ב"ה
הדרן
למסכת נזיר עשיתי בס"ד ד' ניסן תשפ"ג – י"א חודש לפטירת אמי
ע"ה (לא הסתפרתי במשך כל לימוד המסכת בהיותי מתאבל על אחותי בת שבע רוזא ע"ה, ובהיות שכל הלומד תורת עולה וכו' ובפרט בדברים שאי אפשר לקיים בימינו וכענים ונשלמה פרים שפתינו, ראיתי לגלח מיד אחר הסיום). והמסכת נעשית לבוש לנשמתה, סוף המסכת מדברת על חטוף ובריך, הראשי תיבות
של חטוף בריך, כראשי תיבות חוה ברכה. ועיין במסכת כלים יד:ב (שנזדמן לי בס"ד
ללמוד המשנה הזו באותו יום) רבי עקיבא אומר המחסר חטיפה טמא (דהיינו כלי, אף על פי
שאין לו כיסוי עדיין מקבל טומאה), חטיפה לשון כיסוי, ובזה י"ל חטוף ובריך,
תכסה ובריך, שאין הברכה אלא בדבר הסמוי מן העין. והרי חוה ברכה בגמטריא אהיה נזיר.
י"א אלומות השתחוו לאלומת יוסף נזיר אחיו כמו שהארכנו למעלה, הזורעים בדמעה
ברנה יקצרו (... נושא אלומותיו), ברנה בגמטריא נזר. נזיר, לכאורה ענין של כל
המוסיף גורע, כי מגדל שערו רק לגלחו לגמרי. והרי כאשר מוסיפים על נזי"ר
מגיעים לחס"ר. ובזוהר מבואר שזה הסוד של הע' של עשתי עשרה (שעושה מי"ב
י"א. ועיין בספר אדיר במרום באריכות, ובענין זר"ע, אור ע'), והרי הצעקה:
עזרני, אותיות נזיר ע'. בהלל (תהלים קיח:יג-ד אומרים דחה דחיתני לנפל וה' עזרני.
עזי וזמרת י"ה ויהי לי לישועה, והרמ"ז בשרשי השמות אות מ' סימן יב על
השם מצמצי"ת ז"ל נמצא בכתבי האריז"ל (טעמי המצות פרשת נשא) שסודו
מפסוק קדוש יהיה (במדבר ו:ה) קדוש גימטריא ת"י, יהיה הוא י"ה י"ה,
בא"ת ב"ש 'מצ מצ' ונמצא קדוש יהיה הוא מצמצי"ת, וניקודו אלקים,
והניקוד מפסוק יגלח אדנ"י בתער השכירה בעברי (ישעיה ז:כ), ואני ראיתי בספרי
עיר פיס יע"א כי מוצאו ג"כ מפסוק יצמיתם (תהלים צד:כג), והוא בהחליף היו"ד
וכו', ונ"ל שנרמז בפסוק עזי וזמרת י"ה ויהי (שמות טו:ב) כי ב' פעמים
י"ה י"ה בא"ת ב"ש מצמ"ץ, תי ס"ת עזי וזמרת, הוא שם
זה, והוא נקרא תער של הקב"ה, וכן עולה גימטריא תער עכ"ל, ע"כ עיין
שם עוד. והרי המדפיס ציין להפסוק עזי וזמרת של אז ישיר, אכן יתכן שהכוונה להפסוק
בהלל הנ"ל, שהמילה הקודמת – עזרני, אותיות נזיר ע', שמחסר הנזיר, בחי' תער.
ובענין השם הזה מצמצי"ת נראה שהוא
ענין של ראיה ויציאת האור שזה שייך לנזיר, וכמו שכתוב בתהלים בסוף פרק קלב, ועליו
יציץ נזרו. כי כל ענין של הנזיר בגידול שערו, באמת נראה שהוא תיקון העינים כמו שכבר
הבאתי למעלה איך שענין השער קשור ותלוי בעינים. וזה מה שהבאתי למעלה (ה.) מה שיוסף
אמר לאחיו, (בראשית מה:יב) והנה עיניכם רואות וכו' כי פי המדבר אליכם (פרש"י בלשון
הקדש), וכי איזה שייכות ראיה לדיבוריו בלשון הקודש, הול"ל לשון שמיעה. אלא
רמז שהלשון הקודש שלו נבע מתיקון העינים וראות, וזה בחי' נזיר שענינו השער –
העינים – והפה.
שבירת המלכים היתה מחמת שלא היה מתקלא,
לא היה לזכר נקבה, ויש לראות סדר יציאת האורות ושבירתם בסדר נשים. כי הסדר הוא אוזן
חוטם פה עינים – ואז היתה השבירה – מצח – התיקון. יבמות, יבום בגמטריא אוזן.
כתובות, החיים עם האשה, בחי' חוטם. נדרים – פה. נזיר – עינים כנ"ל, סוטה –
השבירה, גיטין – י"ל עוד שלב של השבירה וי"ל התחלת התיקון כאשר המלכות
הפריש וגרש חלק התחתית למטה, ובזה התחיל התיקון. קידושין – עולם התיקון.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Posts
