ברכת מחיה מתים - כתר וחכמה - נ נח

ב"ה

בשמונה עשרה, ברכה שניה

מכלכל חיים בחסד - מחיה מתים ברחמים רבים

נראה לי שאלו שני הנהגות, הראשון של חכמה והשני של כתר (וכמבואר בספר קנאות ה"צ להרמח"ל ובעוד מקומות שלפעמים הכתר הוא הראשית ולפעמים החכמה. ובחטא אדם הראשון ירד ההנהגה מכתר הוא הראשית לחכמה, ע"ש ואכמ"ל).

כי חיים זה בחי' חכמה כידוע (לקוטי מוהר"ן תורה לה ובעוד הרבה מקומות), ותחית המתים הוא בחי' כתר, כי הוא ממש מהפך את המיתה לחיים (וע' ביחוד היראה עמ' שיח, ד"ה ותראה כי ז"ס, בענין הג' דברים שצריכים מפתח מן השמים, שאליהו לקח שנים מהם, שהם גשמים, חיה, ותחית המתים, וכולם צריכים הארת הכתר עיין שם). ובלקוטי מוהר"ן רבינו גילה שתחית המתים זה מהחלק הענוה - הביטול והאין שזכינו להתבטל להשם יתברך, זה החלק הוא שקם לתחיה.

וכן להלן:

מי כמוך בעל גבורות - ומי דומה לך.

החכמה כאילו מדמה את עצמו להכתר, כי הכתר הוא בחי' אין, והחכמה רץ להשיג אותה, במטי ולא מטי, ונשאר בחוץ, ואז כל רצונה להיות הכי מבוטל לכתר, אז להיות כמוהו. אבל "ומי דומה לך" שפשוט משתיק ומדמם את עצמו בביטול גמור - שיהיה רק השם יתברך ולא הוא בכלל.

עמוד והתבונן על זה, כי כאשר תחשוב טוב על שני המעלות האלו, ועוצם המעלה של כתר על החכמה, יתעורר לבך גם כן בכיסופין וברצונות והתשוקקות חזק לא"ס ב"ה.

ובמקום אחר כבר הארכתי בברכה זו ובמילים האלו, שמאירים ביותר על פי תורה ו' מלקוטי מוהר"ן.

נ נח נחמ נחמן מאומן