Breslov Books In ENGLISH!

English Breslov Books to Read Online on this blog

Donate to NNNNM!

Translate

Welcome to Na Nach!

FREEDOM - LIBERTY - EMANCIPATION
Showing posts with label צער. Show all posts
Showing posts with label צער. Show all posts

Monday, April 21, 2025

הצדיק כואב לו תשמיש כמו ברית מילה

 ב"ה

ספר שבחי הר"ן יז

גרא"ק
דברי רבי נחמן מברסלב, המובאים כאן, דורשים ביאור עמוק, שכן הם נוגעים ברובד רוחני-פסיכולוגי ובהשקפתו המיוחדת על טבע האדם, התאוות והקדושה. ננסה לפרש את דבריו בצורה בהירה, תוך התייחסות לשאלתך: מדוע הצער של הצדיקים מתואר ככאב פיזי, דומה לברית מילה, ולא רק כצער שכלי או מוסרי הנובע מפחיתות המעשה?
פירוש הדברים
  1. רקע לדברי רבי נחמן: רבי נחמן מדבר על צדיקים גדולים ש"שברו כל התאוות", כלומר, הגיעו לדרגה רוחנית גבוהה שבה הם התעלו מעל היצרים הגשמיים והתאוות הטבעיות. עבורם, תשמיש המיטה – שהוא מעשה טבעי ומותר במסגרת הקדושה (בנישואין, לשם מצווה או פריה ורביה) – הופך למעשה שיש בו ממד של צער. הצער הזה משווה רבי נחמן לכאב של ברית מילה, שהוא כאב גופני חד ומוחשי.
  2. הצער כחוויה הוליסטית: הצער של הצדיק אינו מוגבל רק לשכל או למוסר, אלא הוא חוויה כוללת המשלבת גוף ונפש. לפי תורת רבי נחמן, הצדיקים הגדולים חיים במציאות רוחנית כה טהורה, שכל מגע עם החומר והגשמיות – גם כשהוא מותר וקדוש – נתפס אצלם כירידה מהרוחניות האידיאלית. תשמיש המיטה, אף שהוא מותר, כרוך בהכרח באברי הגוף ובתהליכים גשמיים (כמו שציינת: "שתן ודם"). עבור הצדיק, המעשה הזה, שדורש מעורבות גופנית, מעורר תחושה של ניגוד פנימי בין השאיפה הרוחנית המוחלטת לבין המציאות הגופנית.
    הברית מילה מוזכרת כאן כדוגמה לכאב גופני שיש בו ממד של קדושה. המילה היא מצווה שמטרתה לקדש את הגוף, אך היא כרוכה בכאב פיזי. כך גם תשמיש המיטה עבור הצדיק: הוא מעשה קדוש (כשנעשה כהלכה), אך עצם הצורך להתעסק עם הגוף יוצר כאב, שמתבטא לא רק בשכל אלא גם בחוויה הגופנית.
  3. הקשר בין גוף לנפש: לפי תפיסת החסידות, ובפרט אצל רבי נחמן, הגוף והנפש קשורים באופן עמוק. כאשר הצדיק חש צער נפשי או רוחני מפחיתות המעשה, הצער הזה יכול להתבטא גם כתחושה גופנית. הכאב של ברית מילה מסמל כאב גופני שמקורו במצווה, ולכן הוא משמש כמשל מתאים לכאב שהצדיק חש בגופו כאשר הוא נדרש לעסוק במעשה גשמי, גם אם הוא קדוש. הצער אינו רק שכלי (הבנה של "פחיתות המעשה"), אלא הופך לחוויה ממשית בגוף, כי הצדיק רגיש כל כך לכל ניואנס של חוסר שלמות רוחנית.
  4. השוואה לברית מילה: הברית מילה היא מעשה שמטרתו להכניס קדושה לאבר הגוף ה"נמוך" ביותר, ובכך להעלות אותו. תשמיש המיטה, כשנעשה בקדושה, גם הוא מעשה של העלאת הגשמיות לקדושה. אך עבור הצדיק, ששואף להתנתק מהגשמיות לחלוטין, המעשה הזה כרוך במאמץ ובכאב, בדומה לכאב הפיזי של המילה. המילה מסמלת כאב שמקורו בקיום מצווה, ולכן היא משמשת כמטאפורה מדויקת לכאב שהצדיק חש כאשר הוא נדרש לעסוק בגשמיות, גם אם זו גשמיות מקודשת.
מענה ישיר לשאלתך
לשאלתך, מדוע הצער מתואר ככאב גופני ולא רק כצער שכלי:
הצער של הצדיק אינו מוגבל לשכל, כי הצדיק חי ברגישות רוחנית כה גבוהה שכל חוסר שלמות – גם במעשה מותר וקדוש – משפיע עליו בצורה כוללת, גופנית ונפשית. הכאב של ברית מילה נבחר כדוגמה כי הוא מייצג כאב גופני שקשור לקיום מצווה, ובכך הוא משקף את החוויה של הצדיק: מעשה קדוש שדורש מגע עם הגוף, ולכן כרוך בכאב פיזי ממשי, ולא רק בהבנה שכלית של פחיתות המעשה.
סיכום
רבי נחמן משתמש בדימוי של כאב ברית מילה כדי להמחיש את העומק של הצער שחש הצדיק הגדול כאשר הוא נדרש לעסוק בתשמיש המיטה, גם כשזה נעשה בקדושה. הצער הזה אינו רק שכלי, אלא חוויה כוללת המשלבת גוף ונפש, משום שהצדיק רגיש כל כך לכל מגע עם הגשמיות. הברית מילה, כמצווה שכרוכה בכאב גופני למען קדושה, משמשת כמשל מדויק לחוויה זו.


