כפרת אהרן על עשיית עגל הזהב - פרשת שמיני

 ב"ה

פרשת שמיני

ט:ב ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני י'. קח, בגמטריא נ נח. ויאמר אל אהרן קח לך ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר אל אהרן קח לך עגל, עם הו' תיבות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אל אהרן קח לך עגל, עם הה' תיבות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. עגל בן בקר בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בן בקר בגמטריא נ נח נחמ נחמן. בן בקר לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא נון נון חית. לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). לעלה תמימם והקרב, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. והקרב לפני, עם הט' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

הראשי תיבות של: ויאמר אל אהרן קח, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: לך עגל בן בקר, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: לחטאת ואיל לעולה תמימם, ושל: לעלה תמימם והקרב לפפני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה.

הסופי תיבות של: אהרן קח לך עגל, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה', עם הי"ב אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: בקר לחטאת ואיל, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הוספי תיבות) של: ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן, בגמטריא רבינו נ נח. אותיות היסוד של כל הפסוק חוץ משם י', התיבה האחרונה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. אותיות היסוד של: אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני י', עם הי"ג אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של: קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה, עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד של: לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב, בגמטריא רבינו נחמן. אותיות היסוד של: לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן.

הראשי וסופי תיבות של: לעלה תמימם והקרב, עם הו' אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: תמימם והקרב לפני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן בקר לחטאת, עם הו' אותיות ג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי וסופי תיבות של: עגל בן בקר לחטאת ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן בקר לחטאת ואיל לעלה, עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: בקר לחטאת ואיל לעלה, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.

קח לך עגל, פרש"י ז"ל להודיע שמכפר לו הקדוש ברוך הוא על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה, עכ"ל. לפי זה צע"ק מה שגילה האריז"ל (ספר הגלולים פל"ה) אהרן הכהן נתגלגל בעלי הכהן, ועון עבודה זרה הוא בסקילה, לכן נפל מעל הכסא ותשבר מפרקתו (שמואל א:ד:יח - כענין הכתוב (שמות לב:ב) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם, שמן הטוב, ושם כתב עוד רמז במש"כ שם במיתת עלי, ויהי כהזכירו את ארון האלקים ויפל מעל כסא, שזה רמז לשבירת הלחות אשר היו בסבתו, אכן באמת שאול כבר חטף והציל הלחות). אחר כך נתגלגל בעזרא הספר שהיה גם כן כהן ונתתקן על ידו, ע"כ. ועכ"פ רואים מדברי האריז"ל בעצמו שלא היה מספיק לתקנו אפילו בקבלת העונש מלא, כי היה עוד צריך להתתקן על ידי עזרא. ועוד יש להתחשב שמא היה חייב מכמה בחינות, וכאן בפרשת שמיני קיבל כפרה על שגרם להחטיא את בני ישראל, אכן משמעות רש"י שזה היה להכשירו לכל עבודתו, שיהיה עובד זכאי. ולפי הדיוק שהבאתי מהשמן טוב י"ל שבמיתת עלי קיבל תיקון על אסיפת הזהב, מה שעוד לא היה מעשה ע"ז מצד אהרן, ולכן מפאת זו עדיין חשוב זכאי, ועל עיקר עשיית העגל קיבל כפרה עם העגל, ואח"כ בעלי הכהן קיבל תיקון על אסיפת הזהב.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הנבואה ראשונה של שמואל הנביא

 ב"ה

ספר שמואל

א:ג:יא ויאמר ה' אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו.

דבר בישראל בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר כל ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. שתי בגמטריא נון חית מם נון. שתי אזניו ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הדבר פלא שהנבואה הראשונה של שמואל הנביא בעודו נער (וכמו שכתוב בפירוש בפסוק ט – ויבן עלי כי ה' קרא לנער, וכן בריש הפרק ג:א והנער שמואל משרת את ה'), הוא בשורה על קיום הקללה לבית עלי רבו.

והנלע"ד בזה כי מבואר בפסוק טו – וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית ה', ובספר מושיע חוסים פירש ז"ל ירמז בכך שהצדיק הזה זכה לפתח את דלתות הנבואה שהיו סגורות קדם לכן, כמו שנאמר למעלה (פסוק א) 'והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי ודבר ה' היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ', עכ"ל.

ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ס:ה כי על ידי לידה נתגלה יראה וכו' ובפרט כשנפקדה עקרה, שהיו הדמים והגבורות נעצרין כל כך עד עתה, על כן אחר כך כשיוצאין נתגלה היראה ביותר ע"ש, ולכן כאשר דלתות הנבואה היו סגורות כל כך זמן, ועכשיו נפתחו, על כרחך היה התגלות של יראה ודינים.

וכל ענין הדינים האלו היה בענין בני אלי שחיללו שם שמים, וכן מכאן (שעלי אמר לשמואל בפסוק יז אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלקים וכו', ואף על פי ששמואל אמר לו כל הנבואה נתקיים בו שלא הלכו בניו בדרכו) לומדים שקללת חכם אפילו על תנאי היא באה (מכות יא.), וזה כל הענין שכאשר פותחים את הדלתות ומעוררים את האדם, צריכים לשמור עצמו מתלמידים שאינם הגונים (תורה ס:ז), ולא הצליחו בזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אל הנער הזה התפללתי

ב"ה

הגמרא במסכת ברכות (דף לא:) כותבת ששמואל הורה הלכה לפני עלי רבו בזה ששחיטת קדשים לא צריך להיות על ידי כהן אלא מותר וכשרה על ידי כל אדם. והמורה הלכה לפני רבו חייב מיתה, ועלי אפילו הבטיח לחנה בן אחר יותר חשוב ממנו, אבל חנה התעקשה שדוקה אל הנער הזה התפללתי.

והנה חז"ל הקשו על קרח שהיה פקח איך הוא נפל ונכשל לחלוק על משה רבינו וכו', וגילו שקרח ראה ברוח קדשו שעתיד לצאת מצאצאיו שמואל הנביא, אז הוא בטוח שהיה צודק נגד משה רבינו. והמפרשים כתבו שדוקא משום זה עלי חשש כל כך מההוראה של שמואל, אפילו שהיה עוד קטן, כי כיון שהיה מצאצאי קרח הרי כבר סימן בידו שהוא חולק על הצדיק, ואכן הוראתו היה בענין שלא צריכים כהן כמו שקרח חלק על הכהונה.

אבל חנה התעקשה "אל הנער הזה התפללתי" שכיון שהוא נער זה יפה לו, להיות חזק ותקיף בדעתו, אפילו שהוא קטן ואין הוראתו הוראה ממש להתחייב כמורה הלכה לפני רבו, טוב שיהיה לו דעה חזקה. וכן באמת היה מדת ששמואל, שלפני מיתתו העיד שלא נהנה כלום מאף אחד, והוכיח את עם ישראל חזק שהם חייבים כליה על זה שלא היו חזקים לעמוד על עמדם וביקשו מלך - אף על פי שזה מצוה מן התרי"ג מצות, וכבר שאלו חז"ל מה אשמתם בזה, אבל על כל פנים זה שמואל שהוכיח אותם חזק על זה וטען עליהם שהם מאסו אותו - כי זה היה מדתו להיות תקיף בדעתו. והרי הוא ממש התיקון של קרח, כי קרח כבר טען כל העדה כולם קדושים - אבל זה היה התרסה ומרידה נגד הצדיק, ואילו שמואל גם כן טען שכל אחד צריך להיות תקיף בדעתו - אבל באופן שזה להקים את רוח הצדיק. כי דוקא הצדיק רוצה למלאות את העולם עם אנשים, דהיינו בני דעת (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה ז) - אנשים תקיפים בדעתן, וחזקים ומאמינים גם בעצמן (שיחות הר"ן קמ), ואדרבה בזה שאנשים לא חזקים בדעה אמיתית זה מרידה בצדיק, כי אז לא עומדים אפילו באמיתת הצדיק האמת, וממאסים את השם ממלוך עליהם, ואז באים לצורך של הרבה רבנים שאין זה אלא רבות השקר.

ולכן במחלקת של קרח דתן ואבירם יצאו נצבים (פרשת קרח - במדבר טז:כז) כאילו הם חזקים ותקיפים בדעתן - אבל תקיפתן היה ממש עזות של הסטרא אחרא, ואילו חנה טענה לפני עלי הכהן (שמואל א:א:כו) אני האשה הנצבת עמכה בזה, שהייתה צריכה להיות חזק מאד ותקיף בדעתה להגן על שמואל הנביא, כי היה הנידון חשיבות תקיפת הדעת לשם שמים. וכן צב"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הנצבת, עם האותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן!