רוחב עמוד בספר תורה - מסכת מנחות דף ל

 ב"ה

מסכת מנחות דף ל

ל. שיעור רוחב עמוד בספר תורה: ולא ימעט בדפין מפני שעיניו משוטטות אלא כגון למשפחותיכם (למשפחותיכם למשפחותיכם) ג' פעמים, ע"כ.

למשפחותיכם, י' אותיות, סה"כ ל' אותיות. ויש לדרוש שהוא ענין כהנים לוים וישראלים, וכולם תחת מלך אחד, כי המלכות נקנה בל' דברים כדתנן במסכת אבות. וכאשר תיקח אותיות 'מלכות' מתיבת למשפחותיכם, נשאר אותיות חפשים! אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה (אבות ו), ובימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה (שופטים כא:כה). והל' מורה על לימוד תורה כידוע, שעל מה אבדה הארץ על ביטולו של תורה, בענין הל' רבתי בפרשת נצבים (דברים כט:כז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה. והנה שני מילים אלו אותיותיהם נבללים בתיבת למשפחותיכם, ויתשם – ונשאר אותיות פלחכם – פה לחכם. וישלכם – נשאר אותיות מפתח! וידוע (תענית ב.) ג' מפתחות בידו של הקב"ה, גשמים חיה ותחית המתים, ואליהו הנביא קבל אחד ולא היה יכול לקבל שתים בבת אחת. ובין ג' תיבות יש שני מקומות מפותחות.

אכן כבר הראת, שיותר מדויק שרוחב העמוד של הספר תורה הוא מקום ל"ב אותיות, ל' של ג"פ למשפחותיכם, וב' רווחים בין הג' תיבות, וממילא מובן הרמז לל"ב נתיבות חכמה שורש התורה שהיא נובלות חכמה של מעלה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל - הכל בא מכח משה רבינו - נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

למה לפני (או אחרי) קריאת התורה כאשר מראים את הספר תורה לכל המתפללים כולם אומרים "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל וכו'"?

הרמח"ל כותב את הטעם - כדי לעורר את הספר תורה שכתב משה רבינו בעצמו, כי אף על פי שכל ספר תורה יש לו קדושת ספר תורה גמורה, עם כל זה אינו דומה בכלל לקדושת הספר תורה שמשה רבינו כתב בעצמו, וצריכים להמשיך מקדושת ספר תורה של משה:

תיקונים חדשים: תיקון ב'

וספר דא כתב ליה משה, ולבתר כל שבטא כתב דיליה מתמן, לנטלא כלא מיניה כמה דאתחזי ליה כל חד בדרגיה כדקא יאות. וישראל קראן בס"ת בציבורא, וכדין נהורא אתנהיר לגבייהו מגו ההוא ספרא דמשה. ובגין כן אמרין וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד:מד) לאתערא ההוא ספרא דקאים ודאי למהוי ידיעה לישראל באוריתא, כל חד כדקחזי. ועל ההוא ספרא אתמר אותיות מחכימות, דהא נהירו דדרגין עלאין נהרן בהו, ואתחזיין תמן כלהו רזין כמה דאתמר. ועם כל דא כל שאר אתוון דקדושה נמי אתמר בהו הכי, דירותא ירתין מגו ספר דא.

ולפי זה י"ל מה שחז"ל אמרו (זהר פרשת נשא קלד, א): "הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה שבהיכל". י"ל מזל זה המשכת המוחין כידוע, והוא על ידי הצדיק. שאפילו ספר תורה שבהיכל צריכים להמשיך לו קדושה מהספר תורה של משה רבינו.

ובתיקונים חדשים שם הרמח"ל מסביר עוד למה בשבת קוראים מהנביאים במפטיר אחר קריאת התורה, ומפרש כי כל החכמים וכל הנביאים מקבלים את הכל רק על ידי משה רבינו, ולכן אחר תורת משה ממשיכים לקרוא מהנביאים להמשיך להם מנבואת וחכמת משה רבינו:

ובשבתא מפטרין בנביאי, לאמשכא משיכו דחכמתא ממשה ספרא רבא. דלית לך חכימא דאתחכם באוריתא אלא על ידוי, ולית לך נביאה דאתנבי בישראל אלא בחילא דיליה. ובהאי חילא קמו אינו נביאי מהימני ועבידו ספרייהו. ובהאי אתפשטת חכמתא יתיר בישראל. ובגין לאתערא תיקונא כדקא יאות אצטריך לאתערא תיקונין אלין, לאתנהרא מינייהו כל ישראל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כי קרב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך

ב"ה

בשבת שלפני ראש השנה קראנו בספר תורה פרשת נצבים, והיה שגיעה בספר תורה בפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך, שהתיבות הדבר מאד היו בלי רווח ביניהם, נראים כתיבה אחת: הדברמאד. וראה זה פלא שהתקרבו זה לזה מאד, יותר מדי, והם אותיות אברהם דד, וזה ממש הענין המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ל' - מישרא דסכינה, שאברהם - בחי' חסד - חותך את הד', ע"ש ענין וישסף את אגג העמלקי. וכאן זה מה שעלינו מוטל לחתוך...

נ נח נחמ נחמן מאומן!

פרפראות נפלאות בענין הפתק הקדוש של הגאולה נ נח נחמ נחמן מאומן

תנו. כסא י-ה-ו-ה ע"ה בגמטריא נ נח.

תנז. ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם (תהלים לו:ט) דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן, ונחל זה רבינו הקדוש נחל נובע מקור חכמה, וזה עדנך, בלי יוד, עם האותיות בגמטריא נחמן. והיו"ד דרשו חז"ל שכל צדיק וצדיק זוכה לעדן בפני עצמו.

