פרשת ויחי - רמזים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן והפתק וסבא ישראל - מהספר לקוטי נ נח

ב"ה

מח:ט ויאמר קחם נא אלי ואברכם, חבר הראה לי ש'קחם' בגמטריא נחמן, 'נא אלי' עם האותיות בגמטריא אומן. וי"ל עוד 'ויאמר קחם נא אלי' בגמטריא רבי נחמן מאומן, ו'יאמר קחם נא אלי' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

מט:א-ב ויקרא יעקב אל בניו  ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים (ב) הקבצו ושמעו  בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. האספו, אספו עם הכולל בגמטריא נחמן. ואגידה, מחלפין ו' עם ב', והרי אותיות אבגדהי, סוד שיר פשוט כפול משולש מרובע -אבגד – שהם י' – ה'  - מאומן. 'לכם את' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר – אותיות ראש, ראש בני ישראל, וכן ראשי תיבות א' ראש שנה. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו' סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. 'יקרה אתכם באחרית' ראשי תיבות ישראל בער אודסר. 'באחרית הימים הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו' סופי תיבות בגמטריא יז תמוז – 'אל ישראל' עם האותיות והכולל בגמטריא פתק, אל איזה ישראל 'אביכם' י'שראל ב'ער א'ודסר. 'הקבצו ושמעו' בגמטריא הכתר, כי הקבוץ בראש השנה עולה על הכל.

מט:ט גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו: מטרף' בני' עלית' ס"ת ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בני' עלית' כרע' רבץ' כאריה' וכלביא' מי', ס"ת בגימטריא בהפתק. מטרף, ר"ת פתק טבריא ר' מאיר (בעל הנס). עלית' כרע' ס"ת בגימטריא י"ז תמוז, שהוא הסימן לאמיתת הפתק. ס"ת של הפסוק חוץ ממילת גור, ה'ה'ף'י'ת'ע'ץ'ה'א'י'ו'= תרפב, השנה שקבל הפתק.

והנה בפסוק הזה נרמז סוד גדול במש"כ מטרף בני עלית, דהלוא אחר מכירת יוסף כתוב על יהודה, 'וירד מאחיו', ואיך כותב כאן עלית. מטרף, אותיות טרמף, ע' לקמן בס' כל הדרכים מגיעים לאומן, שיש ארבע אופנים, ומטרף, יש בו א' מכל הד'.

נ:יז כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וכו', שא נא, השני אלפין זה ב', נב"ש – נחמן בן שמחה. 'אנא שא נא פ' עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

