Posts
ב"ה
ליקוטי מוהר"ן תנינא
תנינא תורה קכב
לענין המחשבות זרות שבתפלה וכו'
שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות, ועל ידי זה הוא מנצח אותם
ומעבירם ממנו, וכו' ע"ש.
אכן עיין בלקוטי מוהר"ן קמא תורה
כו, שמשמע שיש להעלותם, וי"ל.
ועיין בספר מגיד דבריו ליעקב (סי' מו)
ז"ל כשיתפלל במקום שיש דברים בטלים, אם הם דיבורים של שמחה אזי יכול להעלותם,
[ו]מכוח שמעלה אותם יש שמחה גדולה למעלה, ונולד בו התלהבות גדול, ואם הם דברים של
עצבות קשה להעלותם, עכ"ל.
וזה לשון האור החיים (שמות יט:ה): ובעת עשות האדם מפעל הרע הנה הוא מחזיק
שורשו הרע, ובעת שיהיה נזהר מעשותו הנה הוא ביטולו, וכמו שפירשו במאמרם ז"ל
(מדרש תהלים פצ"ב) בפסוק הנה אויביך ה' וגו', עכ"ל.
ראיתי הובא מספר נועם אלימלך בפרשת
יתרו שלכאורה חולק, ז"ל דהקליפה נקרא קיר. וזהו 'ויסב פניו אל הקיר' (ישעיה
לח:ב), דהיינו שהיה משגיח ומסתכל, לבלתי חס וחלילה יאחז בו הקלפה, בשום אחיזה
בעולם. מכאן שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר (ברכות ה:), פרוש שלא יהיה חציצה
מלהסתכל על הקיר הקלפה, שלא יהיה להם שום אחיזה בתפלתו, רק ישמר את עצמו תמיד,
ע"כ.
