עוד בענין שם מו"ם ושם עמ"מ מהע"ב שמות

 ב"ה

והאיש משה ענו מאד מכל האדם. ראיתי לפני הרבה שנים כמדומני במרגליות הים מר' ראובן מרגליות, פירוש 'ומום אין בך', שקאי על סנהדרין בן ע"א, שהם נגד ע"א שמות של שם ע"ב, ולכן אין להם כנגד השם הע"ב – מו"ם. וי"ל עוד שזה מה שכתוב על משה רבינו ותחסרהו מעט מאלקים, כי משה הוא ע"א. ובראשי תיבות של הפסוק יש האותיות של מו"ם, אבל אינן כסדרן. ענו מאד מכל, ראשי תיבות של השם הב"ן – עמ(ר)ם, אות ר' בגמטריא 'נו מאד מכל', עם הח' אותיות אי נמי, בחישוב הע' של ענו לאות ח' באותיות אחה"ע. ועם הכולל.

נ נח נחמ נחמן מאומן

דרוש למ"ג- חל"ה - שמות האחרונים של שם ע"ב, מאברהם אבינו עד ביאת גואל

  

דרוש למ"ג- שמות האחרונים של שם ע"ב, מאברהם אבינו עד ביאת גואל

ל – או"ם, ו' מתחלף לאות ב' באותיות השפתיים בומ"ף. אברהם היה אב המון הגוים (בעברית או"ם זה united nations). וכן ו' מתחלף לאות ר', באותיות אח"ס בט"ע ומ"ר, הרי ארם, שבתחילה אברהם היה מלך רק על ארם. והנה אברהם אבינו קיים כל התורה (גם עשו סייג וכו' כענין אום אני חומה), ם' בגמטריא ת"ר ועם א"ו והג' אותיות והכולל, בגמטריא תורה.

לא – לכ"ב, ל"כ ב' פעמים, הרי לך לך. והשם לכ"ב בגמטריא בן, וכן ב' פעמים ל"כ בגמטריא בן מאה שנה אברהם הוליד את יצחק. וה' ברך את אברהם בכ"ל (בראשית כד:א).

לב. – וש"ר, שרה ע"ה.

לג. יח"ו. כ"ד חדשים לגמילת יצחק (רש"י בראשית כא:ח, גיטין עה:). עם הג' אותיות והכולל, הרי עוד ד' – יחדו, וילכו שניהם יחדו (כן כתוב בתורה בפרשת העקדה, בראשית כב:ו). גם יח"ו בחינת חוה, כי ה' – ד"ו נעשה י', כי יצחק נולד עם נשמת חוה.

לד. לה"ח. אותיות החל. עיין בבראשית רבה כו:ד ויהי כי החל האדם (בראשית ו:א), אמר רבי סימון בשלשה מקומות נאמר בלשון הזה, לשון מרד (בראשית ד:כו), אז הוחל, ויהי כי החל, (בראשית י:ח) הוא החל להיות גבר בארץ וכו'. ובזוהר פרשת תולדות (סוף קלז:) ויצא הראשון אדמוני וגו' ואיהו זינא דיצחק דאיהו דינא קשיא דלעילא ונפק מניה עשו דינא קשיא לתתא דדמיא לזיניה, וכל זינא אזיל לזיניה, ועל דא רחים ליה לעשו יתיר מיעקב כמה דכתיב (בראשית כה) ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, כתיב הכא כי ציד בפיו, וכתיב התם (בראשית י) על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני י'. הרי על יצחק היה לתקן הפגם של החל הנ"ל. ולכן הל"ו (כי שם ל"ה עדיין קשור לעקידת יצחק כמבואר שם) אותיות נמרד – חסר הר' – חסר הרישא בחי' החל, כי כבר תקנו. ועקידת יצחק היה התחלה, בחי' עתה ידעתי כי ירא וכו', בחי' ראש השנה, ובחי' מתן תורה (-עיין אדיר במרום). ובעקידת יצחק פרחה נשמתו שהיתה נשמת חוה, וזה לה"ח ראשי תיבות לפנים היה חוה.

לה. כו"ק. עם הכולל בגמטריא חיי שרה מאה כ"ז שנה. שנפטרה תכף אחר עקידת יצחק. כו"ק ע"ה בגמטריא אלמון (עיין בליקוטי תורה בענין ותסר בגדי אלמנותה, שאלמנה בגמטריא שם אדנ"י בריבוע), שאברהם נשאר אלמון, עד שהלך יצחק והחזיר לו את הגר – קטורה. והנה איתא בספר המדות, ערך אלמן ז"ל מי שמתה אשתו יאמר בכל יום פרשת אשם עד שישא אשה אחרת, עכ"ל. והרי כו"ק במילואו, כף ואו קוף, עם הח' אותיות, ועם ל"ה – שהוא שם ל"ה, בגמטריא אשם ע"ה. ועוד איתא בספר המידות ערך אלמן ח"ב שעל ידי שקר מאלמן חס ושלום כמה נשים, וזה גם רמוז כאן, כי ו"ק זה ו' פעמים ק' בגמטריא שקר, והכ', כף הדמיון, דזה שאברהם אבינו נעשה אלמן, הוה כאילו שיקר. וזה ענין השם הבא, השם הל"ו מנ"ד (באותיות אלו יש אותיות אלמון, חסר הא'), כי רבינו גילה בספר המידות ח"ב ז"ל כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם, וזהו: אלמן אותיות – א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. והנה הראשי תיבות של (שמר כל) עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, עם הה' אותיות בגמטריא קצה, והנה השני שמות כו"ק מנ"ד, כ"ו זה אלף שציורו יו"י, ועם קמנ"ד הרי קצה. הרי שעם הויה הצדיק זוכה לאחת מהנה לא נשברה.