וכיון דאתי לידי נראה לפרש, דהנה מה שגרם להשבטים לאמר את זה ליוסף מבואר ברש"י שם (פסוק טו) ז"ל ויראו אחי יוסף כי מת אביהם, מהו ויראו, הכירו במיתתו אצל יוסף שהיו רגילים לסעוד על שלחנו של יוסף והיה מקרבן בשביל כבוד אביו, ומשמת יעקב לא קרבן ע"ש. והנה על ידי שמכניסין ת"ח לאורחין כאלו הקריב תמידין, וענין התמידין, שתמיד זה גמטריא ד' אלפין (דהיינו אלף = 111, ד' פעמים = 444 כמנין תמד), ואלו הם מה שנזכר בשלמה המלך (מלכים א' ה'): "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף", כמבואר כל זה היטב בלקוטי מוהר"ן תורה כח (והיה לי השגחה על זה, שלמחרת שחידשתי את זה מי שהוא בא אלי לעשות איזה ביקורת ואמר לי בו נראה מה שרבינו אומר ופתח לק"מ לתורה כח) ע"ש שיש מצד הקדושה ויש ח”ו מצד הטומאה מהתלמידי חכמין שדי”ן יהודאין. ולכן פה אחר שהאחים ראו שיוסף כבר לא זוכה להכניס אותם, שהם ת"ח אמיתיים, לאורחים, דאגו איך הוא ירים את הד' אלפין. וזה מה שמופיע פה ד' אלפין שביניהם נ"ש"נ. ומילת שא, להרים אותם. כי הכל בכח רבינו נחמן בן שמחה, באופן שמתחיל בנ' ומסיים בנו"ן. וכן תראה בתורה כח שם שסוד עולת התמיד זה סוד השם אבגית"ץ שכבר הוכחנו (אות טז) איך שהוא ממש סוד השיר פשוט, כפול שלוש, מרובע (א,ב,ג,י) נ נח נחמ נחמן מאומן (ת"ץ ע"ה). אנא"ש"א בגמטריא שמחה, וכן אשאנ”א, ועם הכולל גמטריא נ נח נחמ נחמן. ושים לב על האותיות האלו שהם שווים משני הצדדים פאנאשאנאפ. ש' באמצע זה של ש'מחה אביו של רבינו, ואז יש הנונים, של נ'חמן, ואז בקצות האותיות יש את הפאים, פ'ייגא האמא של רבינו. והרי באותיות שמבפנים הפאים, יש משני הכוונים בגמטריא נ נח נחמ נחמן. וכאשר מתחילים מהפאים שבקצות האותיות, יש משני הצדדים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן: פאנאשאנ, וכן אנאשאנאפ, עם האותיות [והכולל] בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והנה הגמטריא של כל "המנורה" הנ"ל – פאנאשאנאפ – תקסד, שכידוע הוא פעמים ר"פ (מנצפ"ך בה' ספירות חג"ת נ"י, ומנצפ"ך ביסוד) – עם הד' אותיות. וכן "נחמן בן שמחה" = תקנג, ועם העשר אותיות והכולל = תקסד!

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת וישלח - רמזים של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן על הפרשה

ב"ה

וישלח

וישלח = נ נח נחמ נחמן.

לב:ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, מלאכים עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן, שעיר בגמטריא פתק.

לב:ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, הס"ת של ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק. והכהו, תרגום אונקלוס וימחני, ימ = נ, הרי וננחי. המחנה בגמטריא נ נח.

לב:יא, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.

קטנתי מכל החסדים, ר"ת קמה, שזה השם שמשתמשין בו כאשר רוצין להמליך מלכים כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רלד), והוא ראשי תיבות של המילים הראשונים של הפתק הקדוש, מאד היה קשה.

'ומכל האמת' בגמטריא – ומהנ נח נחמ נחמן מאומן.

'את עבדך' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל.

'כי במקלי' בגמטריא בקלף – היינו הפתק.

'עברתי' תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

'הירדן' כבר ביארנו לעיל (אות י') בס"ד שזה ענין הקשר בין ר"ן – רבינו נחמן, לי"ד – ישראל דב.

'הזה ועתה' בגמטריא ונ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם הס"ת של 'במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

'לשני' בגמטריא לרבי נחמן.

לב:יד מנחה. יעקב אבינו שלח לעשו מנחה, מנחה זה אותיות נחמן (ה' כפול י' זה ן'), כתב האור החיים הקדוש (לב:טו) שמעתי ממורי זקני (זאת אומרת – סבא...) זצוק"ל שנתכון יעקב בחשבון – ששלח מבעלי חיים כחשון 'שעיר', שעולה בו תק"ף (פתק!). ולזה שלח בחשבון: עזים ורחלים ארבע מאות וארבעים. וגמלים שלשים, עם בניהם, הם ששים – הרי חמש-מאות. פרות ופרים חמשים. אתונות ועירים שלשים. הרי תק"ף (פתק!) - לשבק תקפו, עכ"ל.

