שנת התשפ"ב שנה של מסכות - שנת תשפ"ג ישלמו הרשעים על זה בעזה"י - על פי התלמוד בבלי

 ב"ה

עיין במסכת בכורות דף מו: ז"ל תא שמע אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם, תני עד החוטם, תא שמע פדחת בלא פרצוף פנים, פרצוף פנים בלא פדחת, אין מעידין עד שיהו שניהם עם החוטם...

ה'חוטם ת'א ש'מע פ'דחת ב'לא 

ראשי תיבות התשפ"ב - וזה תא שמע, כי לא כיסוי את האזנים....

ועל פי דרכינו נבדוק שנת תשפ"ג, במסכת חולין דף קמא.: 

והכא היינו טעמא משום דקסבר שלח מעיקרא משמע, תא שמע גנב וגזלן ישנן בכלל מלקות דברי רבי יהודה, והא הכא דלאו שניתן לעשה הוא וכו'

מ'עיקרא מ'שמע ת'א ש'מע ג'נב - תשפ"ג!

(וכן יש רמז לשנת תשפ"ד, מתיבת ד'קסבר עד תא שמע)

רמז חזק שבעזה"י הרשעים שעשו כל הבעל הגן, וגנבו וחמסו וכו' עם השקרונה ילקו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הטעם שלומדים מסכת יבמות בפורים תשפ"ב

 ב"ה

השנה תשפ"ב ראשי תיבות תינוקות של בית פורים, בדף יומי לומדים מסכת יבמות דף י, והטעם שלומדים מסכת יבמות, כי חייב אדם לבשומי, והש' מתחלף לת', בתומי, אותיות יבמות. וכן יב"מ הוא השם הע' בע"ב שמות, בגמטריא יי"ן וסו"ד. עד דלא ידע - כי יבמות היא המסכת הראשון בסדר נשים, מלשון כי נשני, לשון שכחה כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו (שמדבר שם על נס פורים ע"ש), ושם הפרק מופיע בראש הדף: חמש עשרה, בגמטריא - עם י"ה שהם חמש עשרה, תתקלח - בגמטריא מרדכי אסתר, עם הב' תיבות והכולל. והוא אותיות שמח רשעה כענין -. בין ברוך מרדכי לארור המן. כי דף י' מתחיל בענין אמו מאנוסת אביו שנופלת ליבוש, וזה בחינת ארור המן, כי היה מגזע אליפז בן עשו שבא על אשת אביו, אל אהליבמה - אהל יבמה דייקא - אשת עשו (רש"י פרשת וישלח לו:ה). בין ברוך מרדכי, מרדכי היהודי - דף י', כי אסתר היתה בא מאחשווירוש וטובלת ויושבת בחיקה של מרדכי, כי היתה אנוסה מאחשווירוש ועוד מותרת למרדכי..

ורבי קרא על לוי, כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו, בחי' עד דלא ידע כנ"ל. ועוד רמז לעיקר נס של פורים, שבאותה תקופה השכינה היתה אחור באחור עם ז"א והתחילה להבנות, ועוד לא היו מוחין בז"א, עד שהיה הנס של בלילה ההוא נדדה שנת המלך, וחזרו המוחין לז"א.

והשם יתברך יאיר עינינו וליבינו להבין עוד סודות בימי פורים האלו.

נ נח נחמ נחמן מאומן