הבל היופי וריקותה - דף יומי מסכת נדרים דף נא על פי רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

מסכת נדרים דף נא

נא. בעובדא דבר קפרא בבי הלולא דר"ש בר רבי ששאל לרבי מהו תועבה ולא רצה לפרש עד שרקד רבי לפניו ופירש לו אח"כ תועבה תועה אתה בה וכן תבל תבלין יש בה וכו' ומאי זימה א"ל עביד וכו' א"ל זו מה היא וכו'.

רבו המפרשים בזה על דרך שאין ידוע מי האב של הוולד, ואכן המהר"ל בחידושי אגדות, וביתר ביאור בנתיבות עולם (נתיב התשובה פח) ביאר שהכוונה שאין בעריות ממש, ואין זה כי אם עצת יצר הרע (-כתרגומו – עצת חטאין). והרי זה ממש הענין המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עב בענין אל תפנו אל אלילים, להריקות של הבל יופי הנשים.

ועיין פרפראות לחכמה ח"ב ז"ל כי מי שהוא משוקע בתאוה זו נדמה לו שהוא מוכרח לכך, כמו לשאר הכרחיות של צרכי הגוף (-ובאמת לפי זכרוני כן נוטים משמעות דברי הרמב"ם), ויש שמשוקע כ"כ ר"ל עד שבא לעבור עי"ז גם על עבירות חמורות, וכו' עיין שם באריכות. וביאר שלכן נתן בר קפרא לרבי לרקוד, שעיקר שמירת הברית וביטול והכנעת תאוה זאת הוא על ידי שמחה דקדושה, כי עיקר התגברות התאוה והרהורים הוא על ידי עצבות וכו' עיין שם באריכות.

ויש להבין מתוך דבריו, שמה שאנחנו רואים היום מצב העולם בעניני נאוף שאי אפשר לפרט כדי שלא נעורר חס ושלום הריח רע הנודף מזה, כל זה מראה על גודל העצבות שהם שקועים בה רחמנא ליצלן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

רבי ברסלב

 ב"ה

אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה....

אבגית"ץ בגמטריא תק"ו בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם הט"ו אותיות, ובגמטריא רבי נחמן בן פיגא (- בגמטריא רבי ברסלב). תק"ו הוא השנה שהרמח"ל נפטר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

 

צריכים הצדיק הכי גדול

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן תורה ל

ל:ב וצריך כל אחד לבקש מאוד מלמד הגון כזה, שיוכל להסביר ולהבין אותו שכל עליון וגדול כזה, דהיינו השגות אלקות, כי צריך לזה רבי גדול מאוד מאוד, שיוכל להסביר שכל גדול כזה על ידי השכל התחתון וכו' כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאוד, דהינו במצרים שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה, היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאוד, דהיינו משה רבינו עליו השלום, כי כל מה שהוא קטן ומרוחק ביותר, צריך מלמד גדול ביותר וכו' ע"ש.

צ"ע בדברי רבינו מה כוונתו מה שהשוה ענין הצורך לרבי גדול כדי להשיג שכל עליון למה שישראל במ"ט שערי טומאה במצרים הוצטרכו למשה רבינו, אם זה רק השוואה בעלמא או שזה אותו דבר. כי בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' רבינו גילה הענין שצריכים צדיק כמו משה רבינו כדי לתקן את הדמיון של העם, כדי שיזכו לנבואה. ורבי נתן כתב על זה התורה תנינא ח' בליקוטי הלכות (אורח חיים ב, ברכת הריח וברכת הודאה ד:ט) ז"ל על כן צריכין לחפש ולבקש מאד ולהתפלל לה' יתברך הרבה מאד שיזכה להתקרב לצדיק אמתי שיש לו בחינת רוח נבואה. כדי שיתברר המדמה שלו, כדי שיזכה לאמונה שלמה, ואז זוכין לאמונת חדוש העולם וכו' ע"ש. ועיין מש"כ בתורה רמה, שהשכל והנבואה דרך אמונה הם לכאורה שני ענינים שונים לגמרי.