ובזה י"ל השאלה המפורסמת על מה שכתוב בפתק הקדוש, מאד היה קשה לי, למה היה קשה לרבינו (ועיין לקמן אות נב"ש שאכתוב עוד על זה בעזה"י, ולעיל פרק 330:כ), אלא י"ל, דהרי מצינו בהפטרה לפרשת וישלח, מהנביא עובדיא, והוא שייך ללידת יוסף (פרשת ויצא ל:כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי, ופרש"י ז"ל משנולד שטנו של עשו שנאמר (עובדיה א:יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק (מרחו"ק = נ נח נחמ נחמן), משנולד יוסף, בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב, ע"כ. וכאן בפגישה עם עשו יעקב רצה לראות הקיום הזה שבית עשו יהיה לקש, אז הוא שלח לו תק"פו של יוסף (בענין תקפו של יוסף ע' לק"מ תורה קל, ובשיחות הר"ן קיד. וע' בזוהר הקדוש בהאבק יעקב עם שרו של עשו, שהמלאך ראה את יעקב תק”יף בכל) – כח של הפתק. וזה י"ל מאד היה קשה לי – דהיינו שרבינו פעל את זה שהמאד – שהוא בחי' היצר הרע, שרו של עשו (כמובא בלק"מ ובחז"ל, בפירוש המלה מאד) היה לקש – קשה-לי!

וע' בתרגום אונקלוס על הפסוק (לג:יא) קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח – ויפצר ת"א ואתק"ף! כי יש בפסוק הזה הרבה רמזים על הננח – קח בגמטריא נ נח, וחנני – זה ננח. ושוב שמעתי מחבר אופיר ל. כי חנני בגמטריא נחמן. ועוד רמזים.

והנה אע"פ שעיקר הכח של הפתק הוא רק מרבינו הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן. זה מטעם שהגענו אז בסוף הגלות, עד שכבר מאיר לנו האור חוזר של הגאולה, אז רבינו פעל ישועות בקרב הארץ בסוד תיקונא דסיפא, כמו שביארנו בס"ד במ"א, אבל יעקב אבינו היה עוד מתקן ומשתדל מצד תיקונא דרישא, וכמו שיעקב אמר כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, ואילו הכח של רבינו זה באחוריים, ואכמ"ל יותר.

(ושרו של עשו ראה כי יעקב תקיף בכל כנ"ל, ויהיה לק"ש כנ"ל, אז בא על עצה ליגע בכף ירך יעקב – בשו"ק, בגיד הנ"שה – נחמן שמחה'ס, ואלו הת' עלמין דכסופין של הצ'דיק (כמו שמובא בשיחות הר"ן רנט מהזוה"ק, ובלקוטי הלכות), שהם באמת אלף עולמות של כסופין ע' בזוה"ק מזה, הרי = תצא = נ נח נחמ נחמן מאומן).

לב:כד רש"י כותב שיעקב אבינו עשה את עצמו כגשר להעביר את משפחתו, וכן מבואר בספרי אמת שהצדיק הוא הגשר להעביר את האדם להשי"ת. ובזה נוכל להבין יותר טוב מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן, כל העולם כולו גשר צר מאד והכלל והעיקר לא לפחד כלל. דהיינו שכל העולם זה רק הצדיק, וזה נראה כאילו שהוא דרך צר מאד לשמוע ולעשות כדעת ורצון הצדיק, והכלל והעיקר זה להיות חזקים בצדיק ולא לפחד כלל, כי זה בעצמו המדה של הצדיק, שהוא הכלל והעיקר.

לג:ה ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. הילדים - נחמ ע"ה. אשר חנ"ן - נ נח. חנן אלקים את - ס"ת ע"ה גי' נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ותגש עם הכולל בגמטריא נחמן במילוי - נון חית מם נון, ואחר נגש יוסף, סופי תיבות בגמטריא פתק. נגש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

לג:יד יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה: וחז"ל אמרו שזה הולך על כל הגלות שאנו נמצאים בה עכשיו עד אשר אנו עולים מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. ואני -- "אתנהלה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "שעירה" בגמטריא הפתק!

לו:לט הדר מלך השמיני שלאחר הז' מלכים שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כי לא תשכח מפי זרעו

ב"ה

לא:כא והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי.

