פרשת ויקרא - החטא של העדים שמשביעים אותם

 ב"ה

ה:א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו.

אם לוא יגיד, עם הג' תיבות בגמטריא נ נח.

הראשי תיבות של: ושמעה קול אלה, ושל, קול אלה והוא, עם הכולל, בגמטריא נ נח.

(בהקדמה לספר דברים אחדים על שבועת העדות הרחבתי דיבור על זה בס"ד).

ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה, לשון הפסוק צ"ב שמשמע שהנפש כבר חטא, או שהחטא הוא ששמעה קול אלה, ובאיזה חטא מדובר, הלוא כל החטא הוא רק המבואר בסוף הפסוק – אם לא יגיד, ואילו בפסוק משמע שכבר חוטא מראש. ונראה שכאן רמז למה שידוע מהבעל שם טוב שכל הנגעים שאדם רואה בחוץ הם בגלל שהוא בעצמו לקוי בזה, וזה מש"כ נפש כי תחטא, שהוא לקוי באיזה ענין, וזה גרם שיראה ממש אותו ענין בעיניו וישביעו אותו להעד עליה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

על פי שנים עדים יקום נ נח

ב"ה

כתוב (דברים יז:ו) על פי שנים עדים, שני עדים זה: עד עד, בגמטריא נחמן (וי”ל ש'עד' לשון הסרה (ע' רש”י בפרשת חקת, במדבר כא:ל), ורבינו גילה שיש שני דרגות של ביטול, הא' הוא מוחין שאין בעולם רק השם יתברך ואתה, והשני, שאין רק אלא השם יתברך. ועי”ז יש שני העדיים – הכתרים, של מלכות שמים, שפירוש עול מלכות שמים פירש הרמב”ם שהוא יחוד השם, ולכן בשמע צריכים לכוון לחבר הע' של 'שמע' להד' של 'אחד' להיות עד על יחוד השם, וזה העדות, עד שתגיע למקומו, שהמציאות שלך מעיד על יחודו וכנ”ל). 

פי שנים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ועוד כתיב (דברים יט:טו) על פי שני עדים וכו' יקום דבר (דבר זה השכינה), על פי שני עם שני כוללים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.