תנח. יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי (משלי יב:י) הר"ת יצנ"ב בגמטריא נחמן עם אותיות (וע' בזוה"ק פ' ויקהל רא. שזה דרגא של נבון דייקא, שידוע למידת רבינו בבינה). והס"ת עקשו"י עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בהמה בא"ת ב"ש שצי"צ ועם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (ומצינו ש'שיצא' הוא סנפיר כמובא בלק"מ תורה ה' ממסכת בב"א). וע' בזוה"ק (פנחס רטו:) ועל דא כתיב מצמיח חציר לבהמה הדא הוא דכתיב יודע צדיק נפש בהמתו ע"כ. מצמיח חציר בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תנט. פרשת חקת (כ:יז – פסוק זה כולה נדרש ביחודים בשער רוח הקודש עמ' עא-ב) נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעלה גבלך, ויאמר אליו, ע"כ. פסוק זה יש לה בראשי תיבות את כל הננח כסדר כך: נא – נ. מדלגים שני התיבות 'בארצך לא' שהראשי תיבות שלהם בגמטריא של הניקוד של נ נח, פתח פתח שוא, עולה ל"ב. נעבור בשדה ובכרם, ר"ת בגמטריא נח. ולא נשתה מי באר, ר"ת בגמטריא נחמ דרך המלך נלך לא נטה ימין, הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה. ושמאל עד אשר נעבור גבלך ויאמר אליו – ר"ת בגמטריא מאומן!

תס. שבע ביום הללתיך (תהלים קיט:קסד) ה-ללתיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (וע' בשער רוח הקודש יחוד י' שכתב לכוון בהללתיך י"פ מ"ה ומ' אותיות. חמש הם גבורות משולבות בחמש אחרות שהם חסדים).

תסא. בישעיה (סב:א) למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער, ע"כ. כלפיד עם האותיות בגמטריא נחמן ע"ה, וזה הענין של האש שלי תוקד עד ביאת המשיח, שזה בעצם על ידי השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמו שכתוב ממש כעין הפסוק הנ"ל (ישעיה נח) קרא בגרון אל תחשך כשפר הרם קולך, שרבינו גילה ש'כשפ"ר' הוא רמז להשיר פשוט כפול שלוש רבוע שגילה בפתק (גמטריא שפר).

ישעיה (סב:ב) וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי ה' יקבנו (ואגב יש לציין שהאריז"ל, בשער הכוונות ח"א, גילה שכל פעם שאוחזין בספר תורה יש לכוון לה"שם חדש" הנזכר פה). "וראו גוים צדקך ו" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של 'וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי" ומכולשחאפ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, שהוא השם החדש של השיר חדש שרבינו גילה בפתק (גם שם חדש בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, עם עוד ק' ברכאין הרמוז בשם אדנ"י כידוע). והשם חדש על פי פירוש הפשוט בפסוקים שם, הוא "חפצי בה" שזה ממש הכח של נ נח בשליטת הרצון כמו שכתבנו למעלה בס"ד פרק 260 ע"ש.

וע"ע בשיחות הר"ן (אות צה) ז"ל דע שהשם שנותנין לו לאדם הוא לפי הפעלה שיש לו לאדם לעשות בעולם. ויש אחד שעושה הפעלה שלו בחצי שנים שיש לו וצריך לקרא לו שם אחר דהינו שם חדש. כי השם שנותנין לאדם הוא לאחר מותו לבושין שלו <והדיוק פה הוא מבהיל, שמוהרנ"ת עיקם מאד מישרות הלשון, שהיה לו לכתוב: שנותנין לאדם הוא לבושין שלו לאחר מותו, ועיקם לכתוב בדרך שנותן משמעות שנותנין את השם לאחר המיתה!> כמו שכתוב (ישעיה מב:ח) אני ה' הוא שמי וכבודי וכו', 'כבודי' – זה בחינת לבושין, כי 'רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותה (שבת קיג:).' ... וזהו שכתוב לעתיד לבוא, "וראו כל העמים צדקך וכו' וקורא לך שם חדש." כי האמות יהיו רואים הפעלה שיהיה לישראל ויקראו להם שם חדש. כמו כן יש אחד שעושה הפעלה שלו לפי השם שיש לו בחצי שניו ועושה אחר כך פעלות חדשות וצריך לקרא לו שם חדש ויש בזה סודות גדולים ונוראים מאד מאד (!!!)... ועל כן משה רבנו עליו השלום היה לו כמה שמות וכו' עכ"ל.

והנה ידוע שרבינו אמר בפירוש שהוא השיג כל מה שהוא יכול עלי אדמות, וזה היה רק בכחצי ימיו של בן אדם עלי אדמות, שימי שנותינו שבעים שנה, וחציו שלושים וחמש... וכאן רמז חזק שכמו משה רבינו, רבינו הקדוש היה לו עוד שם, וכמו שציינתי בתוך ה<> שרבינו קיבל בכל תוקף את השם נ נח נחמ נחמן מאומן ללבושין לאחר מותו (וע' פרק 280 – מתי רבינו קיבל את השם נ נח).

תסב. תהלים (צד:כב) ויהי י-ה-ו-ה לי למשגב, עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואלהי לצור מחסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות.

תסג. ובני דן חשים (ויגש מו:כג) עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (והאר"י גילה כוונות שלמות על זה, בסוד ח"י החיים והשכינה).

תסד. בשער רוח הקודש (יחוד יא למהר"י גדליה) על הפסוק (תהלים כב) אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו כז"ל השם הוא מן תיבת אליך ובא"ת ב"ש הוא תכמ"ל ע"ש. תכמ"ל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ועוד – אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא עם הכ"ב אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.