כי לא תשכח מפי, הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, כי רש"י פירש שזה הבטחה וכו', ורבינו הקדוש גילה בריש לקוטי מוהר"ן לפני תורה א', שהבטחה יתקיים על ידי רבי שמעון שהוא "זרעו" של יוחאי ששמו רשום בהסופי תיבות, אכן העיקר שהכל תלוי בו זה רבינו בעצמו, "זרעו" עם שני כוללים (כמו שכתב ר' אברהם אבולפיא שעל כל שני אותיות יש למנות כולל, וכן מצינו בכתבי האריז"ל) בגמטריא נחמן מאומן, והעיקר על ידי השירה שלו, בחינת וענתה השירה הזאת, "לפניו לעד" עם התיבות בגמטריא רפ"ב (וכן הסופי תיבות של: יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, אי נמי: אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו, בגמטריא רפ"ב), תורת אזמרה, שהצדיק בונה את הניגון והשיר על ידי הנקודות טובות שמוציא בעם ישראל, כי לא תשכח מפי, ר"ת נ נח נחמ נחמן מאומן כנ"ל. כי ידעת את י'צרו א'שר ה'וא עשה היום, ראשי תיבות אי"ה, התורה של רבינו הקדוש המקביל לתורת אזמרה, בחינת אלפיים אמה תחום שבת כמו שכתב מוהרנ"ת, והוא כנגד תוקף היצר שמוציא את האדם לגמרי מן העולם רחמנא ליצלן, עד שלא נשאר לא אלא לצעוק איה מקום כבודו.

והסופי תיבות של: את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם, בגמטריא תרפ"ב, וכן "עשה היום בטרם" בגמטריא התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק הקדוש. וזה אביאנו, אב"י ראשי תיבות ישראל בער אודסר. וזה "בטרם אביאנו" כי אביאנו בגמטריא שבעים, ובטרם, זה ב' טרם, היינו עוד שני שנים קודם השבעים שנה, הרי ביחד שבעים ושנים שנה שסבא חי אחר שהוא קיבל את הפתק (תמוז תרפ"ב – חשון תרנ"ה), כי כן ראוי לחיות כנגד ע"ב נימין של השיר של חסד שנתגלה על ידו. וזה – אשר הוא עשה היום, עשה כתיב חסר משמע שלעבר שכבר עשה בחייו, עושה עם הכולל בגמטריא ח"י חשון, יום פטירתו של סבא ישראל. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

בני יוסף מקבלים ברכה מיעקב בזכות רבינו נ ני

ב"ה
פרשת ויגש פסוק ח, וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה, ופרש"י שיעקב ראה רשעים שיצאו מהם ולכן לא רצה לברכם. פסוק ט, ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן וכו' ויאמר קחם נא אלי ואברכם. ופרש"י שיוסף ביקש רחמים עד ששרתה רוח הקודש על יעקב וזה מה שכתוב (הושע א:יג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו וכו' עיין שם.
והנה מה נשתנה שבתחילה יעקב ראה את הרע שיצא, אבל בסוף אמר קחם - בגמטריא נחמן שגילה איך להסתכל רק על הטוב שביהודי, וזה מה שכתוב קחם על זרועותיו, זרועותיו בגמטריא י"ז תרפ"ב התאריך בתמוז שבו סבא קיבל את הפתק הקדוש.
בני הם אשר נתן - אותיות תשנ"ה השנה שבו נפטר סבא ישראל.
מנשה ואפרים עם הכולל בגמטריא כהרבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

תשע"ז ממש ההמשך של שנת תרפ"ב שנת קבלת הפתק

ב"ה 

בחדשות פרסמו מה CBS שהשנה 2017 , יש בערך 14.1 מיליון יהודים בעולם - וזה כמנין היהודים בשנת 1922 - תרפ"ב - השנה שסבא ישראל קיבל הפתק הקדוש מרבינו.

והנה כבר הבאתי מהרמחל בפינות המרכבה וכעין זה במאמר הגאולה, שלאחר גילוי הפתק יהיה עוד התגברות החשך למרות, וכמו שהיה אחר הפתק מלחמות העולם והשואה.

ואם בימינו כבר חזרנו ב"ה למנין שהיינו בשנת קבלת הפתק הרי זה אות ומופת שקרן לעמו ירים מכאן ולהלאה גבוה והותר, ילכו מחיל אל חיל, ירים ונישא.

נ נח