ועיין מש"כ בשיחות הר"ן אות עו, ודנתי שם בענין השגה דרך שכל או דרך נבואה, והבאתי שם מש"כ בספר המדות, ערך דעת ב:ט חכמי הדור הם כנפי הדור, לפי חכמתם כן התקרבות הדור והשגתם או להפך, הינו התרחקות חס ושלום מהשם יתברך. ולעתיד לא יצטרכו להשיג אלקותו על ידי חכמות, כי יקוים בנו: "ולא יכנף עוד מורך וכו'" עכ"ל. וצ"ע גם בזה, שהרי מבואר שלא יצטרכו להשכל – והוא לכאורה כענין המבואר בתורה ל' כאן, אכן האם הנבואה לא יהיה דרך הצדיק, כמו שמצינו בזוהר הקדוש שכל הנביאים נבאו רק דרך משה רבינו. ועמש"כ בספר המדות, ערך אמונה מא – לעתיד לבוא כל אחד הזעיר מחברו בשנים, יהיה יותר למעלה.

מצאתי בספר יד יוסף (פרשת בלק דרוש ב', מובא בלקט קדמונים על ספר שמואל א:ג:ג) ז"ל ונר אלקים טרם יכבה, נראה שזה הפסוק בא לתת טעם וסבה כיון שאין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר וענו, מוכן בכמה הכנות, אם כן איך שרתה הנבואה על שמואל שהיה נער עדין... לזה בא ונתן סבה כי באמצעות המכון יחול השפע על בלתי מוכן, ובאמצעות עלי הכהן זכה שמואל שרתה עליו נבואה. ולזה אמר, ונר אלקים טרם יכבה, ירצה להיות שנבואה זאת היתה טרם שיכבה נר אלקים, דהינו עלי שהיה נר אלקים, דנר ה' נשמת אדם. ועוד סבה שנית כי, שמואל שכב בהיכל ה' אשר שם ארון (ה)אלקים וכו' ובאמצעות הכנת המקום וכו' שרתה עליו הנבואה, ע"כ. ולכאורה זה בענין הנבואה השייך לתורה תנינא ח', לא לענין השגה בדרך השכל המבואר כאן בתורה ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הדרך החדש של רבינו שכולו תפילה

 ב"ה

בזכות השיחת חברים - שהעליתי כמה קטעים ממנו לעיל, נפתח לי להבין למה החסידות של רבינו כאילו נטוש בלי רבי חי. כי הקושיא חזק הלוא צריכים רבי שיכולים לראות ולדבר איתו וכו', ויש תירוצים טובים. אבל עכשיו זה יותר ברור הרבה. כי כמו שכל חסידי ברסלב יודעים שרבינו אמר שכל ענין שלו זה ראש השנה, כמו כן רבינו אמר שכל הענין שלו זה תפילה, ובשביל זה יש כל המחלקת עליו, כי כרום זלת לבני אדם, אלו דברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בו - בדיוק מה שכולם זלזלו בחסידות ברסלב - הטויטא חסידים (חסידים של נפטר). וזה (חלק מ) עוצם החידוש של רבינו הדרך החדש שהוא הדרך הישן, כי עד רבינו כל רבני ישראל האמיתים היו למסור התורה, ומסירת התורה צריך להיות מהרבי להתלמיד - פנים בפנים, כמו שרבינו מסביר שצריכים לראות התנועות וכו', וצריכים לקבל ההדרכה והעצות והכל. אבל רבינו הגם שבכל אלו הרבה לעשות יותר מכלם (ובשביל זה כבר לא רואים עיקר התכלית שלו) - העיקר שלו זה תפלה - ובתפלה לא צריכים לראות את הרבי בגשמי, רק להתקשר לרוחו ונשמתו, ואסור אפילו לעמוד בד' אמות של המתפלל וכו'. ובעוה"ר כל העולם נתפסים בדברים קטנים - אפילו חשובים מאד של תורה ויראת שמים, ולכן תמהים איך יכולים בלי רבי חי - אבל רבינו מחכה להם שיבואו להתכלית שהוא אמר בפירוש - שיכנסו לתפילה. נ נח נחמ נחמן מאומן

רמח"ל - הילולא הלילה - מ"א לעומר - יסוד שביסוד

ב"ה

אחד מהדברים שכתבו הרבנים השקרנים נגד הרמח"ל, איך יכול להיות שרעיא מהימנא - (הרועה הנאמן - משה רבינו) היה אומר לו רבי רבי, כאשר הרמח"ל מצטט בספריו דברי הרעיא מהימנא אליו.

