Perfect to a fault! Na Nach Nachma Nachman MayUman - updated!

 ב"ה

הקטע הראשון כבר הוצאתי - ועכשיו נתחדש עוד הרבה יותר בחסדי השם יתברך 

השם האחרון של ע"ב שמות: מו"ם. י"ל שזה ענין הביטוי perfect to a fault (מושלם לתקלה?). וזה הענין מצינו אצל השם יתברך בשם ע"ב, כי בקידוש של ויכלו השמים של ליל שבת יש לכוון הע"ב שמות. ועיין ברש"י עה"פ ויכל אלקים ביום השביעי ז"ל ר' שמעון אומר, בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו, נכנס בו כחוט השערה ונראה כאלו כלה בו ביום, ד"א מה העולם חסר, מנוחה וכו' עכ"ל, ופשטות דבריו שממש נכנס בו בתוך שבת, וזה מתוך שלמותו, הוה אומר כלך יפה רעיתי ומום, ודו"ק.

בראשית מ:טו כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור.

לא עשיתי, לא' – לאלופו של עולם הוא הקב"ה, אלף – פל"א עליון, עשיתי מאומה – היינו שלמות הע"ב שמות שמסתיים בשם מו"ם, כי שמו, השם שלו, אתי, עמי, בבור, בעולם הזה שהוא בחי' בור כמו שכתבתי בס"ד בחידושים על בבא קמא, כי אצילות הוא הבורא, עם א'. וזה הראשי תיבות של, לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור. א' כל שם ע"ב. 'פה לא', זה השם הכ' של ע"ב – פה"ל (וכן בראשי תיבות הנ"ל – עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור, שם ע"ב כ). והפלאה הוא בחי' יוסף שהיה נזיר אחיו, לשון (במדבר ו:ב) כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר לה'. וכן כתוב בישעיה כז:יד לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר, הוי המעמיקים מה' לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם וכו'. המעמיקים בחי' בור. יוס"ף להפליא. הפלא ופלא, אל"ף.

גנב גנבתי בחי' נבואה של איוב, כמו שכתוב (איוב ד:יב) ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו. ופרש"י לפי שאין רוח הקודש נגלה על נביאי עובדי כוכבים בפרהסיא וכו' וכו' אבל בנביאי ישראל כתיב 'פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות' (עיין במדבר יב:ח), ע"ש. מארץ העברים, עברים לשון התגלות כמו שכתוב (שמות יב:יב) ועברתי ותרגם אונקלוס ואתגלי. והוא גם ענין של שם ע"ב היוצא מהפסוקים ויסע ויבא וכו', שעבר מאחורי מחנה ישראל ללפניהם. וזה מש"כ כאן 'פה לא' אותיות 'אל פה', מאומה, ממ"ה בגמטריא פה. וא' פה, היינו פה להקב"ה, אל פה – פה של יוסף. היינו, פה-לא, אל פה של יוסף, עשיתי פה להקב"ה. 

שם הראשון של ע"ב שמות, וה"ו בגמטריא יוסף בן י"ז היה נער את אחיו ונמכר, יל"י האריז"ל הראה שזה ראשי תיבות י' לאורך ימים, ובנידון דידן, זה התוכנית הארוכה של מכירת יוסף למען החיותינו כיום הזה, סי"ט ראשי תיבות סר יין (-המשקים) טבחים, אי נמי ס' – סריס פרעה הוא פוטיפר. על"ם העלמה בחי' ולא זכר וכו' את יוסף וישכחהו. מה"ש כל אשר היו עושי"ם יוסף היה עוש"ה, וכן זכה לבחי' פה אל פה, כעין מדרגת מש"ה כנ"ל. לל"ה ראשי תיבות (בראשית מז:יב) לחם לפי הטף. וגם רמז לקץ, בחי' שומר מה מלילה שומר מה מליל. כי ל' – למ"ד, הד' היא המלכות, אז העיקר ל"מ, בחי' שבע שנות השבע, ושבע שנות הרעב, וכיון שבא יעקב נהפך ה' שנות הרעב לשובע. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

דרוש לכ"ב שמות אחרונים של שם ע"ב - כבר הוספתי עוד בפוסט חדש - דרוש למ"ג שמות ... עיין שם

 ב"ה

כבר הוספתי עוד בפוסט חדש - דרוש למ"ג שמות....

