פלג - הטעם שנקרא כן

 ב"ה

פרשת נח

י:כה וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן.

ולעבד ילד, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שני בגמטריא רבי נחמן. שני בני שם האחד, עם הט' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. ושם אחיו יקטן, עם הי"א אותיות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: שני בנים שם האחד פלג כי בימיו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן.

הסופי תיבות של: שני בנים שם האחד פלג כי ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו ע"ה בגמטריא נחמן.

פרש"י ז"ל ושנינו בסדר עולם (פ"א) שבסוף ימיו נתפלגו, שאם תאמר בתחלת ימיו, הרי יקטן אחיו צעיר ממנו, והוליד כמה משפחות קודם לכן, שנאמר ויקטן ילד וגו', ואחר כך ויהי כל הארץ וגו', ואם תאמר באמצע ימיו, לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, הא למדת שבשנת מות פלג נתפלגו, עכ"ל. וקצת קשה לשון הפסוק, כי בימיו, משמע בתוך ימיו, ולמה לא נאמר למשל שהיה שנת המאה שלו שאז הגיע להיות בר עונשין – וכמו בר מצוה. ונלע"ד כי בימיו פירושו כל ימיו, שהרי הדורות לפניו היו חיים יותר מארבע מאות שנים, ועבר אביו חי ארבע מאות ששים וארבע שנה, ואילו פלג חי רק מאתים ושלשים ותשע, שזה חצי – פלגא שנותיהם. הרי סך ימי חייו בעצמם מעידים על הפלג שנתפלגה. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

הירח הקטן

 ב"ה

פרשת נח

י:כו ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח.

אלמודד ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ירח בן יקטן, זה הענין שהירח מכונה הקטן, עיין במסכת חולין (ס: וכן בילקוט שמעוני, בראשית ח:י) ואת המאור הקטן, אמרה ירח לפני הקב"ה רבונו של עולם אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד, א"ל הקב"ה לכי מעטי את עצמך, אמרה לפניו רבונו של עולם הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון וכו' וכו' א"ל לכי ויקראו צדיקים על שמך, יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת נח - נח נח

 ב"ה

פרשת נח

ספר המידות קליפה י: סגלה להבריח רוח הטמאה, לקרות פרשת נח, ע"כ.

 

ו:ט אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלקים התהלך נח.

איש צדיק תמים, ראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תמים היה בדרתיו את האלקים, סופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תמים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

אלה תולדות נח נח, החיד"א גילה שזה מרמז על שני גלגולים של נח, ביוסף ובמשה. ושמעתי מיהודה ליב בן צביה, ש"יוסף משה" בגמטריא רא"ש בחי' הצדיקים שהם ראש בני ישראל, בחי' "נחמן (בן) שמחה" ו"שמעון (בר) יוחאי" שהם בגמטריא רא"ש. [וידוע ששנות ימי האבות, 175, 180, 147 בגמטריא 502 – רא"ש עם הכולל].

פרש"י ז"ל בדורותיו, יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום (סנהדרין קח.), ע"כ. שבח בגמטריא ש"י, וזה הי"ש מרבותינו שדרשו על שבחו שזכה לש"י עולמות, אכן כל צדיק נכוה מחופתו של חבירו, ולכן י"ש שדרשו אותו לגנאי, שאותם ש"י עולמות עצמם היו נכוים מחופתו של אברהם.

מפתחות: אלה תולדות נח נח: לק"מ סו:א דף פא:. את האלקים התהלך נח: לקמ"ת סז דף לא..

רש"י תולדותיהם של צדיקים הם מעשים טובים: שיחות הר"ן רנג.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אלה תולדות נח נח

ב"ה

אלה תולדות נח נח, והחיד"א גילה שזה מרמז על שני גלגולים של נח, ביוסף ובמשה. ושמעתי מיהודה ליב בן צביה, ש"יוסף משה" בגמטריא רא"ש בחי' הצדיקים שהם ראש בני ישראל, בחי' "נחמן (בן) שמחה" ו"שמעון (בר) יוחאי" שהם בגמטריא רא"ש.

[וידוע ששנות ימי האבות, 175, 180, 147 בגמטריא 502 – רא"ש עם הכולל]

נ נח נחמ נחמן מאומן

נ נח על התורה - פרשת נח - כל התורה של רבי נחמן מברסלב ותלמידיו

--

יום טוב.

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן

פרשת נח - רמזים על הפתק הקדוש שקביל סבא ישראל

ב"ה

תקמא. פרשת נח (ז:יא) בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו. הנה כבר כתבנו לעיל אות ק', שהמבול התחיל בח"י חשון, יום הילולא של סבא ישראל, והמ' ימים נפסקו ביום המילה שלו ע"ש. הסופי תיבות של 'תהום רבה וארבת השמים נפתחו' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד של 'ארבת השמים' – ב"י, ראשי תיבות ישראל בר. 'נפתחו' בגמטריא בן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כי הוא תלמיד יקר בחי' בן (וכן חשון זה לפי ר' אליעזר, בחי' בן, ע' תורה ז' בלקמ"ת, ואילו ר' יהושע שאמר איר, הוא בחי' תלמיד סתם). וכן הראשי תיבות של 'וארבת השמים נפתחו' בגמטריא אני, שזה סוד של נ נח, כמבואר בפנים הספר. 'בחדש השני' עם התיבות והכולל, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק – בשבעה עשר יום לחדש – שהתחיל מביטול הצום בשבעה עשר בתמוז. 'יום לחדש ביום הזה' בגמטריא יז בתמוז ע"ה.