אז חבירי גבריאל נ"י תירץ בדרך אפשר, שהרי במכתב תלמיד של הרמח"ל כתוב שהרמח"ל היה לו ניצוץ מרבי עקיבא (וכן אומרים שהרמח"ל השלים במ' שנה שחי על התורה ועל העבודה, את המ' שנה הראשונים של חיי רבי עקיבא שהיה עם ארץ), ומבואר במסכת מנחות שמשה רבינו שאל את השם יתברך ענין התגין שעל אותיות האלף בית והשם יתברך הראהו את רבי עקיבא שהיה דורש תילי תילים של הלכות על כל התגין, הרי שבאיזה בחינה רבי עקיבא הוא בבחינת הרבי של משה רבינו, וי"ל שזה הבחי' היה שייך להניצוץ שהיה ברמח"ל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כל יהודי צריך להיות רבי לעצמו

ב"ה רבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שכל אחד צריך לחפש את נקודת משיח שבו. והנה משיח זה הדרגה הכי גדולה, ואין עליה שום רבי וכדומה. והרי זה לימוד ומסר שרבינו מחייב כל אחד להשתחרר מכל הרבנים לגמרי, אפילו מרבנים אמיתים, יש צורך וחיוב להאדם למצוא איזה נקודה שבזה הוא הוא הראש והרבי של כולם, ובסתמא כאשר יודע טיבו, לא יהיה עבד סתם לאיזה מפורסם..... נ נח נחמ נחמן מאומן!

Reb Yid - Reb Nanach

HH

Rashi says (Devorim 2:17) that HY spoke to Moshe Rabbainu only in the merit of Israel. One of the most frequent words in the Torah is VaYidaber, and he spoke. Every letter in the Torah is divine, so these letters must be very special. The letters can be rearranged to Reb Yid! They can also be spell Rebbe  Vuv Dalet, the letters vuv and dalet together equal 10, an allusion to the Rebbe who revealed his name in the ten types of song: Na Nach Nachma Nachman MeUman. Vuv and Dalet = RaNU - to sing, with the acronym Rabbi Nachman (vuv is a conjugation).

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

ב"ה רש"י בדברים ב:יז 

וידבר ה' אלי וגו'. אבל משילוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפ' (זו) וידבר, {א} אלא ויאמר, ללמדך שכל ל"ח שנה שהיו ישראל נזופים, לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך שאין השכינה שורה על הנביאים, אלא בשביל ישראל:

וידבר מופיע בתורה הקדושה הרבה פעמים, וכל אות של התורה היא שייך לשמות של השם יתברך, אז בטח האותיות האלו של וידבר חשובות מאד.

וידבר יכולים לצרף, רב יוד (כך היו מכנים יהודי פשוט), וממש כדברי רש"י הנ"ל.

עוד יש לצרף רבי וד - היינו הרבי ששמו הוא הו"ד - י' מיני נגינה - נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן ויו דלת בגמטריא רנ"ו,

נ נח נחמ נחמן מאומן

<iframe width="420" height="315" src="https://www.youtube.com/embed/ETYPYmHGbIY" frameborder="0" allowfullscreen></iframe>

620. איך אומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי: -- מתוך ספרי לקוטי נ נח (יכולים להוריד חנם באתר)

620. איך אומרים סתם נ נח נחמ נחמן מאומן בלי להקדים רבי:

א] ראשית כל כך קבלנו מהסבא, וכך הוא היה אומר. רק כדי לסמוך את הענין נכתוב סמוכין לזה.