לו – מנ"ד, מ"נ היינו מיין נוקבין בסוד הבארות שחפר יצחק, והתורה ספרה על ד' מהם, עשק, שטנה, רחבות, שבעה (בראשית פרק כו). וכן המזבחות מעלים מ"נ, ד' מזבחות בנה אברהם אבינו (בראשית יב:ז, יב:ח, יג:יח, ואחד בהר המוריה), ומ"נ עצמה כנגד המזבח שבנה יצחק (בראשית כו:כה).

ויצחק תיקן ד'ם מ'ילה נ'דה (כי בתחלה היה לו נשמת חוה).

(ועיין לעיל מנ"ד תיקון של נמרד)

לז – אנ"י. השם הל"ז ראשי תיבות למה זה – אנכי, שאמרה רבקה אנכי, אבל בעת שצוותה ליעקב לקחת את הברכות אמרה אני, ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך (בראשית כז:ח), ואז גם יעקב אמר אני, אני עשו בכורך, אתה זה בני עשו ויאמר אני. [ולפני זה לא מצאנו בתורה, חוץ מהשם יתברך בעצמו, מי שאמר אני, חוץ מאברהם בלכתו לעקדת יצחק, ואני והנער נלכה עד כה. (והרי יעקב פדה את אברהם (ישעיה כט:כב)), ואליעזר עבד אברהם בלכתו לקחת רבקה ליצחק]. ועקידת יצחק היה בבחינת מתן תורה, והיה כאשר יצחק היה בן לז, בחי' וי"ו ה"י של שם הוי"ה כמבואר באריכות בספר אדיר במרום. אנ"י נוטריקון יצחק ב'ן אברהם, וכן ראשי תיבות יעקב נכד אברהם. ויעקב נולד ליצחק כאשר היה בן ששים שנה, ועם הכולל בגמטריא אני. וכן אנ"י עם ב' כוללים בגמטריא שם ס"ג, שמילוי הוי"ה בגמטריא ל"ז.

 

לח – חע"ם, בחילוף אות ע' לאות א', יש את האותיות שהם למטה מאותיות בט"ן. כי בטן רשעים תחסר (משלי ט), ויעקב עשה כן בבטן אמו רקבה, שחיסר לעשו, כאשר כבר בחר אז למעט בעולם הזה ולהרבות בעולם הבא שהוא בחי' י' זעיר, וזה חע"ם חסר א' ממע"ט. וזה כי נעים כי תשמרם בבטנך (משלי כב:יח), בתוך הבטן, היינו האותיות למטה מהם כנ"ל. ולכן 'יעקב חע"ם' עם הז' אותיות בגמטריא רבקה. וכן התורה נקנית במ"ח דברים וזקן שקנה חכמה בן ע', אותיות חע"ם.

והנה רבקה היתה עקרה והולידה, ונס זה בחי' ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. הצור אגם, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבקה אם. הראשי תיבות של: מים חלמיש למעינו מים, בגמטריא חע"ם.

 

לט – רה"ע. יעקב אבינו בחי' התורה, בחי' הבן העובד ושונה מאה וא' פעמים (חגיגה ט:), ולכן חיסר מעש"ו, הבן שלא עבדו, ק"א ובזה הכניע הר"ע, וזה שם רה"ע עם ק"א בגמטריא עש"ו. וכן המילה ע"ר אחד מהמילים שמשמעו בחיוב ובשלילה, היינו לעקור, ער ואונה, ערו ערו עד היסוד, או לנטוע. וזה שייך גם למש"פ בשם ער"י, שישראל בגמטריא פעמיים ר"ע עיין שם.

ובכן בברכת קריאת שמע אנו מבקשים, ה'מרחם ר'חם ע'לינו, ראשי תיבות רה"ע.

מ – יי"ז. י"ז בגמטריא גיד, וסתם גיד זה המילה, וי' זה הזרע, ושם זה יפה מרומז ביעקב שלא ראה קרי מימיו. ומטתו היתה שלמה. ולכן י' פעמים י' פעמים ז', בגמטריא ז' מאות, ועם היי"ז וג' אותיות, תש"ל, שהם שס"ה גידים של האיש והאשה, כמו שגילה האריז"ל בספר ליקוטי תורה בענין מצות עשה שהזמן גרמא. כי השס"ה גידים הם בשביל הליכת הדמים, שהם נקראים י"ז, כמו שכתוב ויז נצחם, וי' סימן על קדושתם, ותיקון הכללי של הדמים והגידים בעשרה מיני נגינה.