דרוש לכ"ב שמות האחרונים של שם ע"ב

שם החמישים בע"ב שמות – דנ"י, כי איתא בזוהר בכמה מקומות (תיקון ו, דף כב., בראשית מז, ועוד) שנ' פעמים בתורה נזכר יציאת מצרים, והרי על יציאת מצרים השם יתברך הבטיח בברית בין הבתרים (בראשית טו:יד), וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול. ולכן השם שמיד אחריו, שם הנ"א – הח"ש, שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין (רש"י שמות יב:מא). והשם שלאחריו, שם הנ"ב – עמ"ם, י"ל כי השכינה יצא עמם, וי"ל ע' רמז למשה רבינו שהיה שקול כע' סנהדרין, ועלה פעמיים מ' יום לקבל לוחות הראשונים ושניים, שלפי רבי שמעון בר יוחא (שקלים טז:) עשרים נכתבו על כל לוח, הרי מ', בחי' מ'זה ומ'זה הם כתובים. רבי סימאי אמר, שעל כל לוח ארבעים, הרי – מ"ם. שם הב"ן עמ(ר)ם. בן עמ"ם בגמטריא רב, רב לך אל תוסף. שם הנ"ג, ג"ן פרשיות התורה שהוריד מהר סיני – ננ"א, כי צריכים לשנות הלימוד מאה ואחד פעמים, ויש עוד וקצרתי. שם הנ"ד - ני"ת, אותיות יתן, כי התחילו בנדבת המשכן. שם הנ"ה – מב"ה ראשי תיבות מלאכת בית המקדש. שם הנ"ו – פו"י, נוי בגדי כהונה, ובפרט ה'מצנפת שש (=ו) ו'את פ'ארי ה'מגבעת שש (שמות לט:כח). פו"י בגמטריא צ"ו, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות וכו' כדאיתא ברש"י ריש פרשת צו. גם רמז לתצוה, ולכן השם הנ"ז, נ'ר ז'ך – נמ"מ ראשי תיבות נר מאור מצוה. ולכן השם השם הנ"ח, (שגם ראשי תיבות נ'ר ח'נוכה) יי"ל, בגמטריא חמישים, כי המנורה ענינה שער הנ'. וכן רמז להטבת חמש נרות לבד והטבת שני נרות לבד. וצריכים ליתן שמן שתהא דולקת מערב ועד בוקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין (רש"י כמות כז:כא), והרי חצי לוג, ג' ביצים, כפול לז' קני המנורה, הרי י"י עם הכולל ביצים, ל' – ללילה. והשם הנ"ט – הר"ח, רמז לקטורת שנקטר בזמן הטבת והדלת הנרות. וכל זה עד שהגיעו לגבול ארץ ישראל, וזה השם הס' – מצ"ר. ומ"ב מסעות היה – השם הס"א. כיון שהגיעו לארץ ישראל, השם הס"ב – יה"ה, קרוב לשם הויה ב"ה. ובתנאי השם הסב"א – ענ"ו. ואם לא ח"ו, השם הס"ד – מח"י. ורמז לקנין התורה במ"ח דברים. ורמז לכל אותם שנים מביאתם לארץ ישראל עד בנין בית המקדש, מ"ח פעמים י' הם השמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וכו' ויבן הבית לה' (מלכים א:ו:א). על ידי שלמה המלך - השם הס"ה דמ"ב ראשי תיבות משיח בן דוד. וזה היה מנוחה, השם הס"ו – מנק, בחילוף הק' לאות ח' באותיות א"ל ב"ם, וכן שם היו הק'רבנות שהם מ"ן – מיין נוקבין. אבל החטא גרם לא"ף וחלוקת ארץ ישראל, וזה השם הס"ז – אי"ע בגמטריא אף, וראשי תיבות ארץ ישראל וע' אומות, וראשי תיבות אפרים יהודה עצים (יחזקאל לז:טז) קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה וכו' ולקח עץ אחד וכתוב על ליוסף עץ אפרים). וזה השם הס"ח – חב"ו, לשון חובה ועבודה זרה. והשם הס"ט ראה, אותיות ארה וקללה. והשם הע' יב"מ ראשי תיבות משיח בן יוסף. והשם הע"א היי, קיום ברכת רבקה את היי, וגם רמז להשם י"ה"י"ה. והשם הע"ב מו"ם, ראשי תיבות מלך מלך וימלוך. ובגמטריא אלקים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת בא - ראו כי רעה נגד פניכם

 ב"ה

פרשת בא

 

י:י ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם.