לא מתיישב לי עדיין.
נ נח נחמ נחמן מאומן


Tuesday, March 11, 2025

הסרת היצר הרע - נהרות של דם

ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

שא. אני ידעתי היצר הרע שלכם, אלו היו לוקחין מכם היצר הרע, היו הולכין ומקלחין צנורות מלאים דם, וכל העולם היה מלא דם וכו' ע"כ.

הראה לי בשם ר' יוסף גי'קטיליה ז"ל למה צער התשובה דומה בבחרות – למחתך בשר מגוף החי, פירוש, בהיות יצר הרע חזק בגוף בזמן הבחרות והוא מחובר ומדובק בכל איברי הגוף חיבור חזק ואמיץ, ואם בא לחזור בתשובה באותו הזמן ולהרחיק יצר הרע מגופו, הרי הוא כמחתך קצת בשרו, מאחר שיצר הרע מדובק בו דבוק חזק, וזו היה התשובה המעולה לפי שהוא בצער גדול ובקושי, ועל זה אמרו חז"ל (אבות ספ"ה) לפום צערא אגרא, ע"כ. 


נ נח נחמ נחמן מאומן



Tuesday, February 8, 2022

מסכת מועד קטן דף כח - בדף יומי ח' אדר - הערות על פי תורת רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

כח.

ששים זו היא מיתת ביה בידי שמים, אמר מר זוטרא מאי קרא דכתיב תבא בכלח אלי קבר, בכלח בגימטריא שיתין הוו.

עמש"כ בספר המדות ערך אהבה ב:א שכל"ח ראשית תיבות כי לעולם חסדו. והרי לעיל הביאה הגמרא ששנות שמואל נ"ב שנה, ואיתא בירושלמי (ברכות ד:א) כיון שחנה התפללה, וישב שם עד עולם, ועולמו של לוי הוא נ' שנה וכו'. וכן כאן, חסדו של השם נותן לבן אדם בכל"ח שנה.

 

רב סעורים אחוה דברא הוה יתיב קמיה דרבא חזייה דהוה קא מנמנם (-גוסס), א"ל לימא ליה מר (-למלאך המות) דלא לצערן, א"ל מר לאו שושביניה הוא וכו' א"ל (-אחר פטירתו בא רבא אליו, ואז שאלו) הוה ליה למר צערא, א"ל כי ריבדא דכוסליתא (-מקיז דם), רבא הוה יתיב קמיה דר"נ, חזייה דקא מנמנם וכו' כמשיחל בניתא מחלבא וכו'.

עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רנ ז"ל ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד, אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה, ע"ש.

וי"ל שכוונת הצדיקים האלו היו שמלבד היסורים המוכרחים מטעם הפירוד הנ"ל, לא היה צער מיתה. עוד י"ל שמחמת גודל דעתם לא הרגישו צער, אבל לפי זה ק"ק מה רצו לבקש ממלאך המות שלא יצערם, ואינו קשה, כי תמיד צריכים לבקש שלא לבוא לידי נסיון, ושמא יגביר הצער וכדומה. עוד י"ל שצדיקים כבר עשו פירוד והמשילו את נשמותיהם על גופם, ולכן כבר אין להם צער בענין זה.