וזה ראשי תיבות, מאת י' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. מ' של מאת, הוא שם המ'. י' היתה זאת היא, בגמטריא יי"ז, נ' פלאות (כמו שכתוב בזוהר), י' פעמים י' פעמים ז' בגמטריא ן'. בעינינו, שני עיני"ן, כי יי"ז, שני יודי"ן פעמים ז', הם שני עיני"ן.

 

מא – הה"ה, השם מא, בחינת האמהות. וה' היא הרחם, בחי' הא לכם זרע. וכל נשי יעקב, לאה בלהה וזלפה יש להם ה' בשמותן, חוץ מרחל שלא היתה לה רחם, על כן בהורדת המ' של רחם לאות ל', יש רחל. ותולדתם של צדיקים הם מעשים טובים, ועיקר שכר האישה על מה שמחזקת בעלה או בניה בתלמות תורה, וזה אות למד, ל"ד מ', לידת המ', ובסוף זכתה ללידה ממש.

מב – מי"כ, ראשי תיבות מי כעמך ישראל, כי כאן מתחילים לראות רמזים על בני ישראל.

מג – וו"ל, בחי' לוי. כי לוי בחי' ליווי בחי' ג"ם, והשם וו"ל עם הכולל בגמטריא גם. גם השם הבא יל"ה עם הכולל בגמטריא לוי. ואלו השמות מ"ג ומ"ד ביחד פז. והרי יעקב תבע את לבן בשביל אשתו להביא ילדים בעולם כאשר היה בן פ"ד, וזה יעק"ב עם הד' אותיות בגמטריא פ"ד בני"ם, ולכאורה ראובן נולד לו כאשר היה בן פה, שמעון – פו, ולוי כאשר היה בן פ"ז כמנין מג-מד (וגם כאן רואים לוי כנגד יוסף דכתיב ביה ויפזו). כי אחד כנגד הלוים ואחד כנגד הכהנים. ולכן שני השמות, וולילה בגמטריא זה כהן. וכן מ"ג ביצים וחומש, מספר שבין מ"ג-למ"ד חייב בחל"ה לכהן.

מד – יל"ה, עיין לעיל שם מג. י' פעמים ל"ה בגמטריא ש"נ בגמטריא יעקוב ויוסף. יעקב יוסף, עם הח' אותיות וב' תיבות בגמטריא שמ"ח, וזמש"כ (בראשית מה:כה) רב עוד יוסף בני חי, וכתב רש"י רב לי עוד שמחה וכו'. י' פעמים ל' פעמים ה', ע"ה בגמטריא תק"ב שנות חייהם של הג' אבות.

מ"ה – סא"ל, בחילוף א' לאות ת' באותיות א"ת ב"ש, הרי סלת, בחי' מנחה, בחי' יצחק. ונולד לשרה בת צ'. גם בגמטריא בסבך (בראשית כב:יג – והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו), עם ב' כוללים. ס' ר'בוא א'ותיות, בחי' ישרא"ל. יעקב היה בן צ"א כאשר נולד יוסף, יוסף הוא המשביר, ולכן מכוונים סא"ל בפותח' את' ידך' שם חת"ך בחינת ברית, בא"ת ב"ש שם סא"ל, סל הפרנסה. מ"ה עם סא"ל בגמטריא קול, הקל קול יעקב.

מ"ו – ער"י, בחי' יעקב, כי י"ע הם שווים בשניהם, ק"ב של יעקב, היינו ק' פעמים ב' בגמטריא ר', הרי ער"י. וכן כתוב (שיר השירים א:ח) צאי לך בעקבי הצאן ורעי, עקבי אותיות יעקב – ורע"י. וכן כמו שיעקב הוא – י' על עק"ב עשו, כן ער"י בחי' י' על ר"ע. וזה בחי' בק"ע לגולגולת (ריש פרשת פקודי), כי הגולגולת בחי' י', והבקע הוא חצי שקל, שצריך חבר ור"ע וכדלקמן. וזמש"כ (שיר השירים ב:ג) כתפוח בעצי היער, בעצי בגמטריא עקב, תפוח בחי' י', היע"ר, י' על הר"ע כנ"ל. והנה כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו, נקרא רע וכו'. ויעקב אבינו מדת התורה. וזה ענין שיעקב נקרא ישראל, כי פעמיים רע ע"ה בגמטריא ישראל, וזה ענין השם ער"י, כי י' הוא הברית, ואז חצי לו וחצי לה', כל אחד נקרא רע. ולכן הכתוב מכפיל היופי אצל רעיתי בפסוק (שיר השירים ב:טו) הנך יפה רעיתי הנך יפה. וזכה לשם זה דייקא כאשר התגבר על שרו של עשו אחיו, וניתק ממנו אז זכה להתחבר ברעות עם השם יתברך. וזה מש"כ במשלי (כז:י – כז פעמים י' בגמטריא רע) רעך ורע אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק. וזה בחי' זכה לדברים הרבה, כי הב' של הרבה מתחלף לע' באותיות אח"ס בט"ע, ושני ההין נעשים י', הרי שם ער"י, כי כ"ז אותיות התורה כוללים הכל, וכולם בחכמה עשית בחי' כפול י', הרי כז פעמים י' בגמטריא רע. וכעין מה שדרשו חז"ל עמש"כ וישכב במקום ההוא, וישכב, יש כ"ב. כי י"ש בגמטריא קנ"ה חכמה קנ"ה בינה. והאבנים היו לו לכ"ר תחת ראשו.

ישראל, אותיות של ארי. ובחילוף הא' לע' באותיות הגרון אחה"ע, הרי, של ער"י.

מ"ז – עשל, בגמטריא ארבע מאות שנה של גזירת גלות (בראשית טו:יג).

מ"ח – מי"ה, מ' פעמים י"ה בגמטריא ו' מאות, שבארץ מצרים פרו וישרצו לו' מאות אלף (גם בחילוף אות י' לאות ש' באותיות א"ל ב"ם, הרי משה, מ' פעמים ש' פעמים ה' בגמטריא ו' רבוא, והכל כפול י', הרי ס' רבוא שהיה משה רבינו שכול . גם, מ' פעמים ה', בגמטריא מאתים, ועם הי', הרי רד"ו שנים של שעבוד מצרים. וזה המתקה גדולה להכריז מראש את קץ הגלות, כמבואר ברמח"ל, מי"ה ראשי תיבות הוא יציאת מצרים.

מ"ט – וה"ו בחי' ותחת רגליו – השני ווין – כמעשה לבנת הספיר (שמות כד:י) ופרש"י (שם ובפרק כ) היא היתה לפניו בשעת השעבוד. ובמצרים היו במ"ט שערי טומאה. גם וה"ו, הו' מתחלף לאות פ' באותיות א"ת ב"ש, ו' שני מתחלף באותיות אח"ס בט"ע וכו' ומ"ר, לר'. ה' מתחלף באות ך' באותיות אי"ק בכ"ר וכו' הנ"ך. הרי אותיות פרך.

שם החמישים בע"ב שמות – דנ"י, כי איתא בזוהר בכמה מקומות (תיקון ו, דף כב., בראשית מז, ועוד) שנ' פעמים בתורה נזכר יציאת מצרים, והרי על יציאת מצרים השם יתברך הבטיח בברית בין הבתרים (בראשית טו:יד), וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול. ולכן השם שמיד אחריו, שם הנ"א – הח"ש, שכיון שהגיע הקץ לא עכבן המקום כהרף עין (רש"י שמות יב:מא). והשם שלאחריו, שם הנ"ב – עמ"ם, י"ל כי השכינה יצא עמם, וי"ל ע' רמז למשה רבינו שהיה שקול כע' סנהדרין, ועלה פעמיים מ' יום לקבל לוחות הראשונים ושניים, שלפי רבי שמעון בר יוחא (שקלים טז:) עשרים נכתבו על כל לוח, הרי מ', בחי' מ'זה ומ'זה הם כתובים. רבי סימאי אמר, שעל כל לוח ארבעים, הרי – מ"ם.

שם הב"ן – עמ"ם. בגמטריא ק"ן, (האזינו לב:ו) הלא הוא ביך קנך, פרש"י שקנאך, שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה, ע"כ. עמ(ר)ם. בן עמ"ם בגמטריא רב, רב לך אל תוסף.