אלהם יהי, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח. יהי כן י' עמכם, בגמטריא ברסלב ע"ה. אתכם, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. טפכם, בגמטריא נחמן ע"ה. ראו כי רעה נגד פניכם, עם הט"ז אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: כי רעה נגד פניכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי תיבות של: ואת טפכם ראו כי רעה נגד, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: כן ה' עמכם כאשר, בגמטריא ברסלב ע"ה. סופי תיבות של: ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.גמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.  הסופי תיבות של: יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: אשלח אתכם ואת טפכם, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ואת טפכם ראו כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ויאמר אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ מהתיבה האחרונה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה וכו' כנ"ל. אותיות היסוד של: כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: אלהם יהי כן י' עמכם כאשר אשלח, וכן של: יהיה כן י' עמכם כאשר אשלח אתכם, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: ואת טפכם ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: אתכם ואת טפכם ראו ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: טפכם ראו כי רעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: כי רעה נגד פניכם, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.

בפרש"י ז"ל ומדרש אגדה שמעתי, כוכב אחד יש ששמו רעה, אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוב עולה לקראתכם במדבר, הוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל ובקשה הקדוש ברוך הוא להרגם, אמר משה בתפלתו (שמות לב:יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שמות לב:יד) וינחם ה' על הרעה, והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנאמר (יהושע ה:ט) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם במדבר, ע"כ.

ונלע"ד שיש קצת רמז לזה בע"ב שמות של ויסע ויבא ויט, כי השם הל"ח: חע"ם, ט"ל: רה"ע, מ': יי"ז, מא: הה"ה, מב: מי"כ. והרי, אותיות ע"ם של השם הל"ח – חע"ם, הם האותיות שקודמות לאותיות פ"ן – של הפנים, נ'גד פ'ניכם, והוא בחי' מיתה בחי' פ'ה נ'טמן, ואז בא שם רה"ע, אותיות רעה, וכמה צדיקים נפטרו בגיל ט"ל וגם עכשיו אחותי בת שבע ר'וזה ע'ליה ה'שלום, ואפילו הד' צדיקים שהאריכו ימיהם והשלימו עד מאה ועשרים, נחלקו ימיהם לג' תקופות של מ', כדאיתא בספרי (דברים לד:ז). ואחר כך שם המ' – ייז, מרמז על דם המילה, שנתהפך הדם של הרעה לדם מילה, כי יז פירושו דמים, כמו שפירש רש"י בישעיה (סג) הובאו דבריו בליקוטי מוהר"ן תורה עה, וי' איהי ברית (הקדמת תקוני הזהר דף י: ובעוד מקומות), הרי דם מילה. וממילא יש הה"ה בחי' זרע ושפע, כמו שכתוב הא לכם זרע (בראשית מז, עיין בליקוטי מוהר"ן תורה נג, עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת הא לכם זרע, ואברהם ושרה לא הולידו עד שהגיעו לה"א הזאת וכו' ע"ש. והרי ג' ההי"ן, ה' של אברהם, של שרה, וההא עצמה). אחר כך שם המ"ב, מי"כ, שהוא משלם הפ"נ של השם הל"ח, לפ"ניכ"ם. ואז שם המ"ג – וו"ל, ו' הוא מדת היסוד שמשלים הו' קצוות, שהם ו' פעמים ו' – ו"ל. ואז יש השמות, יל"ה סא"ל, יל"ה – חסר המ' של מיל"ה, כי כן סא"ל חסר המ' של סמא"ל. יל"ה הוא השם הד"ם, והוא בגמטריא דם ע"ה. המילה ע"ה בגמטריא סא"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סוד מצות יבום על פי מה שגילה הרמח"ל על העולמות המלבוש וצחצחות

 ב"ה

עוד נראה לפרש בענין יב"ם שהוא שם הע' של שם ע"ב, על פי מה שגילה הרמח"ל בספר אדיר במרום (עמ' תקכו-ז, מכון רמח"ל), וע"ש באריכות, ובקיצור ממש לענינינו, המדרגות בתוך הצמצום קודם ביאת הקו מתפשטות בסוד יצח"ק, ד' פעמים ב"ן של מילוי שם אלהי"ם. יצח"ק בגמטריא או"ר ועוד א', ואותו יתירה בחי' רישא דעשו שהוא שורש כל החשך ואלהים אחרים, והוא בסוד ע', ובסוד עשתי עשרה שכל המוסיף גורע, כי כאשר הע' מתחבר ועומדת להוציא הס"א, יתעלם הא"א בחי' הזכר שבו שהוא כתרא. כי בתחילה יש בחי' אימא שדינין מתערין מינה, ובה יש הויה – בניקוד אלקים. ובהתפשט המציאות נעשים י"ב הויו"ת, בסוד ג' הויו"ת – שבם: היה הוה ו-יהיה וכו'. ומן הע' נקודות יוצאים אחר כך ע' אומות, כי הם בסוד הניצוצין דאלהי"ם שמשם לבד יוצאים האומות. ובסודם יש בתחלה הע' סנהדרין בישראל, ומן החיצוניות שלהם הוא ע' אומות. ובהתפשטות הע' הזאת מוציאה מ' מדרגות וכו' וסודו (בראשית כו:לד) ויהי עשו בן ארבעים שנה, ובסוד יצחק גם כן שנשא בן ארבעים וכו' ע"ש.

הרי יב-ם, י"ב הויות, ומ' מדרגות, והוא שם ע' בסוד הע' נקודות של הוי"ה דאימא. ובהתחלת כל זה הא"א מסתלק, והוא משאיר את יעקב ועשו, ועשו שהוא בחי' אל אחר דלא עביד איבין (-והרי כל ההתפשטות הנ"ל בסוד מנצפ"ך – ריש עמ' תקכז – ב' מנצפ"ך – ריש עמ' תקכח, בגמטריא פ"ר. וזה הבדל בין ע"פר שכן עושה פירות, כי ראש עשו גם מוציא טוב, אבל ויאבק יעקב עמו, בחי' א"פר שלא עושה פירות, וזה בסוד הא' של במספר ארבעים, א' ול"ט, שהוא כפייתם – עמ' תקכז), והוא בחי' רשע שאפילו בחייהם נקראים מתים, וזה כמיתת הבעל בלא בנים, שאז אשתו נופלת להיב"ם. ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה:ה), ז"ר דייקא, שהם האו"ר מדרגות דקדושה, וכאן צריכים לתקן הר"ח שהוא האור החוצה. ואז יש שני אפשרות, או שיעשה חליצה, לסלק עצמם מכל ההשתלשלות הזה, ויקרא בית חלוץ הנעל. או שיעשה יבום, והוא כי האור הר"ח היתירה הזו (סוף עמ' תקכז-) נכלל לפנים, והוכן לינתן ליעקב. וסודו השס"ה שנתגלתה בזמן היניקה כנ"ל, שהיא א' היותר על השט"ן. וסודו יוה"כ (שגם אז חולצים הנעלים) שבוא קטיגור נעשה סניגור (-בסוד המנחה שיעקב שלח לאחיו עשו, ילקוט ראובני, פרשת וישלח אות מה), שאז יעקב יורש זה הראש, והיינו ישרא"ל – ל"י רא"ש, ויעקב שולט על עשו, וכו' ע"ש. וזמש"כ ולא ימחה שמו מישראל (דברים כה:ו) להקים לאחיו שם בישראל. ועכ"פ גם כאשר עושה תיקון חליצה, (דברים כה:י) ונקרא שמו בישראל.

