נשמה יתירה בשבת - שבחי הר"ן ח"ב אות י

ב"ה

שבחי הר"ן ח"ב אות י:

וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: מֵחֲמַת שֶׁבְּכָל עֶרֶב־שַׁבַּת־קֹדֶשׁ הַנְּשָׁמָה זוֹ עוֹלָה לְמַעְלָה וּנְשָׁמָה הַיְתֵרָה בָּאָה לְמַטָּה וְאֶצְלְךָ הָלְכָה הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ וּנְשָׁמָה יְתֵרָה אֵינְךָ זוֹכֶה לְקַבֵּל עַל־כֵּן נִשְׁאָר גּוּפְךָ כְּאֶבֶן. עכ"ל.

לא ידעתי מאיפה לקחו את זה שהנשמה של חול מסתלקת (ביצא טז. יש נשמה יתירה, זהר שמות קלו: שנשמות עולות, לא שמסתלקות אלא יש להם עליה), ואדרבה הרמח"ל כתב בפירוש (קל"ח פתחי חכמה, פתח קלב:ב עמ' שסב-ג) ז"ל נשארת הנשמה הראשונה – נבלעת ומכוסה תחת היתירה, עכ"ל. הרי שאלו המתנגדים טעו לגמרי.

ואולי הכוונה למה שאיתא בזוהר הקדוש פרשת ויקהל רד:

בְּגִין דִבְּחוֹל רוּחָא אַחֲרָא אָזְלָא וְשַׁטְיָא וְשָׁרָא עַל עַמָּא. וְכַד בָּעֵי בַר נָשׁ לְנַפְקָא מִן הַהוּא רוּחָא וּלְאָעְלָא בְרוּחָא אַחֲרָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה בְּעֵי לְאַסְחָאָה גַרְמֵיהּ לְמִשְׁרֵי עָלֵיהּ הַהוּא רוּחָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.

נ נח נחמ נחמן מאומן