שם הנ"ג, ג"ן פרשיות התורה שהוריד מהר סיני – ננ"א, כי צריכים לשנות הלימוד מאה ואחד פעמים, גם רמז ליהושע בן נון, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו', שיהושע לא ימוש מתוך האהל שהוא בחי' הו' שבתוך הא', ולכן לבחינתו יש לראות שעיקר הא' הוא הו' שבו, הרי אותיות נון, ננ"א עם הכולל בגמטריא בן. ויש עוד וקצרתי. שם הנ"ד - ני"ת, אותיות יתן, כי התחילו בנדבת המשכן. שם הנ"ה – מב"ה ראשי תיבות מלאכת בית המקדש. שם הנ"ו – פו"י, נוי בגדי כהונה, ובפרט ה'מצנפת שש (=ו) ו'את פ'ארי ה'מגבעת שש (שמות לט:כח). פו"י בגמטריא צ"ו, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות וכו' כדאיתא ברש"י ריש פרשת צו. גם רמז לתצוה, ולכן השם הנ"ז, נ'ר ז'ך – נמ"מ ראשי תיבות נר מאור מצוה. ולכן השם השם הנ"ח, (שגם ראשי תיבות נ'ר ח'נוכה) יי"ל, בגמטריא חמישים, כי המנורה ענינה שער הנ'. וכן רמז להטבת חמש נרות לבד והטבת שני נרות לבד. וצריכים ליתן שמן שתהא דולקת מערב ועד בוקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין (רש"י כמות כז:כא), והרי חצי לוג, ג' ביצים, כפול לז' קני המנורה, הרי י"י עם הכולל ביצים, ל' – ללילה. והשם הנ"ט – הר"ח, רמז לקטורת שנקטר בזמן הטבת והדלת הנרות. וכל זה עד שהגיעו לגבול ארץ ישראל, וזה השם הס' – מצ"ר. ומ"ב מסעות היה – השם הס"א. כיון שהגיעו לארץ ישראל, השם הס"ב – יה"ה, קרוב לשם הויה ב"ה. ובתנאי השם הסב"א – ענ"ו. ואם לא ח"ו, השם הס"ד – מח"י. ורמז לקנין התורה במ"ח דברים. ורמז לכל אותם שנים מביאתם לארץ ישראל עד בנין בית המקדש, מ"ח פעמים י' הם השמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וכו' ויבן הבית לה' (מלכים א:ו:א). על ידי שלמה המלך - השם הס"ה דמ"ב ראשי תיבות משיח בן דוד. וזה היה מנוחה (כמש"כ דברים יב:ט כי באתם עד עתה אל המנוחה וכו'), השם הס"ו – מנק, בחילוף הק' לאות ח' באותיות א"ל ב"ם, וכן שם היו הק'רבנות שהם מ"ן – מיין נוקבין. אבל החטא גרם לא"ף וחלוקת ארץ ישראל, וזה השם הס"ז – אי"ע בגמטריא אף, וראשי תיבות ארץ ישראל וע' אומות, אי נמי, ארץ ישראל נקרא (ישעיה כ:ו) האי (כי היא על גבול הים – רד"ק), ובחילוף אות ה' לאות ע' באותיות הגרון אחה"ע, הרי אי"ע. וראשי תיבות אפרים יהודה עצים (יחזקאל לז:טז) קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה וכו' ולקח עץ אחד וכתוב על ליוסף עץ אפרים). וזה השם הס"ח – חב"ו, לשון חובה ועבודה זרה. והשם הס"ט ראה, אותיות ארה וקללה. והשם הע' יב"מ ראשי תיבות משיח בן יוסף, ראשי תיבות, מי יעלה בהר וכו' ישא ברכה מאת י'. והשם הע"א היי, קיום ברכת רבקה את היי, וגם רמז להשם י"ה"י"ה. והשם הע"ב מו"ם, ראשי תיבות מלך מלך וימלוך. ובגמטריא אלקים. וראשי תיבות ושחט מלאך מות.

תפילת רבי ישמעאל כהן גדול עם כמה תיקונים חשובים - לכבוד ההילולה כ"ה סיון

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

כל האומר בקשה זו בכל יום, פניו מזהירות, ואימתו מוטלת על הבריות, וכל החלומות שלו מחוננים, ותורתו תהיה משתמרת בלבבו כל ימי חייו, ועוונות נעוריו נמחלים לו, וינצל מהיצר הרע ומלשון הרע, ומפגע רע, ומחיות רעות, ומליסטים, ומנחשים ועקרבים, ומרוח רעה, ומן השדים ומן המזיקים, ומכל האויבים והשונאים אותו וירויח במשא ומתן שלו. וכן אמר רבי ישמעאל , אני ורבי עקיבא ערבים אנו שיהיה לו חלק טוב בעולם הבא. כדיכתיב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא:

    אנא ה" אלוהי ישראל מלך גדול ונורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד תעלומות מושל בעליונים ושליט בתחתונים, קרוב לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו: פנה אל תפילת עבדך ואל תחנוניו כי עני ואביון אני: יהי רצון מלפניך יהוה אלוהינו ואלהי אבותי(נו) שתשמרני מכל רע, כי אתה שומר ישראל, ותאמר לצרותי די ופדני מכל צרה וצוקה ומכל שמועה רעה ומכל בושה וכלימה, ומחרפת אדם ומבזוי עם. ומכל נגף ומכל משחית ומגפה ומכשול ומפגע רע ומעין הרע ומלשון הרע ותצילני מיצר הרע ומכל משחית ומזיק ומכל רגזות וגזרות שבעולם ומכל חטא ופשע ומכל עון ואשמה (ואשמה) ורשע אמן כן יהי רצון:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתריב את מריבי נפשי ביום וכל המקטרגים את נפשי בלילה ונקום את נקמתי מהם ותקצר ימיהם ותמלא את עונותיהם ברע, וכולם כרגע יאבדו ובעגלא ובזמן קריב יכרתו מן העולם ותשליך אימה וחשיכה גדולה ותרדמה עצומה ובהלה ושגעון ועורון ותמהון לבב על כל אויבי ושונאי ועל כל  שטן וצר ומשטין ומקטרג עלי ועל אנשי ביתי בין איש בין אשה בין שד בין מזיק בין רוחין בישין ולילין כדכתיב תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן. כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול, ועל כל הקמים עלי לרעה וכל החושבים עלי רעה,  מהרה הפר עצתם וקלקל מחשבותם. ומוראך ופחדך יהיו עליהם שיהיו משתתקים מלפני אם יראוני בעין הרעה. 