והנה מבואר עוד שם (עמ' תקכח) שזה סוד (בראשית כח: יז – עקידת יצחק) וירש זרעך את שער אויביו, כי הע' הזה בסוד תק"ע דהיינו ב"פ מנצפ"ך (והי' אותיות), והוא בחי' תקיעת שופר גם כן, כי הוא הצריך ליתקן בכח ה-י"ה המתגלה כנ"ל, להשליט ישראל על עשיו בסוד יוה"כ. ובסוד זאת נאמר בעשו (בראשית כה:כה) כלו כאדרת שע"ר, והוא איש שעיר. וזאת הבחינה היא ממש הניתנת לירושה ליעקב, ולכן נאמר (במדמבר כה:יח) והיה ירשה שעיר אויביו, שעיר דייקא. ואז נמצא יעקב מתוקן בסוד שנים עשר שבטים שלו כראוי וכו' ואז נקרא הוא גם כן – עשו: וסוד זה (בראשית כז:יט) אנכי עשו בכורך וכו' ע"ש (ב' פעמים יעק"ב עם י"ב שבטים, בסוד ויעקבני ז"ה פעמים – בראשית כז:לו).

וזה ממש קיום הענין (דברים כה:ו) והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת. שהבכור עושה את היבום, והוא יורש את המת. (גם ירש בחי' יבם, כי ר' מתחלף במ' באלף בית של אח"ס בט"ע ומ"ר, וש' מתחלף בב' בא"ת ב"ש). ואז ביעקב מתקיים (בראשית כד:ס), ואת היי לאלפי רבבה, הי"י השם הע"א

וזה הענין שאם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה (דברים כה:ז), השערה, דייקא, כדי לתקן הב' מנצפ"ך.

והרמח"ל ממשיך שם (עמ' תקכט) והנה כל אלה הדברים הוא סוד המשי"ח העומד בגלות להלחם עם עמלק וכו' ע"ש. וידענו שמשיח בה מבחינת יבום שעשה יהודה לתמר, ומבחי' יבום עשה בועז לרות. אכן עיקר הכנעת עמלק על ידי זרעו של יוסף, וזה הראשי תיבות של יב"ם כנ"ל, משיח בן יוסף .

יבום וחליצה, בגמטריא אור, גדר, זר!

יבום בגמטריא נח (נ' זה הנפילה ליבום), יבום וחליצה בגמטריא נ נח נחמ ע"ה. נחמן מאומן בחי' הפ"ר הנ"ל שהוא תיקון הע'. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

מצות חליצה בשלושה אבל יבום שייך לסנהדרין

 ב"ה

מסכת יבמות

קא. מצות חליצה בשלשה. גמ' ... דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן, למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא, דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקים בצדק כך ב"ד מנוקים מכל מום שנאמר (שיר השירים ד:ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ע"ש.

לפני הרבה שנים ראיתי כמדומני בספר מרגליות הים על סנהדרין, שסנהדרין הם ע"א, כנגד ע"א שמות של שם ע"ב, והשם האחרון, שם הע"ב: מו"ם אין בך. ונחזי אנן שהשם הע': יבם, ולכן לולא הדרשות כאן ממש"כ זקני או ממש"כ בישראל הוה אמינא צריך סנהדרין. ולהלכה לא צריכים, כי דוקא לענין יבום – יב"ם, ולענין השם הע"א – הי"י בחי' (בראשית כד:ס) את היי לאלפי רבבה, שייך הע"א, ולא לענין חליצה. וכן מצינו שבועז שהיה ראש הסנהדרין קיים ענין יבום. (והשם הס"ט רא"ה, למעוטי סומין).

וכבר כתבנו בפרק ראשון שיב"ם ראשי תיבות משיח בן יוסף, ויוסף בחי' עין כידוע, ולכן דייקא תני רב יוסף, שהיה סומא – מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד י' (ישעיהו מב:יט), כשם שב"ד מנוקים בצדק וכו'. וי"ל שב"ד – נוטריקון משיח בן דוד, כי עיקר המשפט על ידו כמש"כ (ירמיהו כא:יב) בית דוד כה אמר י' דינו לבקר משפט (ועיין בספר אדיר במרום, כי יש צ"ח דיינים, ע"א של סנהדרין, כ"ג, ג', א' מומחה, עם בק"ר הרי ת' של המ"צח ע"ש). ואילו משיח בן יוסף, חלינו הוא נושא (ישעיהו נג:ד), ושייך לשם הע"ב – מו"ם. אכן משיח בן דוד מורח ודאין (סנהדרין צג:, שם הנ"ט – הר"ח) כדכתיב (ישעיה יא:ב-ג) ונחה עליו רוח ה' וכו' והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

דוד מלך בגיל עשרים ותשע

 ב"ה

ספר שמואל

א:טז:יג ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה.

