קרבן מנחה מאד רצויה חוץ מג'

 ב"ה

ויקרא ב:א וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי-תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיקוָֹ֔ה סֹ֖לֶת יִֽהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֨יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה.

פרש"י ז"ל ונפש כי תקריב. לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו, ע"כ.

אבל שלושה אין מנחתם רצוי: קין, כשוף (-כמבואר בספרים, עיין למשל בספר ברית אברהם למהר"א אזולאי, שהיו מזבחים ומקטירים לכחות עליונות לצורך הכשוף, ודרש שם סמיכות הפרשיות, מכשפה לא תחיה, כל שוכב (בלעם) זובח לאלהים יחרם), ברית (-כמו שפסק הרמב"ם בהלכות מעשה הקרבנות ג:ב שאין מקבלים מנכרי – שאינו בן ברית – מנחות, כדעת רבי עקיבא במנחות עג:, ולדעת ר' יוסי הגלילי שם י"ל כמו שכתוב שמות לד:יב-טו השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ וכו' כי את מזבחתם תתצון וכו' פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו). ותראה שאותיות אלו הן הם אותיות: ונפש כי תקריב.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ספר המדות: למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת גשמים

ב"ה

ספר המדות שבועה אות ג. למוד מסכת שבועות מסוגל לירידת הגשם, ע"כ. ויש לפרש על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס', שמהארץ יוצאים אדים שמהם נעשים או גשמים או שפיכת דמים, והשפיכות דמים מעורר הקללה של קין עיין שם באריכות.

והנה קין נתירא מחיה רעה, והשם יתברך נתן לו אות לשמרו. והנה קיימא לן (אבות ה:ט) שבעון שבועות שוא חיה רעה בא לעולם, הרי שבעון שבועות מעורר הקללה של קין. ועל כן על ידי לימוד מסכת שבועות, שהוא תיקון השבועות, יהיה תיקון שלא יעורר הקללה של קין, שהוא שפיכות דמים חלף הגשמים, אלא שירדו גשמים.

ובזה מובן גם מה שכתוב שם באות ו': על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה, ע"כ, כי על ידי עון השבועה מעורר הקללה של קין והשפיכות דמים שעשה כנ"ל.

ובזה י"ל גם מה שכתוב שם באות ז': מי שעובר על השבועה בידוע שאינו מכבד יראי השם, ע"כ. כי גם זה מבואר בתורה תנינא ס' שם, שהאדים שמהם באים או גשמים או שפיכת דמים, הם באים על ידי כבוד תורה, היפוך בחי' לא נאוה לכסיל כבוד, הרי שמי שפוגע בכבוד יראי השם, הוא בשורש הבחי' של העובר על השבועה, כי הוא פוגע בסיבת כל הכבוד היפוך הקללה של קין, וזה העובר על השבועה בא ומעורר את הקללה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

הבל וקין עבדו להעלות הבריאה לתיקונה

ב"ה 

פרשת בראשית (ד:ב) 

ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה.

הראשי תיבות של: הבל רעה צאן, בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: הבל רעה צאן וקין היה עבד בגמטריא רבינו נ נח.

הסופי תיבות של: רעה צאן וקין, ושל: צאן וקין היה, עם הג' אותיות בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: צאן וקין היה עבד בגמטריא נ נח ע"ה.

צאן וקין היה עבד בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה.

הבל בגמטריא חי חי והכולל, כי יש בחינות חי שהם טמאים ויש הטהורים, והבל השתדל לכלול כל החי בצאן ולתקנם.

וקין בגמטריא צמח חי, שקין עוד השתדל להעלות את הצומח. וכאשר הוא לא הצליח, ויחר לקין מאד (פסוק ה) - על החי שאפילו זה לא הצליח, ויפלו פניו - על הצומח. והשם יתברך אמר לו (פסוק ז) הלוא אם תיטיב שאת - שא"ת - אבן, ש' בא"ת ב"ש - ב', ת' באותיות הלשון דטלנ"ת מתחלף לנ', הרי שא"ת - אבן, שאם תיטיב אפילו דומם תוכל לתקן, וכן הסופי תיבות של - ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ, ם- מדבר, ח- חי, ץ- צומח, אב"ת, הת' מתחלף לנ' כנ"ל, הוה אבן, שלא יוכל לתקן כלום.

ואליך תשוקתו - אותיות היסוד ת"י בסוד הת' עלמין דכיסופין של צדיקים (והאור הזה הוא י' ואז מחזיר האורות האלה לת' - אדיר במרום עמוד קיח), ובסוד בזאת. שהיא השכינה שכל תאוותן של צדיקיא אליה. ועם הכולל בגמטריא תי"א סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא ותנינא.

ואתה תמשל בו, אותיות היסוד שבת, ע"ה

נ נח

למך צד ציד בחטא

ב"ה חזל גילו שלמך הרג את קין בטעות, כי היה צד ציד וכו', אכן באמת לכאורה אז היה עדיין אסור לבני אדם להרוג בהמות עד נח, נמצא שלא סתם הרג קין, אלא כיון שהיה עוסק בעבירה הרגו.

נ נח נחמ נחמן מאומן