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתאלמנה שפתותם מדבר ותחשכנה עיניהם מראות ותחרשנה אזניהם משמוע ומתניהם תמיד המעד, חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה, המה יבושו ואני לא אבוש, המה ינוסו ואני לא אנוס, כדיכתיב: קומה יי ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך אמן כן יהי רצון:

 יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שתשליך אימה ופחד על הבריות, ותגזור עליהם, לעשות רצוני כנפשי החפצה ובלבב שלם. וקים בנו מקרא שכתוב: וראו כל עמי הארץ כי שם יי נקרא עליך ויראו ממך. ונאמר: לא יתיצב איש בפניכם ,פחדכם ומוראכם יתן יי אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם, אמן כן יהי רצון:

   יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם, ואלהי יצחק, ואלהי יעקב, שתפתח ליבי בתורתך, ותיתן לי דעה ובינה וחכמה, ותרחם עלי ותאיר עיני בחכמה בחמלתך. ותלמדני מדות חכמתך, ותבונני דברים עמוקים שבתורתך. ותגלה לי רזים סתומים בעזרתך למען לא אבוש בפני חכמי עמך ולא אכלם בתוך חסידי עדתך. ותיחד את כונת לבי ועריכת שפתי. ותזכני ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה אמן כן יהי רצון:

    יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי המרכבה, שתצילני מרעבון, וצמאון, ומעירום, והטריפני לחם חוקי בכל יום, ותפרנסני בנחת ולא בצער, בהתר ולא באסור, ברוח ולא בצמצום. ותמלא ידי מעושר מתנות ידיך, ותשלח ברכה והצלחה בכל עסקי ועניני ובכל מעשה ידי שיהיו לי, ותנני לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ויודעי ומכירי אמן כן יהי רצון:

      יהי רצון מלפניכם מלאכי השרת, הקדושים והטהורים, שתעשו עמי חסד גדול ועם אנשי ביתי, ולמען קדושת השם, ולמען תורתו הקדושה והטהורה, ולמען קדושתכם, תעמדו לפני יי אלהי ישראל מלך היושב על כיסא רחמים בבקשה ובתחנונים להשמיע את תפילתי ואת תחינתי כדי לעשות את שאלתי ובקשתי בכל יום ויום וימחול לי את כל עונותי וחטאתי ואשמותי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניו בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בסתר בין בגלוי בין במתכוין בין שלא במתכוין בין בדיבור בין במעשה בין בהירהור בין במחשבה מעתה ועד עולם אמן כן יהי רצון:

 בבעו, במטו מכם מלאכי השרת הקדושים והטהורים והמופרשים בנקיות, שתעשו חן וחסד ורחמים גדולים בזכות השם הגדול (אכתריא"ל) יושב תהילות ישראל, ובזכות ע"ב שבעים ושתים שמות הקדושים והטהורים,

 תקחו מפתחות ברשות הקדוש ברוך הוא ותפתחו לי שערי חן וחסד ורחמים ושערי שלום, ושערי שלוה ושערי חכמה בינה ודעת ושערי עושר וכבוד, ושערי תשובה ושערי תשועה. ואמצא חן וחסד בעיניכם ובעיני כל רואי ויודעי ומכירי. ותצליחו אותי ותעזרו אותי על כל עסקי לטובה, וכשאשכב לא אפחד, כדכתיב :אם תשכב לא תפחד, ושכבתה וערבה שנתך. ויהיו חיי מתוקים מדבש ונופת צופים, ותהיו עימי לעזר ולהועיל ולהושיע ולסמוך כתקופת השמש בתמוז ומלאת הלבנה אמן כן יהי רצון יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך יי צורי וגואלי: 

יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותי(נ),שתצילני מיצר הרע,ומעין רעה, ומכל צרה וצוקה, ולא ישמע בכי וצעקה בביתי ותוציאני משלום אל שלום. ואמצא חן וחסד בעיניך ובעיני כל רואי ותתנהג עמי במידת החסד ובמדת הרחמים. וחוסה נא עלי וזכני לראות באור החיים. עשה עימי  צדקה למען שמך ולמען בריתך (ולמען) ולמען אבותינו הקדושים :אברהם, יצחק, וישראל, עבדיך, ולמען משה ואהרן ודוד ושלמה ואליהו הנביא זכור לטוב . ולמען כיסא כבודך, ולמען שכינתך ופדני מכל גזרות קשות ורעות, והושיעני ברחמיך הרבים מכל צרה וצוקה ותגזור עלי גזירות טובות, ושמרני מכל רע .ובטל כל מחשבות שונאי, והפר כל עצת אויבי ומלא כל משאלותי לטובה, ככתוב: יתן לך כלבבך, וכל עצתך ימלא: חלצני יי מאדם רע, מאיש חמסים תנצרני. שמע יי וחנני יי היה עוזר לי שיהיו עימי לעזור ולהועיל ולהושיע ולהציל. שובה יי חלצה נפשי הושיעני למען חסדך, ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך יי צורי וגואלי: 

תהלים לד, עב.