ב] ע' ספר המדות צדיק אות מז ז"ל יש צדיקים שאינם נקראים בשם רבי. ובמ"מ ציינו לב"מ פו. - לדידי חזי לי סיפרא דאדם הראשון וכתיב ביה, שמואל ירחינאה חכים יתקרי רבי לא יתקרי ע"ש.

ג] נ נח נחמ עם אותיות גימ' רבי (שוב ראיתי שכבר הקדמוני בזה בס' זה ינחמני סי' 27, ועוד כ' שם שזה גימטריא זה"ר).

ד] מצינו שהאריז"ל צוה את מוהרח"ו להגיד לפני כל תפילה עשרה פעמים עקיבא סתם בלי לומר רבי, ולא פירש כלום [שער הגלגולים הקדמה לו ז"ל גם אמר לי כשהלכתי עמו לטבריא במערת ר' עקיבא, כי א"ל ר' עקיבא, שאזכור עשרה פעמים את ר' עקיבא זה אחר זה, קודם כל תפילה מן השלשה תפלות, ערב בקר וצהרים, ועל ידי זה יתעבר בי, וסייעני מאד. ואמר לי שאין צורך לומר ר' עקיבא, אלא עקיבא בלבד, עכ"ל]. --- נו -- מי משתדל להגיד נ נח נחמ נחמן מאומן לפחות עשר פעמים רצופים לפני כל תפלה?!

ה] בתוספתא עדיות (ג:ד) תנא ז"ל מי שיש לו תלמידים קורין אותו רבי, נשתכחו תלמידיו קורין אותו רבן, נשתכחו אלו ואלו קורין אותו בשמו עכ"ל, ופירש המנחת בכורים ות"ב שם ז"ל עי' ברמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים דפי' שמי שהיה חשוב בעיני רבי שאין למעלה ממנו קורא אותו בשמו, כמו הלל ושמאי, ומי שהיה בעיניו למטה מן המעלה זה קרי אותו רבן, כמו רבן יוחנן בן זכאי וכדומה, ומי שהיה בעיניו למטה מן המעלה זה קרי אותו רבי, כמו ר' מאיר ור' יהודה. ועל פי זה כוונת התוספתא, מי שיש לו תלמידין פירוש באותו הדור שתלמידיו חיין: נשתכחו תלמידיו, היינו בדור הקדום: אלו ואלו, היינו דור הקדום לקודם, ולפי דברי הרמב"ם אתי למימר דהתוספתא לדוגמא בעלמא נקט לענין תלמידין והכוונה בענין החשיבות לבד ע"ש, עכ"ל. וכן ציין המצפה שמואל שם לדברי הרמב"ם. וכן ציין החסדי דוד שם, והוא ציין לעוד מראה מקומות (ערוך השלם ערך אביי, תחלת ספר הליכות עולם). ועל כל פנים מבואר לפי הרמב"ם בסמיכות להתוספתא שהמעלה הכי גדולה לרב וגדול בישראל כאשר קוראים אותו בשמו בלי שום תואר רב, רבי, רבן וכדומה. (ומעניין, לפי הטעם הזה, ולפי עיקר הטעם באות הבא, שאלו שמחפשים את הכבוד בתוארים, בכלל אין להם שכל או כלים לרצות את הכבוד הכי גדול הזה להיות נקרא בשמם לבד).

ו] המפרשים עה"ת כתבו ששם שהוא חלק בהתורה שונה דינה (בפרט לענין שמצינו שקוראים את האבות ואת הנביאים סתם בשמן), וכמו שאנו אומרים שמותיהם סתם, כמו למשל עמרם, שהוא היה אחד מראשי כל עם ישראל, וכן הרבה פעמים אנו אומרים משה סתם וכוונתינו לראש הנביאים רבן של כל ישראל לכל הדורות. ושמע ישראל אמרו השבטים לישראל אביהם, והוא השירה של ישראל (לשון הרמח”ל) ממש הענין של ננח.