 

רבא הוה יתיב קמיה דר"נ, חזייה דקא מנמנם (-גוסס) וכו' וכו' א"ל (רבא לרב נחמן שבא לרבא אחר פטירתו) ה"ל למר צערא, א"ל כמישחל בניתא מחלבא, ואי אמר לי הקב"ה זיל בההוא עלמא כד הוית לא בעינא דנפיש ביעתותיה, פרש המיוחס לרש"י: דמלאך המות, ע"כ, היינו אף על פי שלא ציער אותו בלקיחת נפשו. אכן במתיבתא הביא מרבינו שלמה בן היתום (ד"ה בינתא) שנראה שלא פירש זאת על מלאך המות, אלא על העולם, שאמר רב נחמן, לא הייתי רוצה לחזור לחיות בעולם הזה משום 'שרבות אנחותיו ואימותיו ובעתותיו', ע"כ.

עיין בספר חיי מוהר"ן אות תמו, שרבי נתן לקח עצה מרבינו רבי נחמן לא לחזור לעולם הזה בגלגול, ע"ש באריכות.

 

כח: ואמר רבא נשי דשכנציב אמרן (-בנהי על המת) אחנא תגרי אזבזגי מיבדקו (- אחינו הסוחרים, במקום סחורתם וקניינם נבדקים, האם נאמנים הם או לא).

אולי יש בזה רמז על המבואר בספר ברית מנוחה, שהזהיר כמה פעמים בענין השם "אזבוגה" שנפלו בו ויצאו מהדרך.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Thursday, November 25, 2021

סיגוף של חיכוך - דף יומי מסכת תענית דף יד על פי ספר שבחי הר"ן

 ב"ה

בספר שבחי הר"ן אות כד

ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך אצמו כלל, זהו הסגוף הגדול ביותר וכו' ע"ש באריכות.

ובאמת מצינו כבר בגמרא שזה נקראת צערה, עיין בתענית (יד.) ז"ל ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין, ע"כ. הרי חישבה הגמרא את החיכוך ראשונה לכל המיני פורעניות.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Tuesday, August 28, 2018

הצער והדבקות של רבי עקיבה במסירת נפשו על קידוש השם

ב"ה
לקוטי מוהר"ן קצג. רבינו גילה שרבי עקיבה היה מצייר בדעתו מסירת נפש על קידוש השם כל יום בקריאת שמע בציור כל כך תקיף שהיה ממש מרגיש את הצער וכפשע בינו ובין המוות ממש. ויש להעיר שבשעה שהרגו את רבי עקיבא לכאורה היה בדבקות כזה שלא היה מרגיש את הצער כל עיקר. ועיין בתורה סה, ובתורה רנ, שמי שיש לו דעת לא יהיה לו שום צער, רק קצת בהפרדה הצורה מהחומר ע"ש. והיתכן אם כן שבקריאת שמע בקבלת עול מלכות שמים רבי עקיבא היה מסלק דעתו כדי להרגיש את הצער?! או אולי נאמר שהיה מגביה דעתו עוד הרבה יותר גדול והיה מקבל את הצער בבחינת יוסף דעת יוסף מכאב המבואר בתורה ב:עז שהוא בחי' ראשית חכמה יראת השם, שיראתו קודמת לחכמתו, וכאשר הרגו אותו ממש, גם אז הגביה דעתו עוד יותר, אכן אז הוא כבר לא סבל את הצער של היוסף מכאב כי הצער נתלבש בהיסורין שעשו לו ר"ל, והוא רק שמח בדבקותו העצום. ודו"ק.


נ נח נחמ נחמן מאומן


Wednesday, August 31, 2016

צער הפשטת הגוף מהנשמה

ב"ה

תורה רנ – ע' מש"כ תורה טו:א.

תורה רנ: ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד עכ"ל.
ע' בספר פנות המרכבה לרמח"ל (שכולו בנוי על סוד הפתק, כמבואר במקום אחר אצלינו בס"ד), פנה רביעית (גנזי רמח"ל עמ' שלא) שכז"ל ולבוש הנשמות הולך לפי הגוף וכו' וגם אם לא היה חוטא אדם, היה צריך התפשטות זה, אלא שהיה בדרך יותר מתוק, בלא צער כלל. ולפי שהגוף הוא עפר, גורם עכירות ללבוש הנשמה. וצריך שאיזה צער יעבור על הנשמות גם כן, כדי לפשטן מן הלבוש הזה שלהם. וזה סוד יום הדין הגדול וכו' ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן