הלכה כהצדיק ולכן האבות הקימו מצבות

 ב"ה

פרשת שופטים

טז:כב ולא תקים לך מצבה אשר שנא י' אלקיך.

תקים לך, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שנא בגמטריא רב נחמן ע"ה. שנא ה' בגמטריא רבינו נ נח ע"ה.

הראשי וסופי תיבות של: תקים לך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מצבה אשר שנא, נב"ש – נחמן בן שמחה.

פרש"י ז"ל ולא תקים לך מצבה, מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפלו לשמים, אשר שנא. מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה, ע"כ. קיימא לן שהאבות קיימו את כל התורה, ומשמע כאן שלא היה להם שום ענין לקיים מצוה זו שלא להקים מצבה, וצ"ע הגם שלא עברו עליה, איך חשיב שקיימוה.

ועל דרך דרש נראה לפרש הענין, כי שלמות המזבח הוא שלמות ההלכות, כי פגימת המזבח כפגימת הסכין (חולין יח), והסכין הוא ענין של חתוך הלכה (ליקוטי הלכות, הלכות שחיטה ה:יד-טו). ועיין בהקדמת תיקוני זוהר, ובהקדמת תיקונים חדשים לרמח"ל, שהאבות הם הלכה כרבים. אכן זה כל האבות ביחד. ומבואר ברמח"ל שם, שזה שהלכה כרבים אינו אלא אלא מסיבת הגלות, אבל לולא הגלות, בעיקרון הלכה כיחיד – כצדיק. ובגלות אי אפשר לקבוע את זה, וגם משום כח התגלות היחוד כאשר רבים מסכימים לדעה אחת, עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב. ורובי הדעות – הפעולות משתנות – נרמזים באבני המזבח, שכולם מצטרפים למזבח אחד. והנה כל אב בזמנו, היה יחיד בעולם וחשוב כרבים, שהיה אב לכל עם ישראל. וזה המציאות לא היתה אלא בזמן האבות, כי אחריהם כבר לעולם היה רבים שלם. ולכן רק בזמן האבות היה דייקא ענין להקים מצבה. מה ששנא עכשיו, להם היה אהוב, ולכן קיימו את ענין המצוה הזו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נקמה -- מנהג לשים סכין בתוך קבר יהודי הנרצח - The custom to burya murdered Jew with a knife

ב"ה

סיפור שאינה לא ידוע, ונשכח בהיסח הדעת, אבל יש לנו ללמוד מהר ממנה למעשה, ובעזה"י נראה נקם מאויבינו, בזכות הפתק הקדוש של נ נח נחמ נחמן מאומן:

In the writings of the great Breslover Hasid, R' Shmuel Horowitz ob"m (a best friend of Saba Yisroel, receiver of the holy Petek of Na Nach Nachma Nachman MeUman), he records the following story:

There was once a very successful Jewish merchant, and the gentiles were jealous of him and they ambushed him and killed him R"L, HYD. He was buried with a knife in his grave, as that was the custom to so bury a murdered Jew. Afterwards the gentiles began to see this Jew chasing after them with a knife, and he would kill them one by one. They had no idea what was going on, but there was an apostate Jew amongst them who revealed to them the custom, and they decided to dig up the grave and if they would find it to be true that there was a knife there, they would G"F wipe out the Jewish community. That night the Rabbi of the city, the holy Ba"Ch was studying the whole night and before sunrise he dosed off and in a dream he was warned to quickly remove the knife from the grave, he didn't pay much attention to the dream, until it occurred again and again. So he immediately ordered for it to be done, they went to the grave and dug it up and they found this Jew clutching the knife in his hand and they were unable to release it from his iron grasp. They informed the Ba"Ch. The Ba"Ch told them to tell the Jew that they would accept upon themselves various virtuous rectifications of Torah learning, prayer, and good deeds if he would release the knife, but it was to no avail. They were running out of time, so the Ba"Ch himself went over and whispered something into his ear, and with that the murdered Jew gave up the knife, and they quickly resealed his grave. No one knew what the Ba"Ch had whispered, until it came time for the holy Ba"Ch to pass away, and he commanded that he be buried next to this Jew....... 

זה הסיפור פתחתי עכשיו, מתוך הרבה הרבה חומר, שכמעט התייאשתי לעיין בה בכלל, כי תפסת מרובה לא תפסת, ואז החלטתי לפתוח למשהו, ופתחתי לזה הסיפור, שהיה בימי הב"ח - הבית חדש (פירוש מכובד נדפס על צד הטור שולחן ערוך) חותנו של הט"ז (טורי זהב - פירוש נכבד נדפס על צד השולחן ערוך), שהערלים נתקאנו בסוחר יהודי מצליח, ורצחו אותו, והיהודים קיימו את המנהג לשים סכין קטן בתוך קבר הנרצח, ואז הגוים ראו את היהודי הנרצח רודף אחריהם עם הסכין, והוא הרג מהם אחד אחד, ולא היה מפסיק עיין שם כל הסיפור... כן יאבדו כל אויבך השם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח נחמ נחמן מאומן