ז] בהפטרה פרשת נח  -- ישיעה נג.  {ח} מֵעֹ֤צֶר וּמִמִּשְׁפָּט֙ לֻקָּ֔ח וְאֶת-דּוֹר֖וֹ מִ֣י יְשׂוֹחֵ֑חַ כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים מִפֶּ֥שַׁע עַמִּ֖י נֶ֥גַע לָֽמוֹ: {ט} וַיִּתֵּ֤ן אֶת-רְשָׁעִים֙ קִבְר֔וֹ וְאֶת-עָשִׁ֖יר בְּמֹתָ֑יו עַ֚ל לֹא-חָמָ֣ס עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א מִרְמָ֖ה בְּפִֽיו: והנה בגמרא (סוטה יד) פרשו שזה קאי על משה רבינו וכן מפורש על פי משה רבינו בעצמו בזוהר הקדוש (כי תצא דף רפב). אכן בישיעה פרש"י ז"ל  את כל הפסוקים שם שקאי על עם ישראל. ופרש ויתן את רשעים קברו . מסר את עצמו להקבר ככל אשר יגזרו עליו רשעי האומות שהיו קונסין עליהם הריגה וקבורת חמורים במעי הכלבים : ע"ש. ויש לפרש את זה על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, כי נגזר מארץ חיים -- ארץ ישראל, ויתן את רשעים קברו -- להיות באומן. ובזה י"ל מש"כ על לא חמס עשה וכו', שהטעם שאנו לא זוכים להביא את רבינו לארץ ישראל הוא על לא חמס עשה - חמס בגמטריא נ נח, חמס עשה עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן - וכיון שזה חסר אנו לא זוכים, וזה - ולא מרמה בפיו - חמס = נ נח, בפיו = נחמ, מרמה = נחמן מאומן! אז צריכים להתחזק מאד עם נ נח נחמ נחמן מאומן בלב בפה ובעשיה ב"ה, ונזכה לראות את ציון רבינו בארץ ישראל ובביאת גואל צדק בב"א.

עוד בהפטרה (ישעיה נד:ט) כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך. הנה כבר כתבנו בפנים הספר שמי נח, אותיות מחני, מהפסוק (כי תשא לב:לב) ואם אני מחני נא מספרך, שמשמאל לימין נקרא 'אני נחמן' והראשי תיבות מאומן וכו' ע"ש. וכן 'נשבעתי' זה נשב-עתי, נש"ב – ראשי תיבות נחמן בן שמחה, שהוא איש עתי (לשון מוכן לכך). 'מעבר מי נח ע' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ישעיה נד:י כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך. הסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחסדי מאתך לא, 'מאתך ל' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

נח צדיק בדורו

ב"ה

נח איש צדיק תמים היה בדרתיו ופרש"י יש מרבותינו דורשים אותו לשבח וכו' ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, ע"ש.

ונראה בזה, דנח אילו היה זוכה היה מקים את כל בני האדם להיות בנים למקום ממש כמו עם ישראל, וכיון שלא זכה אלא במקצת,  נמסר יהדות לאברהם אבינו ולבני בניו, ואברהם היה אב המון גוים בכלל, ובפרט היה אב לעם ישראל.

ולכן יש שמסתכלים על היהדות שבו, איך שהוא התחזק בטוב. אבל יש דורשים לגנותן של הגוים, שבזה לא זכה כלום, וזה כלפי אברהם אבינו של היהודים.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תיבת משה משלים ריבוע הדיבור - קומה ד' לתיבת נח. תשע"ו

ב"ה

שנג. ריש פרשת נח (פסוק יד) עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר. והנה כל הצדיקים מפרשים שהתיבה משמעותה גם לתיבה דהיינו מילה. ורבינו יש לו כמה תורות פה ואכמ”ל. קנים זה בחי' נגינה כמבואר בלקוטי מוהר”ן תורה ג', כי לא מספיק סתם לדבר להשם יתברך, צריכים לשיר. ועל ידי זה יש כפרה (ע”ש בתורה ג, יבוא קלניא ויכפר וכו'), כפר פרש”י זפת, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן פרש”י ז”ל מפני חוזק המים זפתה מבית ומבחוץ, זפתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע”ה. וזה ענין של בית, בחי' בתים של השיר, וגם מבחוץ תרונה.

והנה עשה לך תבת וכו' בר"ת עלתע ע"ה בגמטריא תקע"א השנה שרבינו נפטר - זה גפר, אותיות פגר, גויה של הנפטר, וכן הר"ת של עצי (גפר - פגר) קנים תעשה את התבה = התקע"א. וזה ההמשך של וכפרת אתה, כי מיתת צדיקים מכפרת.

אתה מבית ומחוץ בכפר, אותיות היסוד (שלפני הס"ת) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, וכן הס"ת של מבית ומחוץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תעשה את התבה - תעשהא, אי נמי עשהאתה - שנת התשע"ו.

(פסוק טז) צהר תעשה ל'תבה ואל אמה' 'תכלנ'ה מלמעלה ופתח התיבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה. תבה ואל אמה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן תכלנה גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.

והנה תיבת נח הציל רק כמה נפשות והבהמות, כי חסר היה קומה אחד של רבוע הדיבור (עיין תורה ב' בלקוטי מוהר"ן תנינא, כי יש דיבור של מלכות, קרובי מלכות, תשובה, וצדקה, ע"ש. ונח זכה עד לתשובה, אבל לא זכה לצדקה) ונראה שזה נשלם על ידי התיבה של משה רבינו שהיה רק קומה אחת (ואולי משום זה היה כבד פה נגד השלושה קומות של נח). וכן הגמטריא של משה קמה א' – נ נח נחמ נחמן מאומן.