למצוא נקודה טובה עבור מת

 ב"ה

כבר כתבתי בבלוג בביאור תורה רפ"ב - אזמרה - לפי שטחיות ההבנה של תורה זו, שנותנים כח להנקודה טובה להתגבר ולכבוש את כולו, הרי אחר פטירת בן אדם כבר עבר זמנו. אכן לפי מה שנראה ברור באמיתת הענין, שמספיק למצוא נקודה אחת טוב ביהודי לקיימו בשורשו הטוב האמיתי, לכאורה גם לאחר פטירתו יכולים לעשות את זה, עיין שם באריכות.

והנה עכשיו ראיתי שבחור אחד אפיקורוס בשם חצרוני, אמו נפטרה כערב ט' באב תשע"א, והוא חיכה חמש שנים לפטירת אביו, וכתב על קבר אמו – חיללה שבת וחג, אך לא בפרהסיה וכו' לא העלימה מיסים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הרפניא מישון ותרמוד - דף יומי מסכת יבמות דף יז

 ב"ה

יז. מאי הרפניא (שם עיר)? אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, ופרש"י ז"ל כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם, ע"כ. במתניתא תנא כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם, אמר רבא והיא עמוקה משאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא ע"ש, הטעם שדרשו לגנאי, י"ל ע"פ מה שפרשתי בספר תהלים קיט:קי בביאור תיבת פרן. והרי אותה מקום באשה מכונה קבר (כמו שמצינו פתיחת הקבר בלא דם).

והיינו דאמרי אינשי קבא רבא וקבא זוטא – רש"י פירש קבא לשון איפה, ויתכן שגם זה כינוי לקבר, כמש"כ בפנחס (במדבר כה:ח) ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה – מיגנדר (-מתגלגל) ואזיל לשאול, ומשאול לתרמוד, ומתרמוד למישן, וממישן להרפניא.

ואכן עיניהם של תרמודיים טרוטות (שבת לא, ליקוטי מוהר"ן נט). ויתכן שתרמוד מרמז על תשמיש (מר ו"ד, ועוד צירופים איני רוצה להאריך), מישן בחינת מישוש, והרפניא בחי' הסתכלות כנ"ל. ולפי זה יש לפרש את הסדר, ואין להאריך בזה.

יז: איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא, ע"ש.

ק"ק שהרי מצינו בתורה שיהודה קיים ענין יבום עם תמר כלתו, ואע"פ שכיון שניתנה תורה נתחדש פרטי המצוה, עכ"ז עדיין למה היה עולה לחשוב הוה אמינא כזה שהוא נגד מה שהיה לפני מתן תורה, וכן מצינו לאחר מתן תורה בענין בועז ורות שקיימו ענין יבום.

נ נח נחמ נחמן מאומן

7 Adar - Moshe Rabbainu - Why is his tomb hidden?! NNNNM

 HH 7 Adar - Moshe Rabbainu - why is his tomb hidden, because if it was known, all of Israel would go there and ask him to pray, and HY would be forced so to speak to bring the redemption immediately even before the proper time. - Today this can be achieved by going to Rabbainu Na Nach Nachma Nachman MayUman

ב"ה לכבוד הילולא של משה רבינו, הגמרא במסכת סוטה דף יד. לפי הגהות הב"ח: ואמר ר' חמא בר חנינא מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם שמא יבאו לקבורתו של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו למשה ויאמרו לו משה רבינו עמוד בתפלה בעדנו ועומד משה ומבטל את הגזירה מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם שכן אתה מוצא בשעה שהיו ישראל במדבר וסרחו במעשיהם ועשו עגל קצף הקב"ה על ישראל ואמר למשה הרף (-בגמטריא נחמן מאומן) ממני ואשמידם, כמה צדיקים היו באותו הדור, וכמה חסידים, משה ואהרן ויהושע אלדד ומידד וע' זקנים ושאר חכמים ותלמידים ולא עשה בשבילם ולא ביטל הגזירה אלא בשביל משה, ע"כ. והיום יכולים לפעול את זה בציון רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

ספר פנות המרכבה להרמח"ל ממש פירוש על הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

ב"ה הרמח"ל כתב ספר קטן בשם פנות המרכבה נדפס בספר גנזי רמח"ל, והוא גם חיבר להתורה שהוא גילה שם, תפילה להתפלל על התורה שגילה, ממש כענין שרבינו רצה שנעשה. הספר הזה ממש מגלה סודות עצומות על הפתק והנ נח.

הפנה ראשונה בו השם יתברך פותח קברים - זה ענין של הפתק, נוטריקון, פתח קברים, ויש לי ב"ה עוד הרבה להאריך בפנה זו על שבעה קברות וסכותה בענן אבל אין כאן מקום להאריך, ועל כל פנים מבואר ממה שכתב שם למה אחר התגלות הפתק אדרבה אז היה השואה, כי הטומאה התגברה מאד נגד הקול דקדושה ע"ש.

