ב"ה
לכאורה רמאדן, כשמו הוא, מרים את הדין רחמנא ליצלן (וע' משלי יד:לד - צדקה תרומם גוי - {רש"י: ישראל} וחסד לאומים חטאת {רש"י: הם עכו"ם שגוזלים מזה ונותנים לזה}, וידוע מש"כ בזוהר הקדוש על זכות המילה של ישמעאל שמזה יש לו אחיזה בארץ ישראל עד היום הזה, ואכמ"ל).
ולכאורה לעומת כח הטומאה הזו יש לכוון את היחוד על הפסוק (ישעיה כו:יא)
יְהוָה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן יֶחֱזוּ
וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם אַף אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם
וון את היחוד על ע' בקיצור כוונות של הרמח"ל על שמונה עשרה של שחרית, בברכת סלח נא, שכז"ל (הגה: ואומרים בברה זו נוסח זה: האל הגדול והגבור והנורא חטאתי לפניך ובכבודך מריתי, אנא מלך מוחל וסולח, סלח לי מול לי כפר לי, כי אל מלך מוחל וסולח אתה.
ויש בנוסח זה כ"ד תיבות כנגד כ"ד בתי דינים. ותכוין באמרך "ובכבודך מריתי" שפגם העונות גורמים שהשכינה נהפכת מרמה למרה, וזהו מריתי, ובכח התשובה תשוב לרמה. ותכוין שתתקן השכינה בג' (בדפוס גי' - בטעות) יחודים: יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י שהם בגי' (בדפוס בג' בטעות) נר, ואז תעשה זו השכינה - הרמה, שעולה נר. ואחר כך יתחבר בה הזכר שהוא יה"ו, והה' של הרמה יתדבק ביה"ו ויהיה: "יקוק רמה", ואז - "בל יחזיון", שהקליפות נכנעות.
ותוכל לכוין זה היחוד על פסוק ה' רמה, בכל פעם שתרצה), עד כאן לשונו.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Posts
