כינוס ופיזור של רשעים - טוב או רע

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

אות ו. וע"כ על ידי הפירוד שבין השונאים, על ידי זה יש להם אריכת זמן וקיום ביותר, כי הם יונקים עד שיכלה כל המותרות שבמוח, ואזי כשיכלה המותרות, והיה הדעת צח וצלול, אי יפלו, כי לא יהיה להם עוד יניקה, ועל ידי הפירוד שיש ביניהם, אין להם כח לינק הרבה, ויונקים מעט מעט, וע"כ על ידי זה מאריכין זמן יותר, עד שיגמרו לינק כל המותרות, אבל כשמתחברין השונאים יחד, אזי יונקים הרבה, ואזי יונקים במהרה כל המותרות ונופלים כנ"ל.   וזה בחי' שערות קלועין שנמצאין בבני אדם שקורין קאלטיניס, שהעולם חוששין לקצצם וכו' עיין שם.

במשנה בסנהדרין עא: פיזור לרשעים הנאה להן והנאה לעולם וכו' כנוס לרשעים רע להן ורע לעולם וכו', ע"כ. ובפירוש עוטה אור כתב שהרישא אתי שפיר לפי המבואר כאן, כי הנאה להם שמאריכין זמן, והנאה לעולם, כי אינם יונקים הרבה. וק"ק אם זה כל כך טוב לעולם, למה מעדיפים הכינוס של הרשעים כמבואר כאן. וכן לא נחית לפרש המשך המשנה שכנוס לרשעים רע להן ולעולם, ואילו לפי המבואר כאן, העולם מעדיפים הכינוס כדי שינקו מהר ויכלו ויאבדו, ולכן חוששין לקצץ הקאלטיניס, כי מעדיפים שינקו הרבה מהם ויכלו ויאבדו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ליקוטי מוהר"ן תורה סז - הכבוד הוא שורש הנשמה

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה סז

כי הכבוד הוא אם כל חי, והוא שורש כל הנפשות, וכשהנפש מסתלקת, היא מסתלקת אל הכבוד שהוא שורשה, בבחי' כבוד ה' יאספך וכו' ע"ש. וצריך לראות שיהיה פנים אל הכבוד וכו'.

וי"ל שלכן אחר שמונה עשרה כאשר אנו מתוודים מוסרים את עצמינו למיתה, אומרים הי"ג מידות של רחמים, בחי' הפנים של הכבוד (ועיין בכוונות שהוא בחי' זווג ישראל ולאה למעלה מן החזה).

 

אות ח – ולפעמים יש עייפות אל הנפש, על ידי שנתרחקה מאמה, דהיינו הכבוד כנ"ל וכו' היינו כשמתפללין בלא לב וכו' וכו' וכו' שגרם הסתלקות החכמה מן הזקנים וכו' ע"ש.

יש להתבונן ההבדל בין התרחקות הזה, שגורם הסתלקות החכמה מן הזקנים, לבין מה שנתבאר בריש התורה, שעל ידי תאוות אכילה אין פנים להכבוד, ואז הכבוד נופל לידי העזי פנים של הדור, וכאשר מחזירים הכבוד, היא חוזרת להמביני מדע.

ויש לעיין האם כאשר יש הסתלקות החכמה מן הזקנים, האם הכבוד יורד להעזי פנים. וכן לאידך גיסא, כאשר הכבוד נופל לידי העזי פנים, האם זה גם גורם להסתלקות החכמה מן הזקנים. או שזה דוקא ריחוק הנפש מן הכבוד שגורם להסתלקות החכמה, ואכן הכבוד שלם ולא יפול להעזי פנים, רק כאשר הכבוד אינו שלם, כי אין לו פנים, אזי תיפול להעזי פנים, ועכ"ז יתכן שיהיה הנפש עדיין קרוב להכבוד, ולא תגרום הסתלקות החכמה מן הזקנים.

 

אות ח – וזה החילוק שבין הלומד מן הספר לשומע מפי צדיקי אמת, כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השיעור שצריך ללמוד להחיות נפשו, אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחי' מים קרים לפי הראוי לו, לפי מדרגתו, על ידי בחי' הרעמים כנ"ל, ע"ש.

מעיקרא דיבר על זקן ששכח תלמודו, ועכשיו מדבר על צדיק אמת, ומעיקרא דיבר על מה שהכבוד שעושים להזקן נעשה כאש בתוך הענן שמביא רעמים, ועכשיו כותב שהצדיק עושה כן לכולם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הצדיק נותן לכל אחד כפי מידתו

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה סז

אות ח – וזה החילוק שבין הלומד מן הספר לשומע מפי צדיקי אמת, כי כשלומד מן הספר, אינו יודע השיעור שצריך ללמוד להחיות נפשו, אבל כששומע מפי הצדיק, אזי משפיע לו בחי' מים קרים לפי הראוי לו, לפי מדרגתו, על ידי בחי' הרעמים כנ"ל, ע"ש.

מעיקרא דיבר על זקן ששכח תלמודו, ועכשיו מדבר על צדיק אמת, ומעיקרא דיבר על מה שהכבוד שעושים להזקן נעשה כאש בתוך הענן שמביא רעמים, ועכשיו כותב שהצדיק עושה כן לכולם.

נ נח נחמ נחמן מאומן