הפנה השניה, השם הקדוש צמרכ"ד - בגמטריא נ נח נחמ נחמן, וכן השם הקדוש ת"ץ - בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן סל"ת של המנחה, והמנחה גופא שהיא נפש דוד, ואותיות של נחמן. ושם מסביר את הענין של נבואה, שהוא ממש ענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא ח'. ושם כתב ז"ל "ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי" - מלך וקודש מתחברים ביחד, וסודם ת"ץ מלך הוא צ, ק - קודש הוא ת, עכ"ל עיין שם. ולכאו' זה רמז לחיבור של רבינו וסבא ישראל.

אחר כך בפנה השלישי מבואר ממש מה שרבינו אמר שלעתיד לבוא כולם יהיו חסידי ברסלב, אותיות לב בוסר, שכל אחד בוסר (פירוש ממאס) חלק חבירו, והרמח"ל כותב את זה כמה פעמים שם ז"ל ואז יודע החסידות בעולם, שיכירו בני אדם מעלתם ולא ירצו יותר מזה וכו' ע"ש שמביא שם שיהיה נעשה מלב האבן לב בשר, הכל ממש כמו שאמר רבינו הקדוש. ומעניין מאד מה שהוא כותב ז"ל "ואות אמצעי תשרוף שני בתים הטמאים שיש בירושלים עיר הקדש, ולטהר את מקומם, ואז תעמוד כל הברכה על הר ציון, עכ"ל. הפנה רביעי עוד לא זכינו בכלל שנדבר בזה, בב"א.

בעזה"י אזכה לעמוד על הענין האלו יותר טוב ולכתוב יותר באריכות בלקוטי נ נח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

התבודדות מיוחד שרבינו עשה במאגילא - בתוך ההר - יום שלם בזלאטיפאלע

ב"ה

שיחות הר"ן קסג: ספר לי איש אחד מזלאטיפאלע שבהיות יושב רבנו ז"ל בזלאטיפאלע וכו' והלך עמו חוץ לעיר וכו' אחר כך הלכו יותר ובאו סמוך להר אחד שקורין "מאגילא," שהיה סמוך לעיר. ושאל אותו מה זאת, וספר לו האיש ענין אותו המאגילא, ואמר לו שילך עמו לשם וכו', ע"ש.

והנה פה רבי נתן השמיט הרבה, ממש פלא, כי עכשיו ישבתי עם חבר נחמן יצחק נ"י שגידל באוקרינא כגוי, והוא סיפר לי שכולם שם יודעים מה זה, ופירושו הפשוט, קבר, ויש כמעט אצל כל עיר ועיר דבר כזה (mohyla). והענין הוא שבנו ערימה עגולה להדמות לנחש, ראשו אצל זנבו, ושם קברו, ולפעמים גם הרגו ילדים במיוחד, או מה שבא להם, ועל פי רוב שרפו את הגופים וקברו אותם שם. וזה היה כמין תקרובת להנחש. וכל פעם שעשו את זה באותו מקום, עד שהערמה עלה בגובה. ועם כל זה לא אמור להיות הר בכלל, אכן יתכן שזה עשו אותו מתחילה על הר. ומצאנו כתבה ותמונות של כלי כסף עם צורות של סוסים שמצאו במאגילא שסמוך לזלאטיפאלע. והחבר הנ"ל חושש שיתכן מאד שהנהרגים והקבורים שם היו כוזרים.

ועל כל פנים מבואר שזה לא היה סתם התבודדות רגילה, אלא תיקון מיוחד במינו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

עריכת תפילה בציבור בציון הקדוש של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה בספר שיח שרפי קודש מביא דעה מזקני אנ"ש שהתנגדו בכל תקף שיהיה תפילות נערכות בציון, כי זה מפריע כל אלו בציון העומדים לבקש על נפשם וכמו שרבינו אמר בפירוש שד ר כי התפילות הס דורות מוכרים לבורא אחר א שכבר יודע איך לעמוד ולארבן.

והנה אהרן חי טוען שהלוא גדול הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה, והציון הקדוש הוא המקום שרבינו מכניס אורחיו, אז אין להפסיק לתפילות.

אכן האמת נראה לעניות דעתי פשוט, שהלכה שאסור להתפלל את התפילות בבית קברות, וזה מה שאנחנו כן מתפללים התפילות בציון רבינו הוא מדין קביעת ישיבה על קברו שמובא מציאות וענין זה בגמרא, שמצינו שאיך שהוא קביעות הישיבה על הקבר מעקר את האיסור של בית הקברות.

ולפי זה פשוט שההנהגה בציון צריך להדמות לישיבה, אבל מה זה אמור להיות איני יודע, אבל בסתמא יש בזה איזה סדר של תפילות סדורות, ולא יותר מפעמיים של תפילה אחת של הג' תפילות, ולא יכול שום אחד לעשות לו קדיש או קדושה סתם מתי שהוא רוצה.

נ נח נחמ נחמן מאומן