פני פרעה

 ב"ה

פרשת בא

י:יא לֹ֣א כֵ֗ן לְכוּ-נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת-יְקֹוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה.

לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים, 'ועבדו את' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'מבקשים' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לכו נא ע"ה בגמטריא נ נח. את י' כי, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. אתה בגמטריא רבנו נחמן. ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: לכו נא הגברים ועבדו את י', עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: נא הגברים ועבדו את י' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ועבדו את י' כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.

הסופי תיבות של: כן לכו נא הגברים ועבדו, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: את ה' כי ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. הסופי תיבות של: ועבדו את, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ועבדו את ה' כי אתה אתם, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של:  הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים, עם הח' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה. הסופי תיבות של: מבקשים ויגרש אתם מאת, עם הד' אותיות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אתם מאת פני פרעה ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הסופי תיבות של: ויגרש אתם מאת פני בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: נא הגברים ועבדו את י' כי אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

פני פרעה, האותיות שלפני פר"ע – עקס, בערבית תרגומו יותר, וכשם המסגד אל-אקצא (שיכולים לכתוב עקסא), המסגד הרחוק ביותר, או הקיצון.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אין היתר לזנות כדי לינצל יהודים

 ב"ה

מסכת סוטה דף יא:

ותיראן המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן וגו' להן מביעי ליה א"ר יוסי בר' חנינא מלמד שתבען לדבר עבירה ולא נתבעו.

בבן יהוידע פירש שעשו עצמן כאילו לא נתבעו לזה מעולם, משום כבוד מלכות.

וי"ל שפרעה תבען מצד נתינת פתח שיכולים לנצל את הילדים, וכמו שרואים היום שבעיני העולם אשה מותרת להפקיר את עצמה לזנות כדי לרגל וכדומה ר"ל, וכאילו מה שנעשה לאסתר בעל כורחה מותרת לכולם לכתחילה ח"ו. וזה מה שכתוב ולא נתבעו, שהם לא קבלו התביעה.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרעה ושינוי בת זוג על ידי תפילה - הערות לדף יומי מסכת מועד קטן דף יח על פי רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

יח. אמר אבוטל ספרא וכו' פרעה שהי' בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו (פירש"י אמתו) אמה וזרת (-במקום אחר בש"ס רש"י כתב שלמצריים הגיד אמה) לקיים מה שנאמר ושפל אנשים יקים עלה.

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

 

יח. ואמר אביטול ספרא משמיה דרב, פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (- פירש המיוחס לרש"י: מחלוקת במס' שבת (דף עה.) חד אמר חרשי, להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות, ואידך אמר גידופי, להכי יוצא שאומר לי יאורי ואני עשיתני, ע"כ) שנאמר הנה יוצא המימה וגו', ע"כ. עיין בפרפראות לחכמה הנ"ל.

עיין בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה ה' מבן מלך ז"ל ושאלה אותו אם יוכל לעשות כשוף לאדם שיהיה מצרע. אמר, הן. אמרה לו, אולי יבקש מכשף שיבטל הכשוף ויתרפא. אמר המכשף, אם ישליכו הכשוף אל המים, לא יוכלי לבטלו עוד וכו' וכו' והצדיק הנ"ל היה גבוה למעלה מן כל הכשפים, ובא הצדיק והודיע להמלך שהוא כשוף, ושהשליכו הכשוף למים, ואין תקנה להבן מלך כי אם שישליכו המכשף שעשה הכשוף למים וכו' ע"ש.

ובזה י"ל ענין קריעת ים סוף, סוס ורוכבו רמה בים דייקא, שביטל כל הכשפים שלהם.

יח: ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי לפניתא, א"ל לא תיבעי רחמי הכי, אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה', בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו (-אותו איש המתפלל) לימות מקמה או איהי תמות מקמיה, א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי, ע"כ.

ובפירוש המיוחס לרש"י מבואר שלעולם לא ישיג אדם אשה שלא מיועד לו, אבל הר"ן מפרש שהאיש כן השיגה ואחר כך התחרט וביקש על המיתה. ורבא אמר לו הלוא אמרתי לך לא להתפלל על זה.

עיין בספר המידות ערך תפילה ח"ב אות י, על ידי תפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים, ע"כ. ובפשטות זה לא כפירוש המיוחס לרש"י, אלא כפי הר"ן, ואכן לפי זה, הגם שיכול לשנות, אין להתפלל על זה. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה

ב"ה

פרשת מקץ פסוק טז ויען יוסף את פרעה בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. סופי תיבות אלהים יענה את שלום פרעה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרעה בגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה, יוסף את בגמטריא אדנ"י נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. והראשי תיבות של כל הפסוק בדיוק בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן!

וי"ל שיוסף אמר לפרעה בלע – די, בלע זה בחי' המלך הראשון של אדום שנזכר בסוף פרשת וישלח, והוא ענין של בליעת הדעת (כמבואר בסוף ספר אדיר במרום), ממש בחי' פרעה, אז יוסף אמר מספיק לשלוט, ומכאן ואילך אלהים יענה – מלשון עינוי, שעדיין יהיה תחת מדת הדין, אבל יהיה דין קדוש בחי' אלקים...

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת ויגש

ב"ה 

פרשת ויגש פסוק ראשונה יהודה אומר ליוסף הצדיק "כי כמוך הפרעה" אז בדקתי את דבריו והעמדתי שהם בדיוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!