its own post:

HH the real truth is that the Ramchal is definitely in the Kessehr (as he says that he is koalel both Messiahs... and it is the Ramchal that lived in the year Na Nach Nachma Nachman MeUman etc.), for he reveals explicitly the true Unification of HY (and like no other ever revealed explicitly even remotely close). The difference is like e.g. the 4 times we say Shema, by the word echad - Hashem is One - in all 4 times we cap at the same moachin, the differences are only how many were needed to be attained then and in "Yisroel" at night we have to (pardon the coarse language) "haul" in all the moachin quickly, whereas in the day we already have many moachin, and we just need one or two more steps. - similarly like the Arizal explained that Rabbainu Hakadosh - Rabbi Yehuda Hanusi - woudn't really stop his teaching Torah to say Shema, he would just pass his hand etc. - because he was already permanently in those moachin, so all he had to do was announce the unification, whereas everyone else needs the whole building ascending process. So it is that Rabbainu presents to even the lowest and sunken soul the ways of getting to the highest yichud, but if one can merit to be there at the yichud he can skip much faster - even still Rabbainu revealed that even to a tzaddik who lives his every movement by yichudim, even such a tzaddik needs to gain guidance from Rabbainu - but that is already way beyond what we are talking about here, may we merit to know from it.

Also see letter 50 of the Ramchal's letters:

שתים הנה דרכים תמצאנה להם לתקן את השרש הכללי: או [א] - אשר יתגברו בכחם באור המגיע אליהם, ויהיו שוברים הקליפות ומאירים לרבים. או [ב] - שמתחת לקליפות עצמם, כאדם מזוין העומד בבטן הארי וקורע אותו מבפנים, כן הם בתיקונים אשר מלגו ירבו אור ותיקון, עד זמן אשר יאמר "אז יבקע כשחר אורך" כי יהיה ממש בוקע ויוצא וכו' וכו' וכו' 

כן ימצא איש אשר יזכה להשגות על ידי סיגופים ופרישות, הוא יהיה לקרוע הס"א ולצאת כנ"ל. וימצא איש אשר לא בדרך הזה ידרוך, ותיקונים ינתנו לו בדרך האחר כנ"ל עכ"ל עיין שם כל דה"ק.

ובפשטות הרמח"ל מציין את עצמו כסוג השני, כידוע שהוא לא עסק בסיגופים וכדומה, והוא זכה בפינימות להשגות, ולא כל כך הצליח לפרוץ דרך לגלות על נס את יחודו יתברך, רק קבע בתוך הספרים שלו, ולאט לאט יצא אורם בעולם, לכל מי שזכה וזוכה ללמוד בהם, ולהשפיע לאחרים.

ואילו רבינו ממש זכה לגמרי לפרוץ דרך אור ה' לכל העולם.

והנה הרמח"ל בכמה מקומות (קה"צ, קה"כ, יחוד היראה) מגלה שצריכים להאיר את היוד העליונה שאדם הראשון חישך על ידי החטא, וכיון שידוע שרבינו הוא מבחינת נשמת אדם הראשון שלא חטא (ע' בשיחות שלאחר סיפורי מעשיות, ובעוד מקומות), וידוע שהנשמה פורחת מהאדם קודם שחוטא, לכן נראה מאד שבעצם הרמח"ל מדבר על נשמת רבינו הקדוש! ודוק! נ נח נחמ נחמן מאומן!

נ נח נחמ נחמן מאומן!