למצוא נקודה טובה עבור מת

 ב"ה

כבר כתבתי בבלוג בביאור תורה רפ"ב - אזמרה - לפי שטחיות ההבנה של תורה זו, שנותנים כח להנקודה טובה להתגבר ולכבוש את כולו, הרי אחר פטירת בן אדם כבר עבר זמנו. אכן לפי מה שנראה ברור באמיתת הענין, שמספיק למצוא נקודה אחת טוב ביהודי לקיימו בשורשו הטוב האמיתי, לכאורה גם לאחר פטירתו יכולים לעשות את זה, עיין שם באריכות.

והנה עכשיו ראיתי שבחור אחד אפיקורוס בשם חצרוני, אמו נפטרה כערב ט' באב תשע"א, והוא חיכה חמש שנים לפטירת אביו, וכתב על קבר אמו – חיללה שבת וחג, אך לא בפרהסיה וכו' לא העלימה מיסים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יזכור יום המיתה והמוות

 ב"ה

יט:יד זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים. הסופי תיבות של: ימות באהל כל הבא אל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי וסופי תיבות של: ימות באהל כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

כי ימות, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. זאת התורה אדם, עם הג' תיבות, בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן.

חז"ל אמרו שצריך להמית את עצמך באהל התורה. ומה פשר המשך הפסוק. יש לאמר כמו שהזהיר האריז"ל שכל הגלוים אסור להתיחס עליהם עד שמן השמים ממש מכריחים. אז כל האורות האלו בחינת בהלו נרו , אהל לשון אור, צריך להחזיק כטמאים. ואפילו משה רבינו היה בערפל שבע ימים טרם עלותו. נ נח!

ידוע מה שפירש החפץ חיים, שהאדם יראה את עצמו כאילו הוא מת, וכבר אין לו שם עסקים בעולם הזה, וכולו פנוי לתלמוד תורה. אכן אם כבר רואה את עצמו כמת, לא יסתפק בהכי, כי אז בודאי יכול להשיג את התורה בבחי' עתיק שהוא המעביר ומראה את יחוד השם בנבראים. ובאמת נראה שזה עצה אמיתית בפנימיות העבודה, לראות את עצמו כמו מת, דהיינו שא', באותו עת אין לו יכולת לפעול כלום – רק שעכשיו יכול לפעול בתורה ומצות עבור אותו מת שיהיה לעתיד. ב' – כמו המת שעבר ובטל מן העולם, ואין נשמתו תופסת מקום גשמי כלל, ואינה נמצאת בשום מקום אלא כפי תוקף מהותה, כמו כן יש לכוון בכל דבר, לקשר עצמו לשמות השם, ודוק.

ועיין בליקוטי הלכות יורה דעה א', הלכות שחיטה ה:ה-ו ענין החכמה הגדולה לזכור היטב תמיד יום המיתה, ע"ש באריכות. והרי הצידיקים האמיתיים הגדולים כבר היו עוסקים לתקן במעשיהם עבור הנצחיות, כמו שכתב הרמח"ל על משה רבינו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כל המתים מביאים לארץ ישראל

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

קב. שמעתי בשמו שספר, בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם, ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת, ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו, כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא (זהר תרומה קמא.) וכו' ע"ש.

עיין בפרקי דרבי אליעזר פל"ד ז"ל רבי חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ נפשותם נאספות לארץ שנאמר והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים. וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות בקלע חוץ לארץ וכו', ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להשיג תכלית המעלה שיש לך עצמך

 ב"ה

ספר ליקוטי מוהר"ן

תנינא תורה קיא

פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו, ע"כ.

מסופר מכמה רבנים גדולים שאמרו שהם לא דואגים ומפחדים על דין וחשבון של לעתיד לבוא בעולם האמת, על למה לא היו כמו צדיקים גדולים שחיו עלי אדמה, אלא ממה שיהיו נתבעים למה לא הגיעו למה שהיה שייך להם בעצמם. ולכאורה היה נראה שאלו דברים פשוטים וברורים. אכן פה רבינו מעורר הענין כמה המציאות האמיתי נראה אחרת ממה שאנו רואים אותו, כי לאדם מת בעלמא, אפילו היה בור עם הארץ גמור, אם היו מניחין אותו להתפלל בודאי היה מתפלל יפה וכו', והרי תפילתו היה ממש מעבר כאחד הגדולים. ועם כל זה לכאורה עדיין יכול להיות שזה יהיה רק כפי השייך לו, ואינו סותר דיבורם הנ"ל, רק מעורר הענין שאפילו לדבריהם הנ"ל יש להם להשיג גדלות גבוה מאד.

ואפילו אם דבריהם הנ"ל צודקים, עם כל זה האריז"ל גילה שאפילו מי שהשיג תכלית בחינתו ועומד ליפטר מן העולם, יש לו דרך לקבל נשמה יותר גבוה, וצ"ע אם יהיה דין וחשבון על מי שלא ניסה ולא השתדל בזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תורה רפב - אזמרה - האם ניתן לעשות את זה על מת

ב"ה

תורה רפ"ב אזמרה – כבר הבאתי יסוד וביאור עמוק לתורה זו מהרמח"ל בדעת תבונות חלק ב' אות סב [ז"ל יתרצה המאציל יתברך שמו שהבחירה המועטת הנמצאת באותם המצוות המועטות הנמצאות בפושעי ישראל, שהם באיברים פרטיים, תהיה ממשכת אחריה תיקון כל שאר האיברים כלם על ידי העונש, כי נפרד מהם הס"א על ידי העונש, בכח הבחירה הזאת הנמצאת בהם, ודי לו בזה, כי כבר גם הנהגתו כך הכינה מתחלה וכו' ע"ש]. ונראה לפי זה שיתכן אולי לעשות ולפעול התיקון של אזמרה אפילו על מת, משא"כ לפי שטחיות ההבנה של תורה זו, שנותנים כח להנקודה טובה להתגבר ולכבוש את כולו, הרי אחר פטירת בן אדם כבר עבר זמנו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ראית פני מת - נבואה

ב"ה

חיי מוהר"ן הוספות אות רפז** ואמר שראית מת הוא גדול ששה פעמים מנבואה. כי הלא רואין הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל, ע"כ. צריך עיון, עיין למשל בקל"ח פתחי חכמה, פתח ז' שכז"ל אך יש הפרש גדול, שהנשמה היא על כל פנים ברואה, ואינה אלקות, ויתכן בה צורה ודמות ותמונה דקה, אלא שתהא צורה רוחנית, שלא כצורת הגו, אך אין שום מונע לומר שיש בה צורה ותמונה דקה. מה שאין כן בספירות, שהם כחות מחשבתו של הרצון ב"ה, שאי אפשר לומר שיהיה בהם שום צורה כלל, כיון שידענו שהמאציל ית"ש בכל עניניו הוא נשגב ומשולל מכל המקרים הנופלים בנבראים ממנו, ע"כ.

ונראה ליישב שהרי מצינו שנבואת יחזקאל היה רק בעולם יצירה, ואילו הנשמה בבחי' עולם בריאה, ובזה יש לפרש הלשון ששה פעמים דייקא, כי יצירה היא בבחי' שש קצוות כידוע.

נ נח נחמ נחמן מאומן