שמואל בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. קרן, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את קרן, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. אתו בקרב, בגמטריא נון חית מם נון ע"ה. השמן וימשח, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. ותצלח רוח ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן.

איתא בסדר עולם (פי"ג) שדוד היה בן כ"ט שנים (ובילקוט שמעוני בן כ"ח שנה). רמז לדבר, השם הכ"ט בע"ב שמות: רי"י, דהיינו רך, שהוא לשון מלך ומלכות בארמית.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה' מרומז בשם של ע"ב!

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה'

לא יאומן כי יסופר, כי עכשיו למדתי קצת מתורה זו שבו רבינו גילה שבחודש ניסן מתחזקים כח המלאכים ועל ידי זה יש תיקון להחלומות שיהיו על ידי מלאך. ואחר כך אמרתי תפילה שבו מזכיר זכות שם ע"ב ובהסתכלי בהעברה על השם הזה – שהיה מסודר בשש שורות, כל שורה י"ב שמות – ראיתי שהשם כא: נל"ך, ולמטה ממנו שם לג: יח"ו, ולמטה ממנו שם מה: סא"ל, ולמטה ממנו שם נז: נמ"מ – אלו השמות הראשי תיבות שלהם הם: ניסן, ושאר האותיות שלהם יכולים לצרפם: מלאך חלום!

הז"י

נל"ך

יח"ו

סא"ל

נמ"מ

רא"ה

 והנה השם שלמטה מהם: רא"ה, הוא גם כן מקושר לתורה שם ענין מאור עינים וענין הריאה. 

והנה השם בשורה הראשונה מעל כל אלו, השם הט':  הז"י, יש לפרש מרמז לז' י"ה, התגלות המח מן הדיבור, היינו להמבואר שם באות ח' בענין השבעה משיבי טעם, ושבע יפול צדיק, ושבעה אקלמים, והשבעה רועים, ואמרות ה' אמרות טהורות מזקק שבעתים, ע"ש. עוד י"ל שהוא בחי' "'זה י'עצור בעמי" בחי' שמיני עצרת כמבואר שם לפני אות טו, ע"ש. 

וכמובן יש פה הרבה עוד רמזים ואין כאן מקום להאריך.

והוא פלא. נ נח!

שואה

ב"ה

השם העשרים ושמונה - כ"ח - של הע"ב שמות הוא שא"ה. כי כל הפגעים הם מושרשים רק תחת הכ"ח עיתים. וכן שא"ה אותיות אשה, כי כל ענין של העת והזמן הוא מבחינת האשה, וכל זה מבואר היטב באריכות בלקוטי הלכות (יורה דעה ב'). וכן גילו חזל שההולך אחר עצת אשתו נופל לגיהנום רחמנא ליצלן, בחי' שואה. השם ירחם עלינו ויצילנו ויגאלנו בזכות הפתק הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

וידעת היום והשיבות אל לבבך

ב"ה
פסוק שאומרים כמה פעמים כל יום בעלינו לשבח:
וידעת היום והשבת אל לבבך כי י' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.
שמתי לב שהראשי תיבות וה"ו שם הראשון של ע"ב שמות. ואחר כך בראשי תיבות יש את המילים מלאך (שזה גם כן שייך להע"ב שמות: ויסע מלאך ה') הוי"ה ע"ב. ואותיות אמה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עין טובה למלאות

ב"ה
חזל גילו בהלכות ברכת כהנים שראית אדם נמשך לראות החסרונות.
בשם ע"ב, סח: חב"ו - שהוא השם הידוע ראשי תיבות חיל בלע ויקיאנו, שבו מעלים את הניצוצות הקדושות שנפלו. סט: רא"ה. והלוא היה מתאים ששם רא"ה תהיה שם ע'. אלא שתמיד בראיה יש את החסרון וצריכים תמיד להצמיד את הראיה לשם חב"ו להשלים את הראיה. וזה כבר ענין של שם ע' יב"ם לא רק להשלים שם אחיו המת אלא גם ראשי תיבות משיח בן יוסף, הי"י מו"ם.
נ נח נחמ נחמן מאומן