תהילים פרק-לד

{א} לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת-טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ: {ב} אֲבָרֲכָ֣ה אֶת-יְהוָ֣ה בְּכָל-עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי: {ג} בַּ֭יהוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ: {ד} גַּדְּל֣וּ לַיהוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו: {ה} דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת-יְהוָ֣ה וְעָנָ֑נִי וּמִכָּל-מְ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי: {ו} הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל-יֶחְפָּֽרוּ: {ז} זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל-צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ: {ח} חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ-יְהוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם: {ט} טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי-ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה-בּֽוֹ: {י} יְר֣אוּ אֶת-יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי-אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו: {יא} כְּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וְרָעֵ֑בוּ וְדֹרְשֵׁ֥י יְ֝הוָ֗ה לֹא-יַחְסְר֥וּ כָל-טֽוֹב: {יב} לְֽכוּ-בָ֭נִים שִׁמְעוּ-לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם: {יג} מִֽי-הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב: {יד} נְצֹ֣ר לְשׁוֹנְךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה: {טו} ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה-ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרָדְפֵֽהוּ: {טז} עֵינֵ֣י יְ֭הוָה אֶל-צַדִּיקִ֑ים וְ֝אָזְנָ֗יו אֶל-שַׁוְעָתָֽם: {יז} פְּנֵ֣י יְ֭הוָה בְּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לְהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם: {יח} צָעֲק֣וּ וַיהוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכָּל-צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם: {יט} קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי-לֵ֑ב וְֽאֶת-דַּכְּאֵי-ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ: {כ} רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה: {כא} שֹׁמֵ֥ר כָּל-עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה: {כב} תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ: {כג} פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל-הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ:

תהילים פרק-עב

{א} לִשְׁלֹמֹ֨ה | אֱֽלֹהִ֗ים מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָתְךָ֥ לְבֶן-מֶֽלֶךְ: {ב} יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט: {ג} יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה: {ד} יִשְׁפֹּ֤ט | עֲֽנִיֵּי-עָ֗ם י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִֽידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק: {ה} יִֽירָא֥וּךָ עִם-שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים: {ו} יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל-גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ: {ז} יִֽפְרַח-בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד-בְּלִ֥י יָרֵֽחַ: {ח} וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד-יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד-אַפְסֵי-אָֽרֶץ: {ט} לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ: {י} מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ: {יא} וְיִשְׁתַּחֲווּ-ל֥וֹ כָל-מְלָכִ֑ים כָּל-גּוֹיִ֥ם יַֽעַבְדֽוּהוּ: {יב} כִּֽי-יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין-עֹזֵ֥ר לֽוֹ: {יג} יָ֭חֹס עַל-דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ: {יד} מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו: {טו} וִיחִ֗י וְיִתֶּן-לוֹ֮ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל-הַ֝יּ֗וֹם יְבָרֲכֶֽנְהֽוּ: {טז} יְהִ֤י פִסַּת-בַּ֨ר | בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ: {יז} יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ֮ (ינין) יִנּ֪וֹן שְׁ֫מ֥וֹ וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל-גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ: {יח} בָּר֤וּךְ | יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ: {יט} וּבָר֤וּךְ | שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת-כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן | וְאָמֵֽן: {כ} כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן-יִשָֽׁי:

אנא יי אלוהי ישראל, אהיה אשר אהיה, שליט בעליונים ובתחתונים, קרוב לכל קוראך באמת ובתמים. מציל עני מחזק ממנו, ועני ואביון מגוזלו: קבל ושמע נא את תפילתי כי יחיד ועני אני. וקבל קול תחנוני, והשלך אימה ופחד ורעד ורעש ובהלה ומהומה ושאגה ותרדמה, ושגעון ועוורון וכל מיני דברים רעים. הכנע לכל איש ואשה משונאי. יזיק ומזיק ולילין ולילתין ושדין ושדתין וכל כת דילהון {ורוחין דדכירין שמהן ודלא דכירין שמהן וכל כת דילהון}. ולכל בריות שיקומו עלי לרעה ומבקשים רעתי ויבואו להזיקני בשום נזק בעולם, הן נזק גוף והן נזק נשמה ונשמה לנשמתי הן בפועל,הן במחשבות רעות לטרדני מן אהבתך ויראתך.    ותצילני מכל פגע רע ומכל גזרות קשות ורעות המרגשות ובאות לעולם. וליצרא העברה שיקום עלי להחטיא ולטמא אותי עבד השם(פלוני) ישמרני צורי ויחייני בן (פלונית) אנא השם הגדול קר"ע שט"ן ככתוב: {טו:טז} תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֨תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרֽוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן: כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול: (פסוק זה לאמר 3 פעמים פנים ואחור) שלא יראוני ואם יראוני לא יזיקוני,כדיכתיב: {יט:יא} וְאֶת-הָֽאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר-פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד-גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח: הפתח למצוא וילאו גדול ועד מקטון בסנוורים הכו הבית פתח אשר האנשים ואת :(לאמר 3 פעמים) ואם יראוני אל יגיעוני. מלך המרומם געור בהם וסתום וחתום פיהם באבנא. וקצץ ידיהם ורגליהם שלא יזיקוני ושלא יגרמו לי רעה. והפוך עצתם הרעה ממני שלא יבהלוני ולא לכל אדם שעימי בין בבית (בין) בשדה , בין בים בין ביבשה, ולנפשי ולרוחי ונשמתי ומאודי, ויהיה שמך הגדול הגיבור והנורא והאדיר והחזק שם המפורש של שם ע"ב "ויסע" "ויבוא" "ויט"

עמי (פלוני) ישמרני צורי ויחייני בן (פלונית) ועם כל בני ביתי. והיה עמי ולא עמהם ויבושו המה ולא אבוש אני. יחתו המה ואל אחת אני . יבושו שונאי באימה ופחד ורעדה וחלחלה. ואני אשב לבטח אתך בשמחה וטוב לבב כי בך אני בוטח. והם יפוצו כקש לפני רוח, כדיכתיב: קומה יי ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך:                                                      {שיר למעלות אשא עיני}.

תהילים פרק-קכא

{א} שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל-הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: {ב} עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: {ג} אַל-יִתֵּ֣ן לַמּ֣וֹט רַגְלֶ֑ךָ אַל-יָ֝נ֗וּם שֹֽׁמְרֶֽךָ: {ד} הִנֵּ֣ה לֹֽא-יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: {ה} יְהוָ֥ה שֹׁמְרֶ֑ךָ יְהוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל-יַ֥ד יְמִינֶֽךָ: {ו} יוֹמָ֗ם הַשֶּׁ֥מֶשׁ לֹֽא-יַכֶּ֗כָּה וְיָרֵ֥חַ בַּלָּֽיְלָה: {ז} יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָרְךָ֥ מִכָּל-רָ֑ע יִ֝שְׁמֹ֗ר אֶת-נַפְשֶֽׁךָ: {ח} יְֽהוָ֗ה יִשְׁמָר-צֵאתְךָ֥ וּבוֹאֶ֑ךָ מֵֽ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

(בקטע הבא תקנתי בסוגריים שתהיה הבקשה מאת השם יתברך)

בבקשה ממך מטטרו"ן שר הפנים, ששמך כשם רבך. ועזריא"ל ורפא"ל ומיכא"ל וגבריא"ל מלאכי השרת, שתעמדו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אלוהי האלוהים ואדוני האדונים שתבקשו עלי רחמים מצד החן והחסד והרחמים לשמוע את תפילתי ואת תחנוני שיהיו לרצון ומקובל בקדושה ובטהרה וכל המקטרגים יהיו מושפלים תחתי שלא יהיה להם רשות לקרב  בכל גבולי הן בעת תפילה הן בעת לימודי.הן בכל שאר צרכי. ו{מבקש אני מהשם יתברך} לעשות בקשתי. ולסלוח ולמחול לי על כל עוונותי וחטאתי ופשעי ואשמותי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי )לפניך( לפניו. בין באונס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בהרהור בין במחשבה, בין בגלגול זה בן בגלגול אחר, אני עבד השם (פלוני) בן (פלונית).

(גם קטע זה לא נראה נאמן אלא הוספה בזמן האחרון)

ועשה למען שמך הגדול שם המפורש שם של ע"ב :{יו"ד ה"י וי"ו ה"י, ושם של מ"ה:} יו"ד ה"א וא"ו ה"א הקדושים והטהורים והמפוארים והמפורשים בנקיות ובטהרה שתקחו את מפתחות החכמה והדעת והמפתח של הפרנסה וכלכלה ורוח והצלה, ותכתירוני בהם כל ימי היותי על האדמה. ותהיה לי לעזר ולהועיל כל ימי ויאיר קרני ומזלי כשמש בתקופת תמוז וכירח בחצי החודש במלואה. ותצליחני במעשי ובכל דרכי ובכל דברי.ויהיו דברי מתוקים מדבש ונופת צופים באוזני כל שומעי דברי והמזכירים יזכרוני לטוב כל הימים,אמן כן יהי רצון.

{ומבקש אני ממך אהוביא"ל הממנה על האהבה ועל החבה, לבקש עלי רחמים מלפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שתתנני לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ומאהבי בין שהם על השמים או מתחת השמים, ותהיה השעה הזאת שאני מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא עת רצון ורחמים וישעוה וסליחה וכפרה ורפואה שלמה וחיים טובים ארוכים בבני חיי אריכי ומזוני רויחי, בירושלים תבנה ותכונן עלי אני עבד השם (פב"פ) ישמרני צורי ויחייני ועל כל בני ביתי אמן כן יהי רצון.

ומבקש אני ממך מטטרו"ן עבד של יוצר, ששמך כשם רבך, לעשות חפצי ורצוני ואימתי מטלת על כל הבריות, ושיזכירו אותי לטובה, ותהיה קומתי נאה ופני מזהירות, ותהיה תורתי שמורה וערוכה בליבי, ולא אשכח דבר מכל אשר למדתי ושאני עתיד ללמד, ושיהיו חלומותי מישבים עלי ותצילני מאדם רע ומעין הרע ותסגור פיות המדברים עלי עתק והחושבים רעתי, תפל עליהם אימתה ופחד. כי אתה שומע תפלה ארארית"א רח"ש תמי"פ ברוך שומע תפלה. אמן נצח